פתיחת התפריט הראשי

מ"ג שמות יג יא


מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִאֲךָ֤ יְהֹוָה֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהֵי אֲרֵי יַעֵילִנָּךְ יְיָ לַאֲרַע כְּנַעֲנָאֵי כְּמָא דְּקַיֵּים לָךְ וְלַאֲבָהָתָךְ וְיִתְּנַהּ לָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי אֲרוּם יָעֵלִינָךְ יְיָ לְאַרְעָא דְכְנַעֲנָאֵי הֵיכְמָא דְקַיֵּים לָךְ וּלְאַבְהָתָךְ וְיִתְּנִינָהּ לָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה כי יביאך" - יש מרבותינו שלמדו מכאן שלא קדשו בכורות הנולדים במדבר והאומר שקדשו מפרש ביאה זו לומר אם תקיימוהו במדבר תזכו ליכנם לארץ ותקיימוהו שם (מכילתא)

"נשבע לך" - והיכן נשבע לך (שמות ו) והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי וגו'

"ונתנה לך" - (מכילתא) תהא בעיניך כאלו נתנה לך בו ביום ואל תהי בעיניך כירושת אבות

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני" - בעבור כי מצות פטר חמור איננה נוהגת אלא בארץ ועל דרך הפשט קדש לי כל בכור כל הנמצאים בישראל היום כי בעבור שפדאם ממות בהכותו בארץ מצרים צוה שיהיו קדושים לו לעבוד את עבודת ה' לכל אשר יצוה בהם ולא צוה להם עתה פדיון עד שהחליפם בלוים וצוה בפדיון העודפים (במדבר ג מו) אבל המצוה בנולדים לא נהגה במדבר וצוה כי כאשר יבאו אל הארץ תנהג באדם ובבהמה ובפטר חמור וצוה בפדיונם לדורות וטעם כאשר נשבע לך ולאבותיך שנשבע לאבותיך לתת לך כמו שאמר למעלה (בפסוק ה) אשר נשבע לאבותיך לתת לך או שיקרא דבר השם שבועה כי אמר כן פעמים וארד להצילו ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה (לעיל ג ח) ועוד והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי (שם ו ח)

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


קיז. והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני זכה כנען שנקרא הארץ על שמו. וכי מה עשה כנען, אלא כיון ששמע כנען שישראל נכנסין לארץ, עמד ופנה מפניהם. אמר לו הקב"ה, אתה פנית מפני בני, אני אקרא הארץ על שמך ואתן לך ארץ יפה כארצך, ואי זו- זו אפריקא. וכן הוא אומר, וכנען ילד את צידן בכורו ואת חת (בראשית ד). וכתיב ויענו בני חת וגו' שמענו אדני וגו' (שם כג) אמר להם הקב"ה אתם כבדתם את ידידי, אף אני אקרא הארץ על שמכם ואתן לכם ארץ יפה כארצכם.

כאשר נשבע לך והיכן נשבע לו- והבאתי אתכם אל הארץ וגו' (שמות ז). כאשר נשבע לאבותיך, והיכן נשבע- באברהם הוא כתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם וגו' (בראשית טו). ביצחק כתיב גור בארץ הזאת וגו' (שם כו). ביעקב כתיב, הארץ אשר אתה שוכב עליה (שם כח).

ונתנה לך שלא תהא בעיניך כירושת אבות אלא תהא בעיניך כאלו היום נתונה לך.

<< · מ"ג שמות · יג · יא · >>