ביאור:שתי אותיות זהות רצופות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

[ע"פ "המקרא והמסורה" מאת הרב ראובן מרגליות, מחקר כ' "עולה ויורד"]

הסופרים בתקופת המקרא נהגו לחסוך באותיות, ולכן בכמה מקומות שבהם היו צריכים לכתוב שתי אותיות זהות רצופות הם כתבו רק אחת והשמיטו אחת .

הנה כמה דוגמאות לתופעה זו:

הסבר	המקור	הפסוק
"את הערים האל[ו] ואת כל הכיכר" אולם, המילה " האל " מופיעה בפסוקים נוספים שבהם אי אפשר לפרש כך; ועוד: המילה "האלו" אינה קיימת בלשון המקרא (ראו פירושים נוספים לפסוק ).	סדום (בראשית יט כה)	"את הערים האל ואת כל הכיכר"
"את כל הארצות האל[ו]" ראו הערה למעלה.	דברי ה' ליצחק (בראשית כו ג)	"כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, והקימותי את השבועה אשר נשבעתי ל..."
"עזי וזמרת[י] יה..."	שמות טו ב, תהלים קיח יד	"עזי וזמרת י-ה, ויהי לי לישועה"
"עזי וזמרת[י] יה..."‚]	ישעיהו יב ב	"עזי וזמרת י-ה ה', ויהי לי לישועה"
"השמרו לכם [מ]עלות בהר"	לפני מתן תורה (שמות יט ב)	"השמרו לכם עלות בהר"
"וירדפום [מ]לפני השער עד השברים" [רד"ק]	אנשי העי (יע ז5)	"וירדפום לפני השער עד השברים"
"כן המה עושים גם [מ]לך" ראו פירושים שונים לפסוק .	אמר ה' לשמואל (שא ח8)	"כן המה עושים גם לך" ביאור:את מי באמת מאסו בני ישראל?
"כי עתה [ה]לא רבתה מכה בפלשתים!"	אמר יונתן (שא יד 30)	"כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים"
"שלח[ם] מעל פני ויצאו"	יר טו1	"...אין נפשי אל העם הזה! שלח מעל פני ויצאו!"
"...ובילקוט[ו] וקלעו בידו"	דוד (שא יז 40)	"וישם אותם בכלי הרועים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו"
"וירדוף עד [ד]דן". דדן הוא שם של שבט נודד, וייתכן שהיה גם מקום שנקרא על שמם – ע' יר כה 23, יר מט 8, יח כה 13, יח כז 15, יח כז 20. כך פירש גם יהודה קיל ב"דעת מקרא". אולם, השמטת האות "דל"ת" במקרה זה אינה סבירה, מכיוון שכאן דבר זה יכול לגרום לטעות בזיהוי המקום. ועוד: שבט דדן, מבני קטורה, נשלח קדמה לארץ קדם , שאינה קרובה כלל לגולן, בד"כ מניחים שמדובר במסופוטומיה או מזרחה לה (ראו פירושים נוספים לפסוק ).	אברם (בר יד 14)	"וירדוף עד דן"
"את הגלעד עד [ד]דן" ראו הערה למעלה.	ראה משה (דם לד 1)	"את הגלעד עד דן"
"ודוד מנגן ביד[ו], ויבקש שאול להכות בחנית" (כמו שא יח 10)	דוד ושאול (שא יט 10-9)	"ו... מנגן ביד, ויבקש... להכות בחנית..."
"כי [י]חלה לטוב"	מי א12	"כי חלה לטוב יושבת מרות"
"בלילה [ה]הוא"	דוד (שא יט 10)	"נס ויימלט בלילה הוא"
"בלילה [ה]הוא"	בנות לוט (בר יט 33)	"ותשקין את אביהן יין בלילה הוא"
"בלילה [ה]הוא"	יעקב עם לאה (בר ל 16)	"וישכב עמה בלילה הוא"
"בלילה [ה]הוא"	יעקב (בר לב 23)	"ויקם בלילה הוא"
"נוהגים את העגלה [ה]חדשה"	עוזא ואחיו (שב ו3)	"נוהגים את העגלה חדשה"
"אשר פדית לך ממצרים [מ]גויים ואלהיו"†]	בתפילת דוד (שב ז23)	"אשר פדית לך ממצרים גויים ואלהיו"
"פן מצא לו ערים בצורות והציל [ל]עינינו" (עדיין לא לגמרי הבנתי את הפסוק הזה)	אמר דוד לאבישי על שבע-בן-בכרי (שב כ6)	"פן מצא לו ערים בצורות והציל עינינו"
"ואמרת לנביאי[ם] מלבם"	יח יג 2	"ואמרת לנביאי מלבם..."
"ויחלטו[ה] הממנו"‡]	עבדי בן-הדד (מא כ33)	"והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו"
"האותיות [ת]שאלוני על בני!? ועל פועל ידי תצווני!?"	יש מה 11	"האותיות שאלוני על בני ועל פועל ידי תצווני"
"...אריות הדיחו[ה], הראשון אכלו..."	יר נ 17	"שה פזורה ישראל, אריות הדיחו, הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עיצמו נבוכדנאצר מלך בבל"
"טוב ינחיל [ל]בני בנים..."	מש יג 22	"טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא"
"מקור חיים שכל [ל]בעליו"	מש טז 22	"מקור חיים שכל בעליו ומוסר אוילים איוולת"
"פתאים עברו [ו]נענשו" (כמו משלי כב3)	מש כז 12	"ערום ראה רעה נסתר, פתאים עברו נענשו"
"ויושביה כמו כנ[ים] ימותון"ˆ]	יש נא 6	"ויושביה כמו כן ימותון"
"ואל אדמת ישראל לא יבוא[ו], וידעתם..."	יח כ 38	"וברותי מכם המורדים והפושעים... ואל אדמת ישראל לא יבוא, וידעתם כי אני ה'"
"כי פי[הו] הוא ציווה ורוחו הוא קיבצן"	יש לד 16	"כי פי הוא ציווה ורוחו הוא קיבצן"
"ואם [מ]מאן אתה לשלח..."	בדברי ה' לפני מכת ארבה	"ואם מאן אתה לשלח" "..."
"גמולי[ם] מחלב, עתיקי[ם] משדיים	יש כח 9	"גמולי מחלב, עתיקי משדיים"
"ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם [מ]שמה..."‰]	יר כט 7	"ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה, והתפללו בעדה אל ה', כי בשלומה יהיה לכם שלום"
"עדיו יבוא[ו] ויבושו כל הנחרים בו"	יש מה 24	"עדיו יבוא ויבושו כל הנחרים בו"
"מדוע אמרו עמי [י]רדנו" (אני עדיין לא מבין)	יר ב31	"מדוע אמרו עמי: רדנו, לא נבוא עוד אליך ?"
"את האובות ואת הידעוני[ם] מן הארץ"	בעלת-האוב (שא כח9)	"אשר הכרית את האובות ואת הידעוני מן הארץ"
"כי [י]עבדו בם גם המה..."	יר כה14	"כי עבדו בם גם המה גויים רבים ומלכים גדולים"
"והמלך יושב [ב]בית החורף..."	יהויקים (יר לו 22)	"והמלך יושב בית החורף"
"...וכנהרות יתגעשו מימ[יו], ויאמר..." (כמו בפסוק שלפניו)	יר מו 8	"מצרים כיאור יעלה וכנהרות יתגעשו מים, ויאמר אעלה..."
"בחוקותי יהלך ומשפטי [י]שמר"	יח יח 9	"בחוקותי יהלך ומשפטי שמר"
"אם לא ישים עליהם נווה[ם]. מקול נתפשה..." (כמו יר מט 20)	יר נ 46-45	"אם לא ישים עליהם נווה. מקול נתפשה בבל..."
"אהה ד' ה', [הֲ]כלה אתה עושה...!?" (בערך כמו יח ט 8)	יח יא 13	"אהה ד' ה', כלה אתה עושה את שארית ישראל!?"
"כה אמר ד' ה': [הֲ]תצלח!?..." (כמו יח יז 10)	יח יז 9	"כה אמר ד' ה': תצלח!? הלוא את שרשיה ינתק...!"
"ויהי העם כמתאוננים רע[ב בעיני ה'"]	במ יא 1	"ויהי העם כמתאוננים רע בעיני ה'"
"עני[ו] ורוכב על חמור" �	המשיח, זכ ט 9	"צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור"

בכמה מקומות רואים שגם בעלי-המסורה פירשו ככה: ה'קרי' משלים את האות שחסרה ב'כתיב':

"אתה הייתה [ה]מוציא והמבי[א] את ישראל"	דוד (שב ה 2)	"אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל"
"אשר תלום שמ[ה] הפלשתים"	שאול ובניו (שב כא 12)	"אשר תלום שם הפלשתים"
"למען החטי[א] את יהודה"	יר לב 35	"למען החטי את יהודה"
"אשר החטי[א] את ישראל"	בימי יהואחז (מב יג6)	"אך לא סרו מחטאות ירבעם... אשר החטי את ישראל..."
"והמ[ה] הומתו בימי קציר"	בני שאול (שב כא 9)	"והם הומתו בימי קציר"
"הנני מבי[א] את דברי..."	יר לט16	"הנני מבי את דברי..."
"אבותינו חטאו [ו]אינם"	אכ ה 7	"אבותינו חטאו אינם"
"יגענו [ו]לא הונח לנו"	אכ ה 5	"יגענו לא הונח לנו"
"יתומים היינו [ו]אין אב"	אכ ה 3	"יתומים היינו אין אב"

הערות שוליים

‚ כלומר: "ה' הוא עוזי וזמרתי, והוא היה לי לישועה"; כך בנוסח השומרוני של התורה, וכך גם פירש אונקלוס בתרגום. ואפשר גם לפרש את הפסוק ככתבו: "עוזי, וזמרת-יה, היו לי לישועה"

ƒ] הפועל "הישמר" קשור בד"כ לאות-היחס "מ", כמו " "הישמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע" " (בדברי לבן ליעקב, בר לא 29), " "הישמר מעבור המקום הזה" " (בדברי אלישע למלך-ישראל, מב ו 9), " "איש מרעהו הישמרו" " (יר ט 3).

†] כלומר: "פדית את עם ישראל ממצרים, מהגוי המצרי ומאלהיו" (כמו שכתוב " "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה'" " שמ יב12). אבל חז"ל פירשו את הפסוק ככתבו, כלומר: "פדית ממצרים את עם ישראל ואת א-להיו" – פדית כביכול גם את עצמך!

‡] הפסוק עדיין לא ממש ברור, אבל נראה לי שהכוונה היא "החליטו עליה מתוך דבריו", כלומר: לאחר ששמעו עבדי-בן-הדד את דברי אחאב " "העודנו חי אחי הוא" " הם ניחשו שהוא רציני, ומיהרו להחליט על דרך-פעולתם מתוך דבריו המעודדים של אחאב, ולכן השיבו לו באותו סגנון " "אחיך בן הדד" "

ˆ] ע' מלבי"ם. אפשר גם לפרש את הפסוק ככתבו, כי "כן" הוא צורת היחיד של "כנים". כך אפשר גם לפרש את הפסוק " "וכן היינו בעיניהם" " (בדברי המרגלים על הענקים, במ יג 33) [שמעתי בשם הרב מלכיאל]

‰] הפסוק ככתבו נאמר על בבל, וזה סותר את מה שכתוב " "בת בבל השדודה! אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו! אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע!" " (תהלים קלז 9-8). ולכן פרשו חז"ל בכמה מקומות שהפסוק מדבר על ציון (ע' תנחומא ויגש על בראשית מו 28; מסכת דרך-ארץ סוף פרק השלום; ילקוט מלאכי רמז תקפ"ט; ועוד. ע' עוד ב"המקרא והמסורה" פרק יט.)

�] ע"פ התיאור בפרק יותר מתאים להגיד שהמשיח הוא עניו מאשר שהוא עני (דרך אגב: בצפניה ג 12 כתוב " "והשארתי בקרבך עם עני ודל" ", וגם שם אפשר לפרש שהכוונה "עם עני[ו] ודל", כמו שכתוב פסוק אחד קודם " "כי אז אסיר מקרבך עליזי גאוותך" ", אבל שם זה פחות ברור).

ראה גם

• שתי מילים זהות רצופות - "מושך עצמו ואחר עמו"

מקורות

על-פי מאמר של הרב ראובן מרגליות שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 7 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-07-01.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/otiot