רש"י על שמות ז
<< · רש"י על שמות · ז · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"נתתיך אלהים לפרעה" - שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין.
"יהיה נביאך" - כתרגומו מתורגמנך וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות והוא מגזרת ניב שפתים (ישעיה נז, יט) ינוב חכמה (משלי י, לא) וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת דשמואל (ש"א י, יג) ובלע"ז קוראין לו פרידיג"ר (פרעדיגען).פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"אמור אל אהרן" - לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה על ידי אהרן
"נהרותם" - הם נהרות המושכים כעין נהרות שלנו
"יאוריהם" - הם בריכות הנגרים העשויות בידי אדם משפת הנהר לשדות ונילוס מימיו מתברכים ועולה דרך היאורים ומשקה השדות
"אגמיהם" - קבוצת מים שאינן נובעין ואינן מושכין אלא עומדין במקום אחד וקורין לו אשטנ"ק
"בכל ארץ מצרים" - אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים
"ובעצים ובאבנים" - מים שבכלי עץ ובכלי אבןפסוק כב (כל הפסוק)
"בלטיהם" - לחש שאומרין אותו בלט ובחשאי ורבותינו אמרו (סנהדרין סז) בלטיהם מעשה שדים בלהטיהם מעשה כשפים
"ויחזק לב פרעה" - לומר על ידי מכשפות אתם עושים כן (מנחות פה) תבן אתם מכניסין לעפריים עיר שכולה תבן אף אתם מביאין מכשפות למצרים שכולה כשפיםפסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
"ואם מאן אתה" - ואם סרבן אתה מאן כמו ממאן מסרב אלא כינה האדם על שם המפעל כמו שלו ושקט (מלכים א כ) סר וזעף
"נגף את כל גבולך" - מכה וכן כל לשון מגפה אינו לשון מיתה אלא ל' מכה וכן (שמות כא) ונגפו אשה הרה אינו לשון מיתה וכן (ירמיהו יג) ובטרם יתנגפו רגליכם (תהלים צא) פן תגוף באבן רגליך (ישעיהו ח) ולאבן נגף