קטגוריה:תהלים מה ג
נוסח המקרא
יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם
יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם.
יׇפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם
ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשִׂפְתוֹתֶ֑יךָ
עַל־כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם׃
יָפְיָפִ֡יתָ מִ/בְּנֵ֬י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּ/שְׂפְתוֹתֶ֑י/ךָ עַל־כֵּ֤ן בֵּֽרַכְ/ךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְ/עוֹלָֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
יפיפית - בתארו וצורתו.
הוצק חן - מגזרת ויצקו על העולה כאילו החן הוצק בפיו, והנה בגלוי יספר צורת גופו ודבורו שהוא נאה, ועל דרך משל יגיד נשמתו שהיא נכונה וחכמתו שהיא רחבה, כי הדבור הפנימי ימצא בנשמת האדם.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יפיפית" - אתה מלך המשיח הנך יפה במעשיך מכל בני אדם ודברי פיך המה בחן כאלו נשפך החן על שפתותיך ובעבור זה ברכך אלהים לעולם
מצודת ציון
"יפיפית" - מלשון יפה
"הוצק" - מלשון יציקהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"יפיפת". תחלה ידבר אל הבעל, שהוא השכל שהוא המלך החכם אשר ימלוך עתה בבתי הנפש, ואמר "יפיפת מבני אדם" היופי שלך אינו דבר הנמצא בין כחות הנפש החיונית והצומחת שהם בהמה המה להם, רק יפיפית בסגולה המיוחדת אל האדם לבדו שנברא בצלם אלהים ובדמותו, והוא כי "הוצק חן בשפתותיך", במה שהיא נפש מדברת, כמו שתרגם ויהי האדם לנפש חיה לרוח ממללא, והתבאר אצלי שהשפה היא המיוחדת אל הדעת שהוא שידע חקי החכמה בידיעה ברורה, שזה יושג על ידי רוח אלהים ועזר מקדש אשר ילוה אל הנפש השכליית להשכילה באמתו, "על כן ברכך אלהים לעולם", אחר כי היא ברכת אלהים ועוז משמים ישוה עליו, תקנה עי"ז ההשארה והנצחיית שתשאר לעולם:
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים מה ג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.