הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

יקר = נכבד וחשוב

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: יקר

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: יקר

בלשון ימינו, יקר הוא דבר שעולה הרבה כסף, דבר שקשה להשיג אותו. בלשון המקרא, יקר הוא דבר חשוב, מיוחד ונכבד.

יש ערכים יקרים, למשל:

כשנאמר על החכמה, משלי ג טו: "יְקָרָה הִיא [מִפְּנִינִים], וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ" - אין הכוונה שהחכמה עולה הרבה כסף, שהרי החכמה קוראת בחוץ וברחובות (משלי א, ח, ט), וכל אחד יכול לבוא וללמוד בחינם; הכוונה שהחכמה היא חשובה ובעלת-ערך יותר מרכוש חומרי.
כך גם שפתי הדעת, (משלי כ טו): "יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת"( פירוט ).
וגם חסדי ה', (תהלים לו ח): "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן".
גם דבר ה' בתקופת שמואל זכה לכבוד רב יותר מאשר היום, (שמואל א ג א): "...וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין חָזוֹן נִפְרָץ"( פירוט ).
ואולי אחת המשימות של ירמיהו היתה להחזיר את הכבוד לדבר ה', (ירמיהו טו יט): "...וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, כְּפִי תִהְיֶה..."( פירוט ).

אנשים יקרים:

כשנאמר (שמואל א יח ל): "וַיֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים; וַיְהִי מִדֵּי צֵאתָם שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל, וַיִּיקַר שְׁמוֹ מְאֹד"- אין הכוונה שדוד מכר את הזכויות על השם שלו לחברת-פרסומות תמורת הרבה כסף, אלא שדוד היה חשוב ונכבד, אנשים כיבדו את שמו כגיבור ומושיע.
עם ישראל יקר, כלומר חשוב ונכבד, בעיני ה', (ישעיהו מג ד): "מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי, נִכְבַּדְתָּ, וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ"( פירוט ).
ידידי ה' מאד נכבדים ומוערכים בעיני דוד, (תהלים קלט יז): "וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם"
ערך האדם בעתיד יעלה - כל אדם יהיה חשוב ונכבד, (ישעיהו יג יב): "אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר"( פירוט ).
(ירמיהו לא יט): "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם? אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים? כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹֹֹֹֹֹֹֹ רַחֵם ארחמנו נְאֻם ה'"- אפרים הוא בן חשוב בעיני ה' - בכל פעם שה' מדבר בו הוא רוצה להיזכר בו עוד.
בני ציון ההרוגים נכבדים ויקרים מאד בעיני המקונן, (איכה ד ב): "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים, הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז; אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר"
(עזרא ד י): "וּשְׁאָר אֻמַּיָּא דִּי הַגְלִי אָסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא וְהוֹתֵב הִמּוֹ בְּקִרְיָה דִּי שָׁמְרָיִן וּשְׁאָר עֲבַר נַהֲרָה וּכְעֶנֶת"= אסנפר הגדול והנכבד.

נפש = חיים , ולכן הביטוי נפש יקרה מציין כבוד לחיים והימנעות מהריגה:

(שמואל א כו כא): "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי דָוִד כִּי לֹא אָרַע לְךָ עוֹד תַּחַת אֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה..."- כיבדת את חיי ולא הרגת אותי.
מלכים ב א יג: " "וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ, וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו 'אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ." "הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאֵשֹׁׁנִים וְאֶת חֲמִשֵּׁיהֶם וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ" "
כך גם הביטוי דם יקר, (תהלים עב יד): "מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם, וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו"
משלי ו כו: " "כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם, וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד" : אולי הכוונה - אשת אִישׁ תָצוּד את החיים היקרים שלך, החיים שאתה כל-כך מכבד ומשתדל לשמור עליהם מכל פגע.

יש פסוקים שבהם יקר משמש לא כתואר אלא כשֵם - נרדף לכבוד; במיוחד בספרים אסתר ודניאל:

(אסתר א ד): "בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום"
(אסתר א כ): "וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן"
אסתר ו ג: " "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי עַל זֶה וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר" ... "וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבּוֹּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדֳּכַי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" "
(דניאל ב ו): "וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תהחון, מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ החוני"
(דניאל ד כז): "עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר 'הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּי אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בִּתְקַף חִסְנִי וְלִיקַר הַדְרִי '... בֵּהּ זִמְנָא מַנְדְּעִי יְתוּב עֲלַי, וְלִיקָר מַלְכוּתִי הַדְרִי וְזִוִי יְתוּב עֲלַי וְלִי הַדָּבְרַי וְרַבְרְבָנַי יְבַעוֹן וְעַל מַלְכוּתִי הָתְקְנַת וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי"
(דניאל ה כ): "וּכְדִי רִם לִבְבֵהּ וְרוּחֵהּ תִּקְפַת לַהֲזָדָה, הָנְחַת מִן כָּרְסֵא, מַלְכוּתֵהּ וִיקָרָה הֶעְדִּיוּ מִנֵּהּ"- המלכות והכבוד הסירו ממנו.
(דניאל ז יד): "וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל"- ולה יינתן שלטון וכבוד ומלכות.

ויש גם, כמו בלשון ימינו, רכוש יקר:

(ירמיהו כ ה): "וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאֶת וְאֵת כָּל יְגִיעָהּ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ וְאֶת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְזָזוּם וּלְקָחוּם וֶהֱבִיאוּם בָּבֶלָה"
(יחזקאל כב כה): "קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתוֹכָהּ כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טָרֶף טֹרֵף נֶפֶשׁ אָכָלוּ חֹסֶן וִיקָר יִקָּחוּ אַלְמְנוֹתֶיהָ הִרְבּוּ בְתוֹכָהּ"
(משלי א יג): "כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא, נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל"
(משלי כד ד): "וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים"
וייתכן שגם ב (משלי יב כז): "לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ"הכוונה "הון אדם חרוץ הוא יקר", כלומר, אדם חרוץ יכול להתפאר ולהתכבד ברכושו שהושג ביושר ( פירוט ).
(איוב כח י): "בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ, וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ"
(איוב כח טז): "לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר, בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר"
אבנים יקרות - ברוב הפסוקים הכוונה לאבנים חשובות ונכבדות בגלל יופיין ונדירותן (כמו בלשון ימינו); לכן נראה לי שיש לפרש כך גם את ה"אבנים יקרות" שנזכרו בקשר לבית המקדש מלכים א ה לא, מל"א ז): "ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית"; וכך פירש רד"ק שם.
(משלי כה יז): "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ, פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ"רוב המפרשים פירשו הקר = הוקר = עשה שיהיה יקר; לפי זה יש לפרש: עשה שביקוריך אצל חברך יהיו יקרים, חשובים ובעלי ערך עבורו; אל תבקר אותו כשאינו מעוניין או כשזה לא חשוב לו. אך המילה כתובה בכתיב חסר וייתכן ששורשה אחר ( פירוט ).

יקר - נכבד

ע"פ מלבי"ם, ההבדל בין יקר לבין נכבד הוא, שהיקר חשוב בגלל נדירותו וייחודו, והנכבד חשוב בגלל מעלתו: " "הזהב יקר ואינו נכבד, והזקן נכבד ואינו יקר" " (מלבי"ם על ישעיהו מג ד ביאור המילות) .

עשרה דברים יקרים

ניתן ללמוד עוד על המשמעות העמוקה של המושג יקר ממדרש יפה של חז"ל: " "עשרה נקראו יקרים, ואלו הן: התורה, והנבואה, והתבונה, והדעת, והסכלות, והעושר, והצדיקים, ומיתתן של חסידים, והחסד, וישראל" ":

"התורה מנין? שנאמר "יקרה היא מפנינים"."
"הנבואה מנין? "ודבר ה' היה יקר בימים ההם"."
"התבונה מנין? "יקר רוח איש תבונה"."
"הדעת מנין? "וכלי יקר שפתי דעת"."
"הסכלות מנין? "יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט"."
"העושר מנין? "והון אדם יקר חרוץ"."
"צדיקים מנין? "ולי מה יקרו רעיך אל"."
"מיתתן של חסידים מנין? "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו"."
"החסד מנין? "מה יקר חסדך אלהים"."
"ישראל מנין? "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם". ביוקר ישראל" "עומדים לי!"

"בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסין למקרא - יוצא מהן מאה, מאה למשנה - יוצאין מהן עשרה, עשרה לתלמוד - יוצא מהן אחד, הה"ד אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי"... אמר הקב"ה: ישראל ביוקר עומדין לי!"
"רבי אבא בר כהנא ורבי יצחק: רבי אבא בר כהנא אמר: אילו ביקש פרעה משקל כל אחד ואחד מישראל אבנים טובות ומרגליות - לא הייתי נותן לו?! אמר ר' יצחק והלא בדמים נטלן, משפחות משפחות של כנים, משפחות משפחות של ערוב, אין לו דמים; הוי, ביוקר ישראל עומדים לי!" " ( ויקרא רבה ב א )

פסוקים לא לגמרי ברורים

(קהלת י א): "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ, יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט"- סכלות מכבידה על החכמה ופוגעת בה, או להיפך: סכלות מעטה מוסיפה תרומה חשובה ונכבדה לחכמה מרובה ( פירוט ).
(דניאל ב יא): "וּמִלְּתָא דִּי מַלְכָּה שָׁאֵל יַקִּירָה, וְאָחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא, לָהֵן אֱלָהִין דִי מְדָרְהוֹן עִם בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי"- נראה שהכוונה שהבקשה של המלך היא כבדה וקשה להשגה.
(ישעיהו כח טז): "לָכֵן כֹּה אָמַר ד' ה': הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן אָבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָּד מוּסָד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ"
(זכריה יא יג): "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי 'הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל הַיּוֹצֵר אֶדֶר הַיְקָר אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם' וָאֶקְחָה שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית ה' אֶל הַיּוֹצֵר"
זכריה יד ו: " "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת יקפאון " "
(תהלים לז כ): "כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ"
(תהלים מה י): "בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר"
(תהלים מט ט): "וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם"
תהלים מט יג: " "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" ... "אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" "
(תהלים קטז טו): "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו"
(איוב לא כו): "אִם אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל, וְיָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ"

תגובות

מאת: הפרעתוני

[מתוך http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1334303 ]

יש גם במשמעות "כבד" (כמו "אבנים גדולות אבנים יקרות"), וכמובן זו המשמעות הראשונית, שממנה נגזרה המשמעות המופשטת של "נכבד". דבר נכבד גם עולה הרבה כסף, כך שיש קשר הדוק בין זה לזה (מה שמסביר כמה מהפסוקים שהתקשית בהם לפי הסברך). אגב, המילה הזו היא ארמית במקורה, כפי שחוזות עיניך נכוחה.

יש לציין שמתן פירוש אחד ויחיד למילים במקרא, כביכול לשון המקרא היא גוף מונוליטי ולא לשון שהתפתחה על פני מאות שנים, היא הטעייה במובן מסויים. יש מונחים רבים בלשון המקרא המאוחרת שמתאימים ללשון חז"ל, בניגוד ללשון המקרא הקדומה, וכו'. חבל להתעלם מהמורכבויות הללו.

"אראל: אכן, ע"פ עיקרון "התער של אוקאם" אני מנסה לפרש את כל הפסוקים ע"פ כמה שפחות פירושים לכל מילה; אם אפשר לפרש את כל הפסוקים ע"פ פירוש אחד זה הכי טוב; אם אי-אפשר - אז שניים, וכו'."

"לגבי "אבנים יקרות" - לא ברור שהכוונה לאבנים כבדות; ברוב ספר מלכים, הביטוי "אבן יקרה" נרדף לבשמים, זהב וכו', ומשמעו - אבן חשובה ביופייה ובנדירותה (כמו בלשון ימינו), לכן הגיוני שגם "אבנים יקרות" שנזכרו בקשר לבניין המקדש הן אבנים מיוחדות - יפות במיוחד או נדירות; וכך פירש רד"ק."

הפרעתוני: לענ"ד עקרון "התער של אוקהאם" אינו שייך לכאן כלל. הסבר של מילה כשהיא פעם במובן אחד ופעם במובן מושאל, הוא פשוט יותר מאשר דחיקת הפסוקים שיכוונו לאותה משמעות, ומתאים עם טבע הלשון, המתפתחת והולכת כידוע לכולנו.

לגבי "אבנים יקרות" - בכל מקרה אי אפשר לפרש במובן הרגיל, שהרי הבית לא נבנה מאבני בדולח. על כן הבאתי את הפירוש (שראיתי איפשהו, אולי בדעת מקרא), שנראה הגיוני וגם מתאים עם הארמית.

אראל: בסדר, נעזוב את התער של אוקאם. עדיין נראה לי שמבחינה הסתברותית יש יותר הגיון לייחס למילה את המשמעות המקובלת שלה בשאר התנ"ך, מאשר לייחס לה משמעות חדשה בכל פסוק. כמובן שיש להתחשב גם בגורמים נוספים:

http://www.tora.us.fm/math/hstbrut_mutnt.html

(שם התייחסתי גם ל"אבנים יקרות")

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:יקר - נכבד וחשוב

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/yqr