(תהלים קיט לט): "הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים"

יגר = פחד, ירא.

1. אפשר לפרש חרפתי = אנשים המחרפים אותי. המשורר מבקש מה' שיעביר מעליו את האנשים המחרפים ומבזים אותו על כך שהוא שומר את משפטי ה'. הוא יודע שמשפטי ה' טובים , אבל הוא  יגור וחושש שהאנשים המחרפים אותו יצליחו לקרר את אהבתו לה', ולכן הוא מבקש מה' שירחיק אותם מעליו. פירוש זה מתאים לפירוש הפרק כולו כ יומנו של בעל תשובה .

2. אפשר לפרש חרפתי = פגם או עוון הגורם לאנשים לחרף אותי. המשורר מבקש מה' שיעזור לו לתקן את פגמיו ועוונותיו כדי שלא יוכלו לחרף אותו, ויחד עם זה הוא מקבל על עצמו לקיים את משפטי ה' ולתקן את עוונותיו. פירוש זה מתאים לפירוש הפרק כולו כדבריו של דוד המלך לאחר חטא בת-שבע: " "העבר חרפתי - מחול לי על אותו עון, ושוב לא יוכלו אויבי לחרפני בו, כי משפטיך טובים - וכבר אני מקבל עלי לשלם הכבשה ארבעתים" " ( רש"י ) , " "חרפת העון, אשר אפחד ממנו, העבר נא ומחול עליו, כי הלא טובים משפטיך לעשות חסד עם המשפט" " ( מצודות ) .

3. ואפשר לפרש חרפתי = הבושה שאני מרגיש מעצם העובדה שאני יגור ופוחד! המשורר מרגיש פחד, והוא יודע שהפחד מעיד על כך שהבטחון שלו בה' אינו חזק מספיק, ולכן הוא מתבייש ברגש הפחד, ומבקש מה' שיעזור לו להתגבר עליו: " "העבר חרפתי אשר יגרתי ... מה שפחד מעונש על עונותיו, שע"י עונותיו לא יקים לו ה' את המלכות, וזה היה לי לחרפה , כי לא היה לי להתירא, באשר משפטיך טובים , שמשפטי ה' הם לתכלית טוב, והגם שיעניש - יעניש במדת טובו לסלוח לעונו, ובחנם ירא, ובקש שיעביר ה' חרפתו זאת ע"י שיעשה עמו אות לטובה ויראו שונאיו ויבושו" " ( מלבי"ם ; וכן פירש הרב יעקב שכטר, "דברי יעקב" על משלי כח יד) .

ראו גם את הפסוק בהקשרו, בבית ה = לבקש עזרה מה' .