ביאור:עשו ויעקב - העולם הזה והעולם הבא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(בראשית כה כב): "ויתרצצו הבנים בקרבה. ותאמר 'אם כן למה זה אנכי?' ותלך לדרש את ה'."

על פסוק זה דרשו חז"ל, שהיו יעקב ועשו מריבים על נחלת שני עולמות - עולם הזה ועולם הבא. אם נסביר שיעקב ביקש לעצמו את העולם הבא, ואילו עשו בקש את העולם הזה, הרי שאין צורך בריב. לכן צריך לומר שהריב היה על שני העולמות יחד.

המהר"ל בספרו נצח ישראל מסביר כי ליעקב יש נטייה טבעית לחיי העולם הבא, ואילו נטייתו הטבעית של עשו היא לעולם הזה. גם שמו של עשו מלמד על נטייתו, עשו בגימטריא = שלום (שלמות). עשו הוא ילד 'מושלם'. הוא נולד יותר מושלם (עם שיער בוגר), עשו מלשון עשוי-מעשה. מחמת שכן, עשו שלם ומזוהה עם העולם הזה. לעומתו, ליעקב, מלשון עקוב = מסובך, ישנה מועקה בחיי העולם הזה. הוא יוצא לעולם כאשר ידו אוחזת בעקב עשו, וכמי שזקוק לאחיזה חיצונית בכדי שיוכל להתקיים בעולם הזה (הצירוף ע.ק=עקוב,עקוד,עקום,עקוץ וכו' מורה על סבך וחוסר ישרות).

המהר"ל מסביר שיעקב נוצר מטיפת הזרע הראשונה ועשו מהטיפה שנייה (יציאתם מן הרחם הייתה בהיפך לכניסתם, כיציאה משפופרת - מי שנכנס ראשון יוצא אחרון), נמצא שמיקומו הפיזיולגי של יעקב ברחמה של רבקה היה למעלה (עוה"ב) ואילו של עשו היה למטה (עוה"ז).

נראה כי העוה"ז כבר 'מובטח' לעשו ולכן דאגתו היא כיצד יזכה גם בעולם הבא, ולצורך זה המציאו בני אדום תאולוגיה שלמה (נצרות) כיצד להושיע את הנשמה מן האבדון הצפוי לה בעוה"ב.

אצל יעקב המצב הוא הפוך-

" "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" " (סנהדרין צ.)

לאיש הישראלי ישנה שייכות טבעית לחיי העוה"ב והוא צריך ל'התאמץ' מאד בכדי להפסיד זאת.

האתגר של יעקב הוא להשתייך גם לחיי העולם הזה.

שמו של הקב"ה כפי שהוא מתגלה בעולם הזה הוא – זה: (שמות טו ב): "זה אלי ואנוהו".

המילה זה (=this) - מסמלת דבר מוחשי ומוגדר (כשמו של מלך האלים במיתולוגיה היוונית זאוס=זה+אוס).

אמנם, לקב"ה המהווה את שמעבר לעולם התפיסה וההגדרה יש גם שם שהוא מצד העולם הבא - אנוכי: שמות כ ב: "אנכי ה' אלהיך".

שם זה, שהתגלה במעמד הר סיני בזמן של נתינת התורה מן השמים במציאות הנמשכת מן העולם הבא - מציאות של הארת פנים בפנים והסרת המחיצה בין הבורא לנברא, באופן שהנברא מתכלל בבורא ולא עומד מחוץ להגדרתו.

רבקה חשה את ההתרוצצות בקרבה על אף שאינה יודעת כי יש בבטנה תאומים, בדבריה היא מביעה את הספק האם העובר שבמעיה שייך לעולם הזה (=זה) או לעולם הבא (=אנוכי)?

"ותאמר אם כן למה זה אנוכי ? ותלך לדרוש את ה'" (בראשית כה כב).

תשובת ה' אליה - "שני גויים בבטנך" - מלמדת שאכן שני כוחות מנוגדים יצאו ממנה.

בהמשך מתארת התורה את התפתחותם של יעקב ועשו -

"ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים" (בראשית כה כז)

כפי שביארנו, עשו הוא איש השדה = מקום העשייה, איש העולם הזה.

לעומתו יעקב יושב אהלים = עראי, אינו שייך בקבע של העולם הזה.

מובן מדוע יצחק השח תפילתו בשדה מתחבר לדמותו של עשו -

"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" (בראשית כה כח)

חז"ל אומרים שהיה עשו צד את אביו בפיו, משום שהיה שואלו כיצד מעשרים מלח ותבן? להלכה נפסק שאין מעשרים מלח כיון שאינו נאכל מצד עצמו אלא משמש רק להטעים את הטפל ואין מעשרים את התבן כיון שזה פסולת ולא אוכל, למרות זאת עשו מבקש לעשר את המלח והתבן. כלומר עשו רוצה לגלות את הקדושה בכל דבר, והוא אינו משלים עם העובדה שהקדושה המתבצעת במצוות המעשר מתקיימת באופן חלקי המורה על חוסר שוויון במציאות (שיש מדרגות בקדושה). אך עשו אינו מוכן לקבל זאת - אם אין מצוה לעשר את המלח והתבן, הוא אינו מעשר כלל, 'או הכל או כלום'.

מכירת הבכורה היא התוצאה של תפיסה זו:

"ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עייף. ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עייף אנוכי על כן קרא שמו אדום. ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי. ויאמר עשו הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה" (בראשית כה)

עשו עייף מהציד, מהניסיון לעשר את המלח והתבן, מהרצון למצוא כעת את הקדושה האלוקית בכלל חלקי המציאות. ביאושו מהפער שבין העולם הזה לעולם הבא, הוא מבקש סיפוק מיידי של מילוי התאוות הגשמיות: (בראשית כה ל): "ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי", עשו עייף מחיפושו אחר העולם הבא בתוך גבולותיו של העולם הזה.

לעומת עשו, יעקב שעתיד להיקרא בשם ישר-אל מתנהל בסבלנות דרך סיבוכי המציאות שנקרים בדרכו. התנהלות שמקבלת את הפער לפיו העולם הזה אינו מושלם, אלא עולם הולך ומשתלם לעבר ישרותו - (ישעיהו מ ד): "והיה העקב למישור".

"בחיים צריכים שלושה דברים-

סבלנות,

סבלנות

ועוד קצת סבלנות." (ממ"ק)

מקורות

על-פי מאמר של מיכאל עזרא שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/dmut_index_0_0_0_0_0