מפרשי רש"י על שמות כד א


| מפרשי רש"י על שמותפרק כ"ד • פסוק א' |
א • ג • ד • ה • ו • ח • י • טז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ד, א':

וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהֹוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃


רש"י

"ואל משה אמר עלה" - פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות ובד' בסיון נאמרה לו עלה


רש"י מנוקד ומעוצב

וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה – פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה קֹדֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. בָּרְבִיעִי בְּסִיוָן נֶאֶמְרָה לוֹ "עֲלֵה"[1].

מפרשי רש"י

[א] ובד' בסיון נאמרה לו פרשה זאת. ויהיו לפי זה הפרשיות שלא כסדר. והרמב"ן דחה פירושו, ודברי רש"י שנויים במכילתא (לעיל יט, י) בסתם, ורבי יהודה דפליג הוא יחיד. ומה שלא נכתב קודם מתן תורה כסדר, מפני שהיה כל זה הברית על התורה שיקבלו למחר, ומפני שהיו כל המעשים האלה על התורה, סדר אותו הכתוב במקומו הראוי לו, שעל קבלת התורה היה עושה. ואם היה אפשר לעשות המעשים ולקבל בפעם אחד היה עושה, ומפני שאי אפשר, הקדים המעשים. ומכל מקום הכתוב נאמר במקומו אחר מתן תורה. ומה שאמר 'בד' בסיון נאמרה לו', שהרי אחר כך כתיב (פסוק ג) "ויספר לעם", וזהו מצות פרישה והגבלה כדפירש בסמוך (רש"י שם), וזה היה בד' בסיון כדפירש רש"י בפרשת יתרו (לעיל יט, ט-י) מן המקראות:

  1. ^ ראו שבת פ"ח ע"א ורש"י ד"ה "ובחמישי", וראו גם רש"י לגיטין פ"ח ע"ב ד"ה "לפניהם".