מ"ג שמות יג יא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִאֲךָ֤ יְהֹוָה֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי אֲרֵי יַעֵילִנָּךְ יְיָ לַאֲרַע כְּנַעֲנָאֵי כְּמָא דְּקַיֵּים לָךְ וְלַאֲבָהָתָךְ וְיִתְּנַהּ לָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי אֲרוּם יָעֵלִינָךְ יְיָ לְאַרְעָא דְכְנַעֲנָאֵי הֵיכְמָא דְקַיֵּים לָךְ וּלְאַבְהָתָךְ וְיִתְּנִינָהּ לָךְ: |
רש"י
"נשבע לך" - והיכן נשבע לך (שמות ו) והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי וגו'
"ונתנה לך" - (מכילתא) תהא בעיניך כאלו נתנה לך בו ביום ואל תהי בעיניך כירושת אבות
מפרשי רש"י
[ז] תהא בעיניך כאילו נתנה לו בו ביום כו'. במכילתא (כאן), דאם לא כן "ונתנה לך" למה לי. ואם תאמר למה יהיה לו כאילו היום נתנה, והוא אינו כך, שהרי לא נתנה לו באותו היום, וכן אמרו חז"ל בשאר דברים, גבי תורה - יהיה לך חדשה כאילו היום נתנה לך, וכן לענין יציאת מצרים 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' (פסחים דף קטז:), אבל עיקר הטעם כבר אמרנו למעלה (פי"ב אות מב) כי הדברים שהם חשובים במדריגה - עד כי לעלוי מציאותם אינם נופלים תחת הזמן לגמרי, וזכרנו לך למעלה כי ישראל יצאו ממצרים בדביקות המדריגה העליונה שהיא למעלה מן סדר הזמן. ובזה עצמו נתינת הארץ, כי עם יציאת מצרים זכו בארץ, כדכתיב (לעיל ו, ו-ח) "והוצאתי אתכם והבאתי אתכם אל הארץ וגומר". וכן התורה היא על הזמן למדריגת התורה, כי הזמן הוא תולה בשמש בתנועת הגלגל, והתורה היא למעלה [מהשמש] כמו שאמרו חז"ל (שבת דף ל:) "מה יתרון לאדם תחת השמש" (ר' קהלת א, ג) תחת השמש הוא דאין לו יתרון, אבל למעלה מן השמש יש לו יתרון, והוא התורה. וכל הדברים אשר הם על הזמן כל ענין הזמן שוה, ואינו בזמן זולת זמן, ולפיכך אמרו (פסחים דף קטז:) כי כל אדם חייב להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, דהסבה לאותן שיצאו הוא הסבה לכל דור ודור, ואין כאן חלוק. ושאר דברים שהם תחת הזמן, בעבור שהם נופלים תחת הזמן יש לו התלות בזמן, לא יאמר עליהם שיראה כאילו היה תמיד כך. אבל בקצת דברים אלקיים יאמר כך, למדרגה על הזמן, ואין התלות בו - יאמר כך. ואף על גב שישראל גלו מן הארץ הקדושה, סופם לחזור אליה במהרה בימינו אמן:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
נִשְׁבַּע לְךָ – וְהֵיכָן נִשְׁבַּע לְךָ? "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי..." (לעיל ו,ח).
וּנְתָנָהּ לָךְ – תְּהֵא בְעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ נְתָנָהּ לָךְ בּוֹ בַיּוֹם וְאַל תְּהִי בְעֵינֶיךָ כִּירֻשַּׁת אָבוֹת.
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
כאשר נשבע לך והיכן נשבע לו- והבאתי אתכם אל הארץ וגו' (שמות ז). כאשר נשבע לאבותיך, והיכן נשבע- באברהם הוא כתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם וגו' (בראשית טו). ביצחק כתיב גור בארץ הזאת וגו' (שם כו). ביעקב כתיב, הארץ אשר אתה שוכב עליה (שם כח).
ונתנה לך שלא תהא בעיניך כירושת אבות אלא תהא בעיניך כאלו היום נתונה לך.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קיז. והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני , כולל כל שבעה אומות שכולם היו בני כנען ונקראו על שמו. כי היו ביניהם מי שהיה לו זכות, גרגשי פנה והלך לו לאפריקה כמו ששנו במדרש רבה ובירושלמי (פ"י דשביעית) ובני חת כבדו את אברהם וזכות זה עמד לאביהם כנען שהיה ארור וזכה שנקרא הארץ על שמו.
ולמעלה אמר אשר נשבע לאבותיך ובכאן הוסיף אשר נשבע לך ולאבותיך כי אחר כך מצאו זכות ונשבע להם בפני עצמם, כמו שנאמר והבאתי אתכם אל הארץ . שזה נעשה על ידי שהוסיף פרעה עליהם קושי השעבוד, והיא שגרמה לפרעה ללקות במכת בכורות, והיא שעמדה להם שלא תחשב הארץ כירושת אבות רק כאלו זכו בפ"ע. ועל כן הוסיף מצות בכורות שזה נתחדש על ידי קושי השעבוד שהוסיף פרעה,