קטגוריה:שמות א כ
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽ/מְיַלְּדֹ֑ת וַ/יִּ֧רֶב הָ/עָ֛ם וַ/יַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאוֹטֵיב יְיָ לְחָיָתָא וּסְגִי עַמָּא וּתְקִיפוּ לַחְדָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוֹטִיב יְיָ לְחַיְיתָא וּסְגוֹ עַמָא וּתְקִיפוּ לַחֲדָא: |
רש"י
"וייטב" - הטיב להן.
- וזה חלוק בתיבה שיסודה ב' אותיות ונתן לה וי"ו יו"ד בראשה כשהיא באה לדבר בלשון "ויפעיל" הוא נקוד היו"ד בציר"י שהוא קמ"ץ קטן (או בסגו"ל שהוא פת"ח קטן)
- כגון "וייטב אלהים למילדות",
- (איכה ב ה): "וירב בבת יהודה" - הרבה תאניה,
- וכן (דברי הימים ב לו): "ויגל השארית" - דנבוזראדן הגלה את השארית,
- (שופטים טו ד): "ויפן זנב אל זנב" - הפנה הזנבות זו לזו.,
- כל אלו לשון הפעיל את אחרים. וכשהוא מדבר בלשון ויפעל הוא נקוד היו"ד בחיר"ק
- כגון (ויקרא י כ): "וייטב בעיניו" - לשון הוטב
- וכן "וירב העם" - נתרבה העם
- (מלכים ב כה כא): "ויגל יהודה" - הגלה יהודה
- (שמות ב יב): "ויפן כה וכה" - פנה לכאן ולכאן
- ואל תשיבני, "וילך", "וישב", "וירד", "ויצא"- לפי שאינן מגזרתן של אלו שהרי היו"ד יסוד בהן "ירד" "יצא" "ישב" "ילך" יו"ד אות שלישית בו.
- וזה חלוק בתיבה שיסודה ב' אותיות ונתן לה וי"ו יו"ד בראשה כשהיא באה לדבר בלשון "ויפעיל" הוא נקוד היו"ד בציר"י שהוא קמ"ץ קטן (או בסגו"ל שהוא פת"ח קטן)
"וייטב אלהים למילדות" - מהו הטובה.
מפרשי רש"י
[כו] ומהו הטובה וכו'. כלומר שאין עשיית הבתים לחוד וההטבה לחוד, שאף עשיית הבתים בכלל ההטבה הוא, אם כן צריך לומר שהוא ביאור אל "ויטב אלהים" ו'מהו הטובה וכו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת – מַהוּ הַטּוֹבָה? וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים – בָּתֵּי כְהֻנָּה וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת שֶׁקְּרוּיִין "בָּתִּים", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מל"א ט,י): "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ". כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִיּוֹכֶבֶד, וּמַלְכוּת מִמִּרְיָם, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (י"א ע"ב).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נכלל בזה שה' נתן שכרם בעוה"ז בטובת עוה"ז, אבל אחר שראה פרעה כי וירב העם ויעצמו מאד, שהתרבו עוד יותר ע"מ שהתרבו ועצמו עד עתה, כי כפי שחשב מחשבות לכלותם
כן היה מטוב ההשגחה להרבותם:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירמוז כי בראות ה' יראתם מהאלהים הזמין לידם עשות מצות לאין קץ להרבות שכרם, והוא אומרו וייטב וגו' ומה הוא הטובה וירב העם שבזה יגדל זכותם כי כולם יחשבו להם כשלא הרגום, ואולי כי לטעם זה זכו משה ואהרן בישראל כי בשלם זוכים לצד כי יוכבד ומרים נתנו נפשם עלינו ועברו פי מלך ועוד להם שזנו ופרנסו משלהם לזה יחשבו עליו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו. וכלך גם כן לדרך זה כי לצד שאנו ענפי נשמתו של משה דכתיב (ישעי', סג) משה עמו לזה סבלה יוכבד עולינו להגן בעדינו ולספק מים ומזון כמשפט היולדים לבניהם, ולדברי המפרשים (רש"י) שההטבה היא עשיית הבתים יש לומר כי טעם שהפסיק באומרו וירב העם שזולת זה אין מקום לבתי כהונה ובתי מלכות כי אם אין עם אין מלך וכהן, לזה הקדים ה' העם ואחר כך עשה להם בתים וגו':
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות א כ.
וייטב אלהים למילדות
שמות א כ-כא: " וַיֵּיטֶב אֱלֹקִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד: וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹקִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים " :
1. רש"י פירש: "וייטב אלהים למיילדות - מהו הטובה? - ויעש להם בתים - בתי כהונה ולויה ומלכות..." (ראו גם המיילדות העבריות = יוכבד ומרים )
- אולם, אם נאמר ש" ייטב אלוקים למילדת... " על ידי ש" יעש להם בתים " אזי " ...וירב העם ויעצמו מאד " הוא מאמר ביניים התקוע באמצע העניין המרכזי, והיה ראוי לכתוב
2. אפשר לפרש ש" ייטב אלוקים למילדת... " בכך שהשתדלותן נשאה פרי - "וירב העם ויעצמו מאד ". כשאדם מוסר את נפשו למען ערך מסויים, השכר הגדול ביותר שלו הוא, שההשתדלות שלו אכן נושאת פרי, והערך אכן מתקיים.
בנוסף לשכר גדול זה, המתואר בפסוק כ, המיילדות קיבלו גם שכר חומרי, המתואר בפסוק כא - כיוון ש" יראו המילדת את האלוקים ", "יעש להם בתים ".
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות א כ"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.