מ"ג שמות כד ב


<< · מ"ג שמות · כד · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל יְהוָה וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנִגַּ֨שׁ מֹשֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַעֲל֖וּ עִמּֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיִתְקָרַב מֹשֶׁה בִּלְחוֹדוֹהִי לִקְדָם יְיָ וְאִנּוּן לָא יִתְקָרְבוּן וְעַמָּא לָא יִסְּקוּן עִמֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִתְקָרֵב משֶׁה בִּלְחוֹדוֹי קֳדָם יְיָ וְהִינוּן לָא יִתְקַרְבוּן וְעַמָּא לָא יִסְקוּן עִמֵּיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונגש משה לבדו" - אל הערפל

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ – אֶל הָעֲרָפֶל.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונגש משה לבדו אל ה'" - גם זה על דעת ר"א שם במקום כנוי שהיה ראוי לומר אחר עלה אל ה' ונגשת לבדך אבל מנהג הלשון כן כאשר הזכרתי (בפסוק הקודם) וכן וה' המטיר על סדום ועל עמורה מאת ה' (בראשית יט כד) והטעם מאתו ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה (במדבר י כט) הטעם חותנו וכן וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל (שמואל א יב יא) וכן אז יקהל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות אל המלך שלמה (מלכים א ח א) והנכון בעיני בכאן כי הדבור הזה היה גם לאהרן שגם הוא שמע כאשר קול ה' אומר למשה עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחוק (בפסוק הקודם) וא"כ היה צריך להזכיר הנגש בשם ואם ידבר אליו לנכח ג"כ היה צריך לבאר ונגשת אתה משה אל ה' ולא יספיק הכנוי בו ולפיכך אמר ונגש משה לבדו והם לא יגשו וזה טעם "לבדו" למעט גם אהרן הנכלל עמו בדבור ויתכן שהיה רמז לדבור המתעלה שיצוה לאמר למשה שיגש אל ה' והמשכיל יבין

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ונגש". שמשה לבדו יגש לפנים משלש מחיצות אל הערפל, אבל הם לא יגשו, כי יהיו ביניהם מדרגות בענין ההגשה, שהגשה מיוחד למשה לבדו, ולהזקנים לא הרשה רק לעלות

לא לגשת, ולהעם לא הרשה אף לעלות, וזה מ"ש והכהנים והעם לא יהרסו לעלות אל ה', ר"ל שכ"א יעמוד במחיצתו. והנה משה היה אז אצל ה' כמ"ש ומשה נגש אל הערפל וכו'

ויאמר ה' אל משה שא"ל הפרשיות הכתובות עד הנה, ומזה ידע משה שזה לא יהיה עד יום השני שכתוב ויעל משה ואהרן ושבעים מזקני ישראל:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונגש. ג' דין ואידך ונגש הכהן. ונגש חורש בקוצר כמו שנגש משה לבדו כך הכהן נכנס לבדו לפני ולפנים להתפלל שם על השנה שתהא כתקונה כדכתיב ונגש חורש בקוצר:

יגשו. ב' והם לא יגשו, אחד באחד יגשו, לו' כל אחד ואחד נכנס לפנים יותר מחבירו כמו שאמרו משה מחיצה לעצמו וכו':

<< · מ"ג שמות · כד · ב · >>