גור אריה על רש"י שמות כד
<< · גור אריה על רש"י · שמות · כד · >>
[א] ובד' בסיון נאמרה לו פרשה זאת. ויהיו לפי זה הפרשיות שלא כסדר. והרמב"ן דחה פירושו, ודברי רש"י שנויים במכילתא (לעיל יט, י) בסתם, ורבי יהודה דפליג הוא יחיד. ומה שלא נכתב קודם מתן תורה כסדר, מפני שהיה כל זה הברית על התורה שיקבלו למחר, ומפני שהיו כל המעשים האלה על התורה, סדר אותו הכתוב במקומו הראוי לו, שעל קבלת התורה היה עושה. ואם היה אפשר לעשות המעשים ולקבל בפעם אחד היה עושה, ומפני שאי אפשר, הקדים המעשים. ומכל מקום הכתוב נאמר במקומו אחר מתן תורה. ומה שאמר 'בד' בסיון נאמרה לו', שהרי אחר כך כתיב (פסוק ג) "ויספר לעם", וזהו מצות פרישה והגבלה כדפירש בסמוך (רש"י שם), וזה היה בד' בסיון כדפירש רש"י בפרשת יתרו (לעיל יט, ט-י) מן המקראות:
[ב] מצות פרישה והגבלה. הקשה הרא"ם דהא בהדיא בפרק רבי עקיבא (שבת ריש פז.) קאמר דמצות הגבלה אמר להו בד' ופרישה ביום ה'. ולא עיין, דודאי פרישה והגבלה אמר להו ביום ד', אבל לפרוש מנשותיהם קאמר שהיה זה ביום ה', ולכך אמר (שם) 'פרישה עביד ביום ה, אבל האמירה ביום ד'. וראיה לזה, שהרי מצות פרישה נכתב קודם הגבלה, ואם ביום ה' אמר להו הפרישה, לא הוי מקדים הפרישה. ועוד, דאי אפשר רק ששניהם ביום ד' נאמרו, דהא יש לחוש שיבאו על נשותיהם ביום ה' בהשכמה קודם שיאמר להם, דאי אפשר לצמצם (גיטין סוף עח.) לומר להם בעלות השחר, ופשוט הוא:
[ג] שבע מצות שבת כבוד אב ואם וכו'. הרמב"ן (פסוק א) הקשה על זה דהא לשון "ויספר" משמע שלא ידעו אותם, ואלו המצות כבר ידעו אותם, ואין זה קשיא, שספר להו שהם משפטים ויש עונש עליהם, כי העובר המשפט יש לו עונש, ועל זה אמר "כל המשפטים", כי מפני שבאו להתגייר, ומודיעים לו מקצת מצות ועונשן (יבמות סוף מו.), ולכך אמר להם אלו המצות ועונש שלהם. ושייך בזה "ויספר", כי לא ידעו עונשן וחומר שלהן. ואין ספק כי אחר קבלת התורה בברית ובאלה הוא יותר מעניש עליהם, ודבר זה אמר להם, ועל זה שייך "ויספר", שלא ידעו זה, ודבר זה צריך אל גר שבא להתגייר (יבמות סוף מו.):
[ד] מבראשית עד מתן תורה. ולמאן דאמר בפרק הניזקין (גיטין סוף ס.) תורה חתומה נתנה, פירוש שלא נתנה התורה לישראל רק חתומה, הכא לא היה נתינת התורה להם, אלא שיהיה זה ספר הברית, כדפירש בב"ר, ואחר כך בסוף ארבעים כתב כל התורה ביחד. וכי למאן דאמר תורה חתומה נתנה אין כותבין מגילת סוטה, אלא שאני התם דהיינו מצותה (במדבר ה', כ"ג), והכי נמי היינו מצותה להיות ספר הברית. ואילו לא היה כאן מצוה, וכתב מגילה, היה קשה, אבל השתא שהיה זה צורך מצוה, לא יקשה כלל, שאין זה נתינת תורה נחשב, רק לכרות ברית. והרא"ם פירש בשם התוספות תירוץ אחר, וזה נכון:
[ה] וישכם משה בבוקר בה' בסיון. אף על גב דכבר אמר למעלה (ר' פסוק ג) "ויספר משה את כל דברי ה'", והיה זה ביום ד' (רש"י פסוק א), ואם כן ממילא היה "וישכם משה" ביום המחרת בה' בסיון, כיון שלא כתוב למעלה בפירוש באיזה יום היה הא דכתיב "וישכם משה בבוקר", ואם כן אין הכתוב מפרש הזמן, ואם כן יכול להיות "ויכתוב משה" את התורה לא היה ביום ד', אלא אחר כך, דאין הכתוב מפרש הזמן, ועל זה קאי "וישכם משה בבוקר", לכך הוצרך לומר שהיה בה' בסיון, שביום ו' קבלו התורה (שבת דף פז.), ואי אפשר לו לבנות:
[ו] את נערי הבכורות. פירוש, דעדיין לא נפסלו הבכורות מלעבוד עד שחטאו בעגל (רש"י במדבר ג, יב). ואף על גב דנאמרה פרשת "ואתה תצוה" (להלן כז, כ-כח,מג) לעשות בגדים לאהרן קודם שחטאו הבכורות, ואם כן למה יהיו נדחים מעבודתם ועדיין לא חטאו, דהא לדעת רש"י בפרשת כי תשא (להלן לא, יח) כל מלאכת המשכן אחר מעשה העגל נצטוה משה עליו. ואפילו אם תאמר שקודם מעשה העגל נצטוה על עבודת אהרן, לא קשיא, שאף על גב שהיה אהרן ובניו כהנים, יכול להיות שגם הבכורות יעבדו, שיהיו במקום הלוים לאהרן לעזרה כדמוכח קרא. ואין להקשות למה אהרן ובניו כהנים, והבכורות יהיו נדחים מן העבודה ועדיין לא חטאו, שזה אין קשיא, שבשביל שעבדו שלא במשכן - יעבדו במשכן, שזהו קדושה יתירה, אבל לדחות אותם לגמרי - זה אינו. ולפיכך אין קשיא מה שנאמר בגדי כהונה לאהרן ולבניו. ואין להקשות למה לא היה עובד אהרן גם כן עתה, דאהרן לא נכנס לעבודה אלא על ידי שבעת ימי מלואים. ומכל מקום כאשר אין אהרן עובד, היו הבכורות עובדים, כיון שעדיין לא חטאו:
[ז] מלאך בא וחילקו. דאם לא כן איך אפשר לצמצם שיקח חציו:
[ח] לענין הזאה. לא כמו "ויזרוק משה השמימה" (ר' לעיל ט, ח):
[י] אלו ששת ימים שמראש חודש סיון וכו'. ולפי זה צריך לומר שלכך נכתבה הפרשה הזאת אחר מתן תורה, אף על גב שקודם מתן תורה היה זה, כדי לספר ביחד ענין הר סיני איך נמשכו הדברים; שמתחלה כסה להר ששה ימים קודם מתן תורה, וביום השביעי נתנה התורה, ואחר כך היה "משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה" (פסוק יח). ומפרש בפרק קמא דיומא (דף ד:) דפליגי - למאן דאמר שהיה אחר מתן תורה, סבר דששה בסיון נתנה תורה, ולפיכך אי אפשר לפרש קודם מתן תורה, שהרי ביום השביעי קרא למשה, והתורה נתנה ביום הששי. ולמאן דאמר קודם מתן תורה היה, סובר ביום השביעי נתנה התורה:
[יא] ויכסהו הענן להר. לא למשה, דהרי משה קודם מתן תורה היה נכנס ויוצא אל ישראל, כמו שכתוב (לעיל יט, ז-יד), ולא שייך "ויכסהו הענן ששת ימים":