הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו

בתחילת שירת הים, אמרו בני ישראל:

(שמות טו ב): "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ"

עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה

[המשך יבוא]

" "עזי וזמרת יה - אונקלום תרגם תוקפי ותושבחתי עזי כמו עזי בשור"ק וזמרת כמו וזמרתי ואני תמה על לשון המקרא שאין לך כמוהו בנקודתו במקרא אלא בג' מקומות שהוא סמוך אצל וזמרת וכל שאר מקומות נקוד שור"ק (ירמיהו טז) ה' עזי ומעזי (תהלים נט) עזי אליך אשמורה וכן כל תיבה בת שתי אותיות הנקודה מלאפו"ם כשהיא מארכת באות שלישית ואין השניה בשו"א בחטף הראשונה נקודה בשור"ק כגון עז עזי רוק רוקי חק חקי על עולו יסור עולו כל כלו ושלישים על כלו ואלו ג' עזי וזמרת של כאן ושל ישעיהו ושל תהילים נקודה בחטף קמ"ץ ועוד אין באחד מהם כתוב וזמרתי אלא וזמרת וכולם סמוך להם ויהי לי לישועה לכך אני אומר ליישב לשון המקרא שאין עזי כמו עוזי ולא וזמרת כמו וזמרתי אלא עזי שם דבר הוא כמו (שם קכג) היושבי בשמים (עובדי' א) שוכני בחגוי סלע (דברים לג) שוכני סנה וזהו השבח עזי וזמרת יה הוא היה לי לישועה וזמרת דבוק הוא לתיבת השם כמו (שופטים ה) לעזרת ה' (ישעיהו ט) בעברת ה' (קוהלת ג) על דברת בני האדם ולשון וזמרת לשון (ויקרא כה) לא תזמור (ישעיהו כה) זמיר עריצים ל' כסוח וכריתה עוזו ונקמתי של אלהינו היה לנו לישועה ואל תתמה על לשון ויהי שלא נא' היה שיש לנו מקראות מדברים בלשון זה וזה דוגמתו (מ"א ו) את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב היה לו לו' עשה צלעות סביב וכן (דברי הימים ב ו) ובני ישראל היושבים בערי יהודה וימלוך עליהם רחבעם היה לו לומר מלך עליהם רחבעם (במדבר יד) מבלתי יכולת ה' וגו' וישחטם היה לו לו' שחטם (שם לו) והאנשים אשר שלח משה וגו' וימותו מתו היה לו לו' (שמות ח) ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזוב היה לו לומר עזב" " (רש"י)

" "עזי וזמרת יה - פירוש ר"א כי מלת עזי מושכת עזי וזמרת עזי יה והטעם הודה כי עזו ותקפו אשר יזמר בו הוא השם והוא היה ישועתי זה אלי ואנוהו אושיבנו בנוה זה אלהי אבי וארוממנהו שאספר גבורותיו וזה הוא ודאי פשוטו של מקרא אבל לא הזכיר השם שלם והזכיר ממנו שתי אותיות בלבד ודרך משה רבינו בכל התורה להזכיר השם הגדול כלו אשר אמר לו זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור (לעיל ג טו) וכבר דרשו (תנחומא סוף פרשת תצא) בפסוק כי יד על כס יה (להלן יז טז) נשבע הקב"ה שאין הכסא שלם ואין השם מלא עד שימחה זרעו של עמלק ועל דרך האמת בעבור כי ישועת הים כולה היתה על יד מלאך האלהים הוא שכתוב עליו כי שמי בקרבו (להלן כג כא) וכמו שאמר וירא ישראל את היד הגדולה (לעיל יד לא) כי "היד" ירמוז למדת הדין אשר היא היד הגדולה והנוקמת והיא המקרעת הים כמו שפירש הנביא עורי עורי לבשי עוז (ישעיהו נא ט) הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה (שם י) וכמו שכתבתי למעלה (עי' לעיל יד לא) בעבור כן אמר כי עוזו וזמרתו השם הזה כי ביה ה' צור עולמים (ישעיהו כו ד) וכן ביאר מה לך הים כי תנוס (תהלים קיד ה) מלפני אלוה יעקב (שם ז) וכן אמרו במכילתא (בשלח ג) ירדו לים שכינה עמהם שנאמר (לעיל יד יט) ויסע מלאך האלהים ובאלה שמות רבה (ל א) אמר אין עוז אלא דין שנאמר ועוז מלך משפט אהב (תהלים צט ד)." " (רמב"ן) .

" "[ב] עזי: יה הוא עזי וגבורתי כי בעזרו אגבר על כל אויבי, כמו ה' עזי ומעוזי (ירמיה ט"ז י"ט), הי עוז למו ומעוז ישועות משיחו הוא (תהלים כ"ח ח'), אלהים לנו מחסה ועוז (שם מ"ו ב') ואין צורך להוציא המילה ממשמעותה, ולפרשה מענין שבח וגדולה, גם הבו לה' כבוד ועוז (שם כ"ט א'), וכן תנו עוז לאלהים (שם ס"ח ל"ה) אין ענינם שבח ותהילה, אלא, תנו לה' גבורה ועוז, כלומר הבינו ודעו בלבכם והודו בפיכם כי לו העוז והגבורה, ועיין למטה על מילת ואנוהו. ולענין הקמץ שבמילת עזי ראוי לדעת כי הדגש (כשאין הטעם לפניו כמו סבי) יבאו לפניר הקולות האטומים של שורק, חיריק, והשוא הנח בהפך יבאו לפניו הקולות הרחבים של קמץ קטן, סגול; כגון חקי חקך, הכה הפקד, אתכם אתכם; אך יש יוצאים מן הכלל, כגון קלי, כסו, מאדם, מקטר ישלכו. והנה יפה העיר רש"י ז"ל כי כל תיבה בת שתי אותיות הנקודה מלא פום (כגון חק), כשהיא מארכת באות שלישית ואין השניה בשוא (כגון חקך, כי קודם שוא נח בא קמץ קטן) הראשונה נקודה בשורק, כגון רק רקי חק חקי, ומילות עזי וזמרת יה נכפלו שלש פעמים במקרא (שמות טו ב; ישעיה י"ב ב; תהלים קי"ח י"ד), ובכולם העי"ן בקמץ קטן, וזו זרות גדולה, ומפני הזרות הזאת נדחק רש"י ואמר שאין עזי עוז שלי, אלא שהיו"ד יתרה (על דרך שוכני סנה דברים ל"ג ט"ז) והטעם עוזו וזמרתו של יה. וזה פלא, איך היה רש"י מדקדק כחוט השערה בחילופי הניקוד, גם כי לא היתה זאת אומנותו ולא ראה ספרי אבות הדיקדוק שכתבו בלשון ערבית. וראב"ע תפס את רש"י, ואמר כי אין הפרש בין עזי ועזי, כי כתוב חקי וכתוב תקף, וזה כבר קדם רש"י וראה וידע, ולפיכך כתב ואין השניה בשוא. גם הביא ראב"ע ראיה ממילת בעזך פסוק י"ג ונראה כי גם זו לא נעלמה מרש"י, ולפיכך כתב ואין השניה בשוא וחטף (כן הוא ברש"י כ"י שבידי), נראה שאמר שוא על שוא נח, ואמר חטף על שוא נע, לכלול גם חקך וגם עזך. ומכל מקום באמת אין מנוס מלהודות שאין הפרש בין עזי ועזי, כמו שאין הפרש בין כלו ויכלו, יחננו יחנך, וזולתם. וזמרת: אין המילה סמוכה, וע"כ היא בקמץ, כמו עזרת מצר (תהלים ס' י"ג), אף נחלת שפרה עלי (שם ט"ז ו'), והצורה הזאת מיוחדת לדיבור השירי ונראה שהיא מקוצרת מן זמרתה עזרתה בתי"ו באמצע על דרך לשון ארמית " חכמתא " וחבריו, והשוא הארמי נתחלף בלה"ק לקמץ, כמו פקד בארמית, בעברית פקד, בשר בארמית, בעברית בשר. ולענין הכוונה אין ספק כי הושמט הכינוי במלת וזמרת וטעמה כמו וזמרתי כדעת ר' משה הכהן (הביאו ראב"ע), והכוונה מי שלכבודו אזמר הוא יה, והמפרשים "וזמרת" כאילו הוא סמוך נדחקו בפירושיהם, רש"י פירש עזו וזמרתו של יה, וראב"ע: עזי וזמרת עזי הוא יה, וראב"ע טען מן ומנת המלך (ד"ה ב' ל"א ג') שהוא קמוץ ואעפי"כ הוא סמוך, וזו איננה ראיה, כי אמנם התבה הזאת שומרת הקמץ מפני שהוא קמץ ארמי (בלשון סורית מנתא, וכן צ"ל בתרגום שלנו בשמואל א' ט' כ"ג), ואיננו קמץ עברי הנוסף בלה"ק במקום שוא או פתח שבלשון ארמית, ולהיותו קמץ קדמון הוא בלתי משתנה, ודוגמתו שאר עמו (ישעיה י"א י"א), יקר תפארת (אסתר א' ד'), פתגם המלך (שם א' כ'), כתב הדת (שם ד' ח'), גליתי (ישעיה מ"ה י"ג), מעבדיהם (איוב ל"ד כ"ה), וזולתם (וכן צריך לומר כתבי הקודש, שטרי חובותינו) שהקמץ בהם לא ישתנה לא לשוא ולא לפתח, מפני שהוא קמץ קדמון הנמצא גם בארמית ואיננו נוסף בלה"ק כקמץ פקד, בשר; והדברים ארוכים, וכבר ביארתים בספרי פרולגומני. והנה לדעת רש"י ויהי לי לישועה איננו מאמר בפני עצמו, אך כוונת המקרא היא: עזו ונקמתו של יה היה לי לישועה: ולפיכך הוצרך להביא דוגמאות לוי"ו של ויהי שהיא יתרה. וראב"ע טען עליו ואמר כי אין זה משפט לה"ק ולא לשון ישמעאל; ואני אומר כי אין להביא כאן ראיה מלשון ישמעאל, כי אין בלשון ישמעאל וי"ו ההיפוך, ובלה"ק יש לנו הרבה ווי"ו המהפכות עתיד לעבר, ואינן מחברות, ובפרט מילת ויהי מצויה הרבה בלי הוראת החיבור, כגון כל "ויהי" שבתחילת הספרים ובתחילת הסיפורים. וקצת מהמקראות שהביא כאן רש"י מוכיחים באמת שאיננו נגד משפט לה"ק לומר ויהי לי לישועה להוראת היה לי. והמעמר בכוונה טובה להציל רש"י מתפישת ראב"ע בדה בלבו רבנו שלמה אחר, ואמר שלא נתכוון ראב"ע לדבר על רש"י, ועוד אמר כי המקראות שהביא רש"י, לא הביאם להוכיח כי ייתכן לומר ויהי במקום היה, אלא להוכיח כי תבוא וי"ו ההיפוך גם באמצע הפסוק (!!!) הא למה זה דומה? למה שכתב המבאר לנתיבות השלום במדבר ט' י"ג, כדי להציל את ראב"ע משיבוש גדול שיצא מתחת קולמוסו באמרו כי ובדרך לא היה, ענינו או בדרך, כמו מכה אביו ואמו, אמר המבאר הנ"ל שלא היתה כוונת ראב"ע אלא ללמדנו קריאת ו שהיא נקרא באל"ף גנובה, והנה ובדרך קריאתו אובדרך. והמעמר ראה והבין כי הבל המה הדברים הללו של המבאר, והתמיה עליו ופירש דברי ראב"ע כהווייתן, ולא ראה השיבוש היוצא מהם, ולא הבין מה זה ועל מה זה נדחק המבאר לפרש כך. יה: האל הטוב והמטיב, עיין פסוק שאחר זה" " ( שדל )

עזי וזמרת י-ה ויהי לי לישועה - פירוש נוסף

ה -'ו' משמשת כאות -'ב' וצריך לפרש עוזי בזמרת ה' = הזמרה הדתית בעזרת ה' הושיעה אותי.

זה אלי ואנוהו

זה = דבר מוחשי, שאפשר להצביע עליו .

זה אלי - מכאן למדו חז"ל, שבזמן קריעת ים סוף, בני ישראל ראו את ה' בכבודו ובעצמו, עד שהיו יכולים להצביע עליו באצבע: "בכבודו נגלה עליהם' והיו מראין אותו באצבע: ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים" (רש"י) .

ויש אומרים, שהמילה "זה" מציינת במיוחד את ההתגלות של ה' בעולם הזה; ראו עשו ויעקב - העולם הזה והעולם הבא .

ואנוהו =

1. מלשון נוי, נאה, נאוה. זה אלי ואנוהו = "אספר נויו ושבחו לבאי עולם" (רש"י) , "איפה אותו ואפארהו בתהילותי... והטעם: אייחס לו התכונות האלה" (שד"ל) ; מכאן, שהאדם צריך להעניק נוי ויופי למצוות שהוא מקיים לפני ה': "התנאה לפניו במצוות - עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין" ( בבלי שבת קלג: ועוד) .

2. מלשון נוה שהוא בית (רש"י ע"פ אונקלוס) ; זה אלי ואנוהו = אבנה לו משכן, שישכון בתוך עם ישראל: "ואעלה אותו אל נוה עליון" (רמב"ן) .

3. מלשון " אני והו‎א ", כלומר דמיון וחיקוי: "ואנוהו - הוי דומה לו: מה הוא חנון ורחום - אף אתה היה חנון ורחום" ( אבא שאול שם ) .

אלהי אבי וארוממנהו

"אלהי אבי - הוא זה וארוממנהו; אלהי אבי - לא אני תחלת הקדושה אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלהותו עלי מימי אבותי" ( רש"י ) .

"אלהי אבותי - שנראה להם באל שדי, ועתה ארומם אותו בשם השלם, כי מעתה יהיה השם איש מלחמה, ויהיה ה' שמו, כטעם עתה ארומם עתה אנשא (ישעיהו לג י). ויתכן שירמוז זה לשבע ספירות בחכמה, כמו זה שמי לעולם וזה זכרי (לעיל ג טו). ובמכילתא (בשלח ג): אלי - עמי נהג במדת רחמים ועם אבותי במדת הדין. ומנין שאין " אלי " אלא מדת רחמים - שנאמר אלי אלי למה עזבתני (תהלים כב ב) אל נא רפא נא לה (במדבר יב יג) אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח כז) ואם כן יאמר זה אלי כי עמי הוא "אל" בזה כי יתעלה עם הרחמים להיות רחמן בדינו" ( רמב"ן ) .

"אלהי אבי - אלהי אבותיי. "ארוממנהו -... אנשאהו בדברי... אתן לו רוממות, והטעם: אייחס לו התכונות האלה, כטעם תנו עוז לאלהים..." (שד"ל) .

סיפור

הרב מנחם מנדל מקוצק נולד במשפחה ליטאית. כשהיה צעיר, שמע על תנועת החסידות, והחליט להצטרף אליה. אביו, ר' לייביש, התנגד לחסידות וניסה לשכנע את בנו לחזור לדרך אבותיו. הבן השיב בתקיפות: "הלא כתוב בתורה: זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו. איש יהודי חייב לומר קודם זה אלי, ורק לאחר מכן יכול לרומם את אלהי אביו...". הוא רצה להגיע להכרת אלהים בדרכים משלו, ולא בדרכים שקיבל בירושה (ע"פ מאיר אוריין / סנה בוער בקוצק, עמ' 29) .

מאמרים

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

עולם התנ"ך : ומי שיבין בלשון ישמעאל ידע ההפרש שיש ביניהם, כי לאמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה איננו משפט לשון הקדש ולא לשון ישמעאל, ואין הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין היותו ... ( cache )
פרשת בשלח : " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו" (טו, ב) ... עזי וזמרת יה ויהי סופי תיבות גי' תכ"ה, והוא השם ההורג האויבים. ... ( cache )
שער ברסלב - מאמרים : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (טו,ב). עיקר התשובה תלויה בתורה, הינו כשלומד תורה ומתייגע בה עד שזוכה להבין דבר מתוך דבר ולחדש בה לשם שמים זהו תשובה גמורה, ... ( cache )
עולם התנ"ך : (פסוק ב) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. (פסוק ג) ה' איש מלחמה ה' שמו, וכן כולם. דבר אחר: כי גאה גאה על כל השירות, וכל מה שאקלס בו עוד יש בו תוספת, ... ( cache )
בן איש חי הלכות - א - בשלח : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, נ"ל בס"ד דידוע ע"י ק"ש ותפלה אנחנו ממשיכין לשכינה אורות המוחין שהם כתר חכמה בינה, הרמוזים באות למ"ד, שכל א' כלולה מעשר שהם למ"ד ... ( cache )
Beshalach 2009 : ... לה' וישראל עונין אחריו וגומרין עמו אשירה לה' כי גאה גאה משה היה פותח ואומר עזי וזמרת יה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, ... ( cache )
אנציקלופדיה יהודית דעת - שירת הים; : וישראל עונין אחריו וגומרין עמו עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה משה היה פותח ואומר ה' איש מלחמה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו ה' איש מלחמה ה' שמו: ... ( cache )
מפתח : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (קיח.ד), תפ. אל ד' ויאר לנו (קיח.כז), תפ. ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי: ואשיחה בחקיך (קיט.מז-מח), תב ... ( cache )
מדינת ישראל : בפירושו לפסוק " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" (שמות טו, ב) בשירת הים, הוא מביא פסוק דומה בישעיהו, "כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה ושאבתם מים בששון ממעייני ... ( cache )
שיעור שלישי ג€“ מטענה החורג של המילה : הצירוף הנידון מופיע כבר בשירת הים שבשמ' ט"ו, ב: " עזי וזמרת יה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה", ומשם התגלגל עד שהפך לדפוס של תפילת שבח קבועה, כמו אצל ישעיהו: ... ( cache )
הלל - ראשי : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. קול רנה וישועה באהלי צדיקים: ימין יי עשה חיל, ימין יי רוממה, ימין יי עשה חיל. לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי יה. ... ( cache )
שיחות ומאמרים | תורה | מוסר | חזרה בתשובה | מעגל השנה | פרשת שבוע : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה". מן השמים סייעו בעדם ששרתה עליהם רוח הקודש וכולם כולנו לאותם מילים! (מכילתא). קרא עוד... More Articles... האמת מחייבת? ... ( cache )
הלל ספיר - אירועים, כתבות, עדכונים ועוד - פרשים בלילה: סיכום סמסטר : {ס} טו,ב עזי וזמרת יה, ויהי -לי {ר} לישועה;. אלו הפסוקים הראשונים של שירת הים, אותה שרים עם ישראל כאות הוקרה לאלוהים אחרי קריעת ים-סוף. ... ( cache )
Page tavnit3 Of Kahana : וכך היתה שירת המרתף, " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה", הוי ג€“ נהפך לי לישועה, עת צרה ג€“ ממנה נוושע. העלאת האפר להר ציון היתה קשורה עם אגדות וסיפורים רבים ... ( cache )
הזמנה לפיוט : כולם כמובן הגיעו בזמן, ואבא ניגש להבדיל ופתח בפסוקי הבטחון: "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד" בקול מעודד, והמשיך: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. ... ( cache )
חצי שיעור - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת : " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארממנהו" (שמות טו, ב). מפסוק זה נלמד הדין שחייב אדם להדר במצוה, כמובא בגמרא (מסכת שבת קלג, ... ( cache )
תפילות נוע"ם-אקורדים** : כי עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. G F C Am. ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. C F G C. לה' הישועה על עמך ברכתך סלה. G F Am C. ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב ... ( cache )
פרשת בשלח: שירת ניצחון של מי ולמען מי? : השירה נפתחת בהודיה " עזי וזמרת יה, ויהי -לי לישועה; זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארממנהו" (שם, ב). בהמשך השירה מצויים שלושה מרכיבים מרכזיים. ... ( cache )
אורייה קבלה ומיסטיקה | קבלה | מיסטיקה | נומרולוגיה | חלום | חלומות : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. יהוה איש מלחמה יהוה שמו. מרכבות פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף ... ( cache )
היסטוריה וארכיאולוגיה : "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו: ... ( cache )
Yeshiva.org.il - שמות פרק טו : (א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמראשירה ליהוה כי גאה גאהסוס ורכבו רמה בים: (ב) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועהזה אלי ואנוהואלהי אבי ... ( cache )
ים סוף בני ישראל יוצאים ממצרים לכיוון ים סוף. לפני הים הם עוצרים... : ב עזי וזמרת יה ויהי -לי לישׁועה זה אל. י' ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. ג 'יהוה אישׁ מלחמה יהוה שׁמו. ד' מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שׁלשׁיו טבעו בים-סוף ... ( cache )
יש לשמור על קדושת : עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועה, זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו: מי כמכה באלים ה ', מי כמכה נאדר בקודש, נורא תהילות עושה פלא: ה' | ימלוך לעולם ועד: ארחמך ה' ... ( cache )
"קרייתא" איננה "הלילא" : (א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לידוד ויאמרו לאמר אשירה לידוד כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: (ב) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי ... ( cache )
שיעוריו וכתביו של הרב אורי שרקי - יסורי גאולה (חוברת) : כמו שנאמר: " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה", ומדייק ב"רב פנינים" [22]: דווקא מפני שהישועה הייתה לי, עלי לזמר, שלא כמלאכים שהם לא היו חלק מן העניין. ... ( cache )
Shofar : שבתהילים ודהי יש 43 פסוקים הלקוחים מהתורה [עי' רשימה מדוייקת בשמעתין 43], כגון: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה בשמות טו ב' ובתהילים קיח יד. ... ( cache )
מרכז ישיבות בני עקיבא - טוב להודות להֲ´ - התבוננות בסגנונות ההלל... : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. קול רינה וישועה באהלי צדיקים... אודך כי עניתני ותהי לי לישועה... זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו... אל ה' ויאר לנו. ... ( cache )
סוטה דף יא : ... וכשנגלה הקב"ה על הים הם הכירוהו תחלה (שראו שכינתו כבר), שנאמר [שמות טו,ב: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה] זה אלי (שראיתי כבר) ואנוהו [אלהי אבי וארממנהו]. ... ( cache )
-UNTITLED- : 2 עזי וזמרת יה ויהי ־לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. 3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו. 4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים־סוף. ... ( cache )
Par598 : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו" ה' נראה אלי אלקי אבי וארממנהו" זה שידעתי שהוא אלוהי אבי, זה שהציגו לי כל הדרך באלוהי אבותיכם, אלוהי אברהם אלוהי ... ( cache )
יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת בשלח : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (בשלח טו-ט). בפרשה אנו קוראים על המן שירד לעם ישראל במדבר, פרשיות אלו נקראות פרשות האמונה, משום שהמתבונן בכל התהליך של יציאת ... ( cache )
בס"ד : שבתהילים ודה"י יש 43 פסוקים הלקוחים מהתורה [עי' רשימה מדוייקת בשמעתין 43], כגון: " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" בשמות ט"ו ב' ובתהילים קי"ח י"ד. ... ( cache )
1 : שבתהילים ודה"י יש 43 פסוקים הלקוחים מהתורה [עי' רשימה מדוייקת ב"שמעתין" 43], כגון: " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" בשמות ט"ו ב' ובתהילים קי"ח י"ד. ... ( cache )
so this is new york! : Sep 25, 2008 ... ג€�כי אל ישועתי, אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועהג€� hope u all have a Grate week ill keep writeing soon! Posted in Uncategorized ... ( cache )
more "עזי וזמרת יה ויהי " :
לקריאה של פסח : "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו" (טו, ב) פסוק זה יש בו סגולה גדולה להנצל מכף כל אויב ואורב בדרך, וגם יש בו שמירה גדולה להנצל ... ( cache )
חצי שיעור - פרשת שבוע - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת : "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארממנהו" (שמות טו, ב). מפסוק זה נלמד הדין שחייב אדם להדר במצוה, כמובא בגמרא (מסכת שבת קלג, ... ( cache )
--א-- : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. לענות על תפילה. Hebrew Amulets P. 133134. שמות ט"ו, ב'. עוייולל. עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה ...
Texte Massorֳ©tique Hebreux : ... ישראל את-השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי-גאה גאה סוס ורכבו רמה בים 1:51 עזי וזמרת יה ויהי- לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו 2:51 ... ( cache )
משה באמונה הנוצרית ובפולמוס האנטי-יהודי : ... הישועה גורמת לאמונה, שנאמר 'ויאמינו בה (שמ' יד, לא) ואחר-כך זוכים המאמינים החדשים לראות את זיו האל, ככתוב 'זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו ' (שמ' טו, ... ( cache )

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-05.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-15-02

ביאור:שמות טו ב

תוכן עניינים