מפרשי רש"י על שמות ז א


שמות ז:



א


פסוק

(א) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ.

רש"י

"נתתיך אלהים לפרעה" - שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין.

"יהיה נביאך" - כתרגומו מתורגמנך וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות והוא מגזרת ניב שפתים (ישעיה נז, יט) ינוב חכמה (משלי י, לא) וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת דשמואל (ש"א י, יג) ובלע"ז קוראין לו פרידיג"ר (פרעדיגען).

מפרשי רש"י

גור אריה (כל הפרק)

מגזרת ניב וכו' - והקשה הראב"ע דלא יתכן זה, דשורש נביא שרשו ג' אותיות כי הא' שורש במילה וניב שורשו ב' אותיות.
ותירץ הרא"ם בעדו דאף ע"ג דשורש נביא הוא ג' אותיות הא' בו נוסף כמו צואר הא' נוסף תמיד כן יתכן שהא' נוסף ג"כ בנביא. ואין תירוצו עולה יפה כי אחר שמצאנו "מתנבאים" "ויתנבאו" הב' דגוש לא יתכן שיהיה גזרת נביא מן עלומי העי"ן כי א"כ היה האות השלישי מן שורש המלה - דגושה, וזה לא יתכן כלל ולא נמצא.
אבל דרך רש"י להביא ראיה לענין פירוש המלה אע"ג דאינם שוים לגמרי בגזרתן והוא מביא ראיה מן גזרת הכפולים לגזרת נחי עי"ן, והכי נמי מביא ראיה כאן מן ניב כי הא' של נביא אינה נקראת כלל וכאילו אינה, ולפעמים חסירה מן המכתב ג"כ שהרי כתיב (ש"א י, יג) "ויכל מהתנבות" ואע"ג שהגזירות מתחלפות, דעתו שהם שוים בפירוש. וכן תמצא באמת כי המלות אף ע"ג שאינם שוים בגזירתם שזה מן גזרת נחי פ"א יו"ד וזה מגזרת נחי עי"ן וי"ו או מן גזרת הכפולים, והגזרות אינם שוים, כיון שהם משתוים באותיות שהם עיקר שאינם נחים ואינם נופלים הפירוש בהם שוה, וזה כתבנו פעמים הרבה.

אמנם מה שהקשה הראב"ע כי הכתוב אומר "השב אשת האיש כי נביא הוא". שאינו מלשון ניב ודאי לא קשה, כי הונח שם נביא אל המדבר דברי השם דוקא ולא למדבר דברים אחרים, מפני כי הש"י צריך מדבר ומשמיע אותם לבני אדם כי הם דברים בלתי נודעים לבני אדם. ואע"ג שתמצא כאן "ואהרן אחיך יהיה נביאך" לא על משמיע דבר ה' רק משמיע דברי משה, זה בהשאלה מן נביא ה', אבל עיקר נביא הונח ראשונה אל משמיע דבר ה' דוקא, ולפיכך כאשר אמר הכתוב "השב אשת האיש כי נביא הוא" כאילו אמר השיב אשתו כי אדם חשוב הוא משמיע דבר ה', ויעניש אותך אם לא תשיב אותה, ואם תשיב אותה יתפלל בעדך.

ספר הזכרון (כל הפרק)

"ואהרן אחיך" וכו' ויכל מהתנבות דשמואל - כלומר כמו שניב וינוב והתנבות הם מענין דיבור, כן כל לשון נבואה ואע"פ שכתובה באל"ף. וכשנתנבא שאול עם חבל הנבואים כתיב שם הגם שאול בנביאים, וכתיב בסמוך ויכל מהתנבות ויבא הבמה, ופירש שם הרב "ויכל מהתנבות" - ויכל מדבר, ונראה שמפרש ז"ל ויכל שמואל מדבר דבריו לשאול ויבא הבמה, והוא אומרו בכאן 'ויכל מהתנבות דשמואל' ולא כתב דשאול. וקשיא מעט לפירושו ז"ל, הפסקת הענין בנבואת שאול.