פתיחת התפריט הראשי

משלי ו ה: "הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ."

תרגום מצודות: - ראה להנצל במהירות, כצבי הממהר לברוח מיד הלוכדו כשימצא מנוס, וכציפור מיד מוקש הפח.

תרגום ויקיטקסט: - ואחרי שתשתחרר מההסתבכות הזאת, אל תיכנס עוד פעם לערבות כזאת; אם מישהו ינסה שוב לשכנע אותך להיות עָרֵב, ברח מזה והינצל כמו שצבי בורח מיד הציידים המנסים ללכוד אותו, וכמו שציפור בורחת מיד המוקש.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו ה.


דקויותעריכה

מה הקשר בין ערבות לבין צבי וציפור?עריכה

הקטע עוסק באדם שהבטיח לרעהו הבטחה שאינו יכול לקיים. בפסוק 3 נאמר, שהוא צריך להתרפס בפני רעהו כדי שימחל לו. מה הקשר בין עצה זו לבין הצבי והציפור שנזכרו בפסוק שלנו?

1. לפי רוב המפרשים, הצבי מסמל זריזות, כמו ב(שמואל ב ב יח): "וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" (רש"י). ייתכן שגם הציפור מסמלת זריזות, כמו ב(הושע יא יא): "יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר" (רלב"ג, מצודות). אם כך, המשל מדגיש עד כמה זה חשוב להזדרז ולקיים התחייבויות.

אולם ברוב הפסוקים שבדקתי, הציפור אינה מסמלת זריזות אלא תכונות אחרות:

2. בספר משלי, הציפור מסמלת פתיות - תכונה שגורמת לה להילכד בפח (משלי א17-18, משלי ז23, וכן קהלת ט12). הצבי אינו מסמל פתיות בתנ"ך, אולם ישנו סיפור עממי על דוד, אביו של המחבר, שבו הצבי מסמל פיתיון (בבלי סנהדרין צה.): יום אחד יצא דוד לצוד ציד, בא השטן ונדמה לו כצבי, ניסה דוד לירות בו חיצים אך הוא ברח, רדף דוד אחריו ולא שם לב שהגיע לארץ פלשתים, שם ראה אותו יִשְׁבִּי הענק אחיו של גלית, תפס אותו ורצה להרגו כנקמה על הריגת אחיו. דוד חשב שהוא צד את הצבי, אך למעשה הצבי הוא שצד אותו! אם כך, ייתכן שהכתוב מזכיר את הצבי והציפור, כדי לרמוז, שעצם החתימה על הערבות היתה טעות של פתיים, וצריך להיזהר שלא לחזור על הטעות הזאת בעתיד: "ראה כמה אתה סובל עכשיו, בגלל שחתמת על ערבות! אתה כמו צבי וציפור במלכודת! אז עכשיו תעשה הכל כדי להינצל, ובפעם הבאה תיזהר ואל תהיה פתי כמו צבי וציפור!".

3. ייתכן שהמשל מתייחס לאופן שבו הצבי והציפור מנסים להשתחרר ממלכודת: "הצבי הנצוד הוא ניצול בכח גופו וקרניו, וכציפור... שמניחים דבק והוא נוקש ע"י דביקת נוצותיו אל הדבק, ינצל ע"י מריטת נוצותיו הדבוקים אל המוקש. כן תינצל: או בכח גופך, או במה שתניח ממונך ומלבושך ביד מי שערבת לו" (מלבי"ם).

4. צבי וציפור הם יצורים "חמודים" ומעוררים אהדה. כאשר הם נלכדים במלכודת ציידים, הם מנסים לעורר את רחמיהם של הציידים ולהתחנן שישחררו אותם. לפי זה, המשל בפסוק שלנו ממחיש את העצה בפסוק 3 "התרפס ורהב רעיך".

5. הצבי והציפור הם יצורים צמחוניים, ואינם מנסים לתקוף או לאיים. כך גם אדם שהבטיח הבטחה ואינו יכול לקיים, צריך לצאת מהמצב בצורה "צמחונית", ולא בצורה "טורפת" הפוגעת באחרים. כלומר, לעשות כמיטב יכולתו על-מנת להחזיר את חובותיו (ראו בפסוק הקודם), ולא להשתמט מחובותיו או להטיל אותם על אחרים.

6. יש שהדגישו דווקא את הסכנה שבה נמצא האדם שאינו זהיר ועירני מספיק: "ואם לאו - דמך בראשך כדם צבי ואיל, הדא היא דכתיב הנצל כצבי מיד" (רבי נחמיה, שמות רבה כז ט).

7. ולענ"ד מדובר בשתי עצות שונות: כל עוד אתה מחוייב לרעך - "התרפס ורהב רעיך", אולם ברגע שסיימת את ההתחייבות - אל תיכנס למחוייבויות נוספות, אל תחתום שוב על ערבות, שמור על החופש שלך בקנאות! הצבי והציפור יכולים ללמד אותנו איך להישאר חופשיים: כשאנחנו מתקרבים אליהם ומנסים לאחוז אותם בידינו - הם בורחים מיד. גם אם ננסה לפתות אותם ולשכנע אותם להתקרב אלינו, הם לא יתפתו, הם ייזהרו וישמרו בקנאות על החופש שלהם. צפיה בבעלי חיים אלה תעזור גם לנו לשמור על החופש שלנו.

מה הנמשל?עריכה

"וכל זה משל, והמליצה - על הערבוּת שערב כל איש לה' לשמור תורתו ומצותיו... וצריך לבל יתן שינה לעיניו ולעבוד את ה' בתמידות ולהנצל מן היצר הרע; כצבי מיד - שיהיה רץ כצבי לעשות רצון קונו, ונגד מה שהיצר הרע תפסו בידו ישמיט את עצמו בכחו לתורה ולתעודה; ואם משכו ברשתו בפתויו, צריך להנצל כצפור מפח יקוש - על-ידי שיניח נוצותיו, שהם מלבושיו החיצונים, שיחלק קניניו המדומים לעניים, ושערותיו יגלח לשמים כמעשה הנזיר שבא לפני שמעון הצדיק, וגופו יענה ביסורים" (מלבי"ם).

הריצה של הצבי היא אופקית, והתעופה של הציפור היא אנכית: "שירוץ כצבי אחר מעשה המצוות, ויגביה עוף כציפור בשום שכל אל עסק התורה" (רמ"ד ואלי).

וכן פירשו חז"ל, שהעבירה היא המלכודת, והתשובה היא ההצלה:

- "שב בתענית... שהתענית קרובה לתשובה... שלא תתיקש בגזירתה של גיהנם" (מדרש משלי (בובר)).

- "להזהר הרבה שלא להכשל בשום חטא שבן אדם לחברו, ולתקן כל מה שיוכל מהעבר בדרך חכמה ואומץ רוח מאד, הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש" (אורות התשובה ז).

- "פסוקים אלה מנחים את האדם שהסתבך באמרי פיו ופגע בחברו, למהר ולרצותו. הקצב מהיר מאוד. הדימויים לקוחים מעולם הציד. חיים ומוות מוטלים על כף המאזניים. רגע אחד של אי-תשומת לב מוביל את החיה לבור המלכודת. שלמה המלך מדגיש את המיידיות של התשובה. ההשוואה לתמונת הציד מלמדת על גודל הסכנה שבהשארת מטען נפץ לא מפורק, בור פתוח באמצע הדרך. הסכסוך בין איש לרעהו יכול להביא לנפילה למצולות. אין להתמהמה, אומר שלמה, אף לא רגע. צריך לסיים פרשות ריב שבין איש לרעהו ולקוטלן בעודן באבן" .

עכשו ומייד!עריכה

בלשון ימינו, המילה מִיָּד היא תואר-פועל שמשמעו "במהירות הבזק"; אולם בלשון המקרא, מִיָּד = מ-יד, הנצל כצבי מיד = "הנצל כמו שצבי ניצל מידו של הצייד". וייתכן שהמילה בלשון ימינו נוצרה מהבנה שגויה של הפסוק, כאילו שמשמעותו היא "הנצל במהירות רבה כמו הצבי" (ע"פ חגי הופר).

הקבלותעריכה

צבי הוא משל לקלילות ומהירות, (שמואל ב ב יח): "וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה".

ציפור היא משל ללכידה, (איכה ג נב): "צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם"; וגם להימלטות מהמלכודת, (תהלים קכד ז): "נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ".

הצבי והציפור יחד נזכרו גם בפרקי אבות: "הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי - לעשות רצון אביך שבשמים" (יהודה בן תימא, משנה אבות ה כ).

-

צבי כמשל נזכר גם ב:

  • (ישעיהו יג יד): "וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ"
  • (שיר השירים ב ז): "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַֹם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ"*
  • (שיר השירים ב ט): "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים"*
  • (שיר השירים ב יז): "עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר"
  • (שיר השירים ח יד): "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים"*




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/06-05