שמות א כ-כא: " וַיֵּיטֶב אֱלֹקִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד: וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹקִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים " :

1. רש"י פירש: "וייטב אלהים למיילדות - מהו הטובה? - ויעש להם בתים - בתי כהונה ולויה ומלכות..." (ראו גם המיילדות העבריות = יוכבד ומרים )

• אולם, אם נאמר ש" ייטב אלוקים למילדת... " על ידי ש" יעש להם בתים " אזי " ...וירב העם ויעצמו מאד " הוא מאמר ביניים התקוע באמצע העניין המרכזי, והיה ראוי לכתוב 

2. אפשר לפרש ש" ייטב אלוקים למילדת... " בכך שהשתדלותן נשאה פרי - "וירב העם ויעצמו מאד ". כשאדם מוסר את נפשו למען ערך מסויים, השכר הגדול ביותר שלו הוא, שההשתדלות שלו אכן נושאת פרי, והערך אכן מתקיים. 

בנוסף לשכר גדול זה, המתואר בפסוק כ, המיילדות קיבלו גם שכר חומרי, המתואר בפסוק כא - כיוון ש" יראו המילדת את האלוקים ", "יעש להם בתים ".

פרעה רצה להתחכם בסתר ובעורמה ולהרוס את כל עם ישראל, ולא רק את הבנים.
הוא בחר להרוג את הבנים, ואז הבנות יתחתנו עם מצריים, יאבדו את דתם ותרבותם, וכל ברכת אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב תתבטל.

אלוהים הרשה למילדות להחליט אם לבצע את פקודת פרעה או לא. ייתכן שאם הם היו מבצעות את פקודת פרעה, אלוהים היה מתערב ומציל את עם ישראל, אולם כיוון שהן יראו את אלוהים לא היה צורך להתערב אלא רק להעניק תמורה למילדות.

סביר שהמילדות לא היו נשואות ולא היתה להם משפחה, כי הן סיכנו את נפשן, וקשה יותר לאדם עם משפחה לסכן את משפחתו במעשיו. בהנחה שלא היתה להם משפחה, אלוהים העניק להם בית כרכוש למגורים, ובית כמשפחה לדורות.

בני ישראל המשיכו לגדול בקצב של פי חמש לכל דור. בהנחה שכל גבר הביא כחמש ילדים, שרובם הגדול ביותר היו בנים, והבנים נשאו נשים מצרייות. (לפי תאור משפחת תרח אבי אברם, נראה שהיה במשפחה, מלבד לוט ובתואל, מצב תורשתי שנולדים להם רק בנים, מלבד מספר קטן של בנות: דינה ליעקב, שרח לאשר, ומחלת לישמעאל.)

בני ישראל רבו במספר, אולם בנוסף למספרם הם גם "וַיַּעַצְמוּ" -

"וַיַּעַצְמוּ" - כוח, חוזק, עוצמה (מילוג), ככתוב: "וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו לא א).
כך כל אדם נעשה חזק וכולם ביחד היו רבים וחזקים יותר.

אלוהים השתמש באבולוציה כדי לחזק את בני ישראל: אנשים חלשים שלא יכלו לעבוד בפרך - נחלשו ונפצעו, מתו בצעירותם, לא יכלו לרכוש נשים, או לא הצליחו הביאו ילדים, ורק החזקים שרדו והתחזקו.

כך אלוהים הכין את בני ישראל לעבדות הקשה ועשה אותם יותר חזקים בעלי כוח. לא רק שהעבדות לא הרגה אותם, אלא המשיכה לעשות אותם חסונים וחזקים מעבודה, ככתוב: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (ביאור:שמות א יב).