כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): |
וַאֲמַר מֹשֶׁה קֳדָם יְיָ הָא אֲנָא יַקִּיר מַמְלַל וְאֵיכְדֵין יְקַבֵּיל מִנִּי פַּרְעֹה׃ |
ירושלמי (יונתן): |
וַאֲמַר משֶׁה קֳדָם יְיָ הָאֲנָא קָשֵׁי מַמְלֵל וְאֵכְדֵין יְקַבֵּל מִנִי פַּרְעה: |
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
יאמר משה לפני ה'" - היא האמירה שאמר למעלה הן בני ישראל לא שמעו אלי ושנה הכתוב כאן כיון שהפסיק הענין וכך היא השיטה כאדם האומר נחזור על הראשונות
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' – הִיא אֲמִירָה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (לעיל
פסוק יב): "הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי". וְשָׁנָה הַכָּתוּב כַּאן כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק הָעִנְיָן. וְכֵן הִיא הַשִּׁיטָה, כְּאָדָם הָאוֹמֵר "נַחֲזוֹר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת".
רשב"ם
• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ואיך ישמע אלי פרעה: פרשה זו היא פרשה של למעלה הן בני ישראל לא שמעו אלי וגו', אבל למעלה קיצר דבריו עד שפירש אלה ראשי בית אבותם, לדעת מי הם משה ואהרן בדברם אל פרעה:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה. למעלה כשבאה מצות הקב"ה לשניהם שתק משה כי חשב שיבא הדבור לאהרן וכאשר חזר עתה ואמר לו לבדו את כל אשר אני דובר אליך חזר לטעון עוד הטענה של ערל שפתים שכבר הזכיר אותה ואמר הן אני ערל שפתים כלומר אינני ראוי לדבר אל העם אף כי אל המלך, והקב"ה השיבו.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
ויאמר". ר"ל ואז אמר משה לפני ה' הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה שהוא מ"ש למעלה (פסוק י"ב) ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים:
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
הן אני. ד' דסמיכי. הכא. ואידך הן אני כפיך לאל. הן אני נשארתי לבדי. ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש. משה אמר הן אני ערל שפתים והקב"ה א"ל הן אני כפיך לאל כלו' אל תחוש לערלת שפתיך כי אהיה עם פיך והוריתיך וכן ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש אל יאמר בלבו מי ילד לי את אלה כלומר יבטח בשם שיש בידו לרפאותו כאשר חלה וילדה ציון: