רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כד

(א) וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה – פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה קֹדֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. בָּרְבִיעִי בְּסִיוָן נֶאֶמְרָה לוֹ "עֲלֵה"‏[1].

(ב) וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ – אֶל הָעֲרָפֶל.

(ג) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם – בּוֹ בַּיּוֹם.
אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' – מִצְוַת פְּרִישָׁה וְהַגְבָּלָה.
וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים – שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, וְשַׁבָּת וְכִבּוּד אָב וָאֵם וּפָרָה אֲדֻמָּה וְדִינִין, שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם בְּמָרָה (שמות טו,כה. מכילתא על שמות יט,י).

(ד) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה – מִבְּרֵאשִׁית וְעַד מַתַּן תּוֹרָה, וְכָתַב מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמָרָה (מכילתא על שמות יט,י).
וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר – בַּחֲמִשָּׁה בְּסִיוָן (שבת פ"ח ע"א).

(ה) אֶת נַעֲרֵי – הַבְּכוֹרוֹת (זבחים קט"ו ע"ב ורש"י שם ד"ה יתיב רב חסדא).

(ו) וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם – מִי חִלְּקוֹ? מַלְאָךְ בָּא וְחִלְּקוֹ (ויקרא רבה ו,ה).
בָּאַגָּנוֹת – שְׁתֵּי אַגָּנוֹת, אֶחָד לַחֲצִי דַּם עוֹלָה וְאֶחָד לַחֲצִי דַּם שְׁלָמִים, לְהַזּוֹת אוֹתָם עַל הָעָם. וּמִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁנִּכְנְסוּ אֲבוֹתֵינוּ לַבְּרִית בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַזָּאַת דָּמִים, שֶׁאֵין הַזָּאָה בְּלֹא טְבִילָה (כריתות ט' ע"א).

(ז) סֵפֶר הַבְּרִית – מִבְּרֵאשִׁית וְעַד מַתַּן תּוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמָרָה (ראו רש"י לעיל פסוק ד).

(ח) וַיִּזְרֹק – עִנְיַן הַזָּאָה. וְתַרְגּוּמוֹ: "וּזְרַק עַל מַדְבְּחָא לְכַפָּרָא עַל עַמָּא" [=וַיִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל הָעָם].

(י) וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – נִסְתַּכְּלוּ וְהֵצִיצוּ וְנִתְחַיְּבוּ מִיתָה; אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַרְבֵּב שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, וְהִמְתִּין לְנָדָב וַאֲבִיהוּא עַד יוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן. וְלַזְּקֵנִים – עַד "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים" וְגוֹמֵר "וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה" (במדבר יא,א), בַּקְּצִינִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה (תנחומא בהעלותך, טז).
כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר – הִיא הָיְתָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד, לִזְכֹּר צָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמַעֲשֵׂה לְבֵנִים (ראו ירושלמי סוכה פ"ד ה"ג).
וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר – מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ הָיָה אוֹר וְחֶדְוָה לְפָנָיו.
וּכְעֶצֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן מַרְאֶה.
לָטֹהַר – לְשׁוֹן בָּרוּר וְצָלוּל.

(יא) וְאֶל אֲצִילֵי – הֵם נָדָב וַאֲבִיהוּא וְהַזְּקֵנִים.
לֹא שָׁלַח יָדוֹ – מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִשְׁתַּלֵּחַ בָּהֶם יָד.
וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים – הָיוּ מִסְתַּכְּלִין בּוֹ בְּלֵב גַּס מִתּוֹךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. כָּךְ מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (שם), וְאוּנְקְלוֹס לֹא תִּרְגֵּם כֵּן [וַחֲזוֹ יָת יְקָרָא דַּייָ וַהֲווֹ חָדַן בְּקוּרְבָּנֵיהוֹן דְּאִתְקַבַּלוּ כְּאִלּוּ אָכְלִין וְשָׁתַן. =וַיִּרְאוּ אֶת כְּבוֹד ה', וְהָיוּ שְׂמֵחִים בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם שֶׁהִתְקַבְּלוּ, כְּאִלּוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים‏[2]]. אֲצִילֵי – לְשׁוֹן גְּדוֹלִים, כְּמוֹ "וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ" (ישעיהו מא,ט); "וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ" (במדבר יא,כה); "שֵׁשׁ אַמּוֹת אַצִּילָה" (יחזקאל מא,ח).

(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה – לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה.
עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם – אַרְבָּעִים יוֹם.
אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם – כָּל שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּכְלַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵן. וְרַבֵּינוּ סְעַדְיָה פֵּרֵשׁ בָּאַזְהָרוֹת שֶׁיָּסַד לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר, מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ.

(יג) וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ – לֹא יָדַעְתִּי מַה טִּיבוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ כָּאן. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיָה הַתַּלְמִיד מְלַוֶּה לָרַב עַד מְקוֹם הַגְבָּלַת תְּחוּמֵי הָהָר, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֵילֵךְ מִשָּׁם וָהָלְאָה. וּמִשָּׁם – וַיַּעַל מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל הַר הָאֱלֹהִים; וִיהוֹשֻׁעַ נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, וְנִתְעַכֵּב שָׁם כָּל אַרְבָעִים יוֹם. שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁיָּרַד מֹשֶׁה, "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה" (שמות לב,יז), לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם.

(יד) וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר – בְּצֵאתוֹ מִן הַמַּחֲנֶה.
שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה – וְהִתְעַכְּבוּ כָּאן עִם שְׁאָר הָעָם בַּמַּחֲנֶה, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לִשְׁפֹּט לְכָל אִישׁ רִיבוֹ.
חוּר – בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה, וְאָבִיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר" (דה"א ב,יט). אֶפְרָת זוֹ מִרְיָם, כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה (י"א ע"ב-י"ב ע"א).
מִי בַעַל דְּבָרִים – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין.

(טז) וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן – רַבּוֹתֵינוּ חוֹלְקִין בַּדָּבָר (יומא ד' ע"א-ע"ב). יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים: אֵלּוּ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ חֹדֶשׁ [עַד עֲצֶרֶת, יוֹם מַתַּן תּוֹרָה].
וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן – לָהָר.
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – לוֹמַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת; וּמֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים, אֶלָּא שֶׁחָלַק הַכָּתוּב כָּבוֹד לְמֹשֶׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן – לְמֹשֶׁה, שֵׁשֶׁת יָמִים לְאַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת; וְהֵם הָיוּ בִּתְחִלַּת אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל הַלּוּחוֹת. וְלִמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה טָעוּן פְּרִישָׁה שִׁשָּׁה יָמִים (שם ג' ע"ב).

(יח) בְּתוֹךְ הֶעָנָן – עָנָן זֶה כְּמִין עָשָׁן הוּא, וְעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שְׁבִיל בְּתוֹכוֹ (יומא ד' ע"ב).

הערותעריכה

  1. ^ ראו שבת פ"ח ע"א ורש"י ד"ה "ובחמישי", וראו גם רש"י לגיטין פ"ח ע"ב ד"ה "לפניהם".
  2. ^ וראו גם רש"י לברכות י"ז ע"א ד"ה ויאכלו וישתו.