ביאור:שמות כד יח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שמות כד יח: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר, וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה."
וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
עריכה(אילן סנדובסקי)
התחלת סיפור עגל הזהב
עריכהאלוהים פקד על משה לעלות להר (שמות כד יב), הורה לו למנות את אהרון וחור להיות מנהיגי העם בהעדרו. משה לקח את יהושע, שר הצבא, למעלה ההר (שמות כד יד), וכך יהושע הופרד מהעם כדי שהוא לא יפריע. אלוהים כתב את לוחות הברית (שמות כא יח), ונתן למשה הוראות (שמות כה א).
אלוהים נתן למשה הוראות במשך 40 יום. אלוהים חיכה וספר את הזמן, וכאשר מעשה העגל קרה, אלוהים ציין שהוא היה מודע לזמן באומרו: "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם" (שמות לב ח).
אלוהים רצה לנסות את העם ואת משה:
- נסיון לעם:
- כשם שאלוהים שם את פרי עץ הדעת בתוך הגן (בראשית ב ט), ועשה אותו תאוה לעינים (בראשית ג ו), כדי לראות מתי אדם וחוה יתבגרו מספיק כדי לרצות ללמוד יותר את כל הטוב והרע, כך לאחר שאלוהים הורה את חוקיו לבני ישראל הוא חיכה לראות איך, מתי ומה הם יחליטו לעשות כאשר הם נמצאים ללא מנהיג.
- אלוהים לא אמר למשה לכמה זמן הוא יעלה להר, ומשה לא הודיע לעם.
- משה לא השתמש ביהושע להעביר הודעות לעם על התקדמות עבודתו.
- בהר, אלוהים הסביר ודיבר על 'דברים חסרי ערך' כמו בנית המשכן וכליו (שמות כה ח - שמות לא לח). אלוהים דיבר במשך 7 פרקים, והיה יכול להמשיך לדבר עוד שנה בתאור פירטי המשכן.
- אם העם לא היה מבקש מנהיג חדש מאהרון (שמות לב א), אז אלוהים היה ממשיך לחכות.
העם אכן נכשל כצפוי, והמשיך להכשל בכל תקופת השופטים והמלכים.
- נסיון למשה כמנהיג:
- אלוהים רצה לראות האם משה מבין את מצבו של העם. משה לא בקש רשות לבקר את העם, ולא הבין שהעם יסור ממנו. משה חשב שאהרון וחור ינהלו את העניינים כראוי.
- בהמשף, לאחר שאלוהים הודיע לו שהעם חטא ושהוא חושב להביא עליהם כליה ולעשות עם חדש מזרעו של משה, משה עמד בפיתוי ולא הסכים להרג העם.
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
עריכההדגש על "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" הוא להראות לנו שמשה לא ירד בלילה למחנה, אלא ישן בהר, וכך הוא היה מנותק לגמרי מהעם.
במבול נאמר: "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (בראשית ז יב), ואחר כך לקח זמן רב עד שהמים ירדו ונח ומשפחתו יצאו מהתיבה. את יעקב חנטו במשך 40 יום, ככתוב: "וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם, כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים" (בראשית נ ג), ואחר כך המשיכו באבל. כך בני ישראל לא חטאו 40 יום, ומאז הם חוטאים.
יש חשיבות מסוימת למספר 40. לא בטוח שבאמת לקח 40 יום עד שבני ישראל בקשו מנהיג חדש, אבל בכל מקרה סביר שאלוהים היה מחכה עד שהם היו מבקשים. אולי אחרי כשנה אלוהים היה מוותר ומכיר בעובדה שהם לא יחטאו. למזלו זה קרה מהר יותר וסיפור חטא עגל הזהב נוסף לתרבות עמינו.