קטגוריה:שמואל א ט יג
נוסח המקרא
כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו
כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל כִּי לֹא יֹאכַל הָעָם עַד בֹּאוֹ כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח אַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים וְעַתָּה עֲלוּ כִּי אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ.
כְּבֹאֲכֶ֣ם הָעִ֣יר כֵּ֣ן תִּמְצְא֣וּן אֹת֡וֹ בְּטֶ֩רֶם֩ יַעֲלֶ֨ה הַבָּמָ֜תָה לֶאֱכֹ֗ל כִּ֠י לֹֽא־יֹאכַ֤ל הָעָם֙ עַד־בֹּא֔וֹ כִּי־הוּא֙ יְבָרֵ֣ךְ הַזֶּ֔בַח אַחֲרֵי־כֵ֖ן יֹאכְל֣וּ הַקְּרֻאִ֑ים וְעַתָּ֣ה עֲל֔וּ כִּי־אֹת֥וֹ כְהַיּ֖וֹם תִּמְצְא֥וּן אֹתֽוֹ׃
כְּ/בֹאֲ/כֶ֣ם הָ/עִ֣יר כֵּ֣ן תִּמְצְא֣וּ/ן אֹת֡/וֹ בְּ/טֶרֶם֩ יַעֲלֶ֨ה הַ/בָּמָ֜תָ/ה לֶ/אֱכֹ֗ל כִּ֠י לֹֽא־יֹאכַ֤ל הָ/עָם֙ עַד־בֹּא֔/וֹ כִּֽי־הוּא֙ יְבָרֵ֣ךְ הַ/זֶּ֔בַח אַחֲרֵי־כֵ֖ן יֹאכְל֣וּ הַ/קְּרֻאִ֑ים וְ/עַתָּ֣ה עֲל֔וּ כִּֽי־אֹת֥/וֹ כְ/הַ/יּ֖וֹם תִּמְצְא֥וּ/ן אֹתֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"הבמתה" - תרגם יונתן לבית אסחרותא משחרבה שילה הותרו הבמות והיו מקריבין שלמים בבמה ואוכלים יחד
"כי הוא יברך הזבח" - תרגם יונתן ארי הוא פריס מזונא בוצע על המזון על השלמים מברכין באכילתם ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הזבח
"כהיום" - כאשר היום קייםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הקרואים" - המזומנים להסעודה והוא מלשון קריאה
"כהיום" - כהעת הזאת כי יום יאמר גם על ענין עת וכן (במדבר ח יז)ביום הכותי והכ"ף באה לאמתת הדבר
מצודת דוד
"כהיום" - כהעת הזאת תמצאון אותו ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות מח ב) שהנערות האריכו בדבריהן להסתכל ביפיו של שאול
"יברך הזבח" - יברך על הזבח הברכה הראויה לה והוא אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הזבח
"כי לא יאכל העם" - רצה לומר לזה מהר ולך כי לא הרבה יתעכב בביתו כי לא יאכל העם עד בואו וימהר לבוא שמה שלא יתאחרו הקרואים בעבורו
"כן תמצאון" - רצה לומר עדיין יהיה בביתו ולא עלה הבמה ותמצאון אותו בביתומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ובלתי מסודר:
- פרשנות מודרנית:
כי הוא יברך הזבח
ממילים אלו, "כי הוא יברך הזבח, אחרי כן יאכלו הקרואים", למדו חז"ל (ברכות מח ב) שמצוה לברך על המזון לפני אכילתו. ונראה, שזהו אכן פשוטו של מקרא. ולא הוצרכו הנערות ללמד אותנו (או את שאול ונערו) שהיו מברכים לפני הסעודה, כי זה היה מנהג פשוט ורווח; אלא "כי הוא", שמואל, "יברך" בעצמו על "הזבח".
ונראה לענ"ד, שבוודאי לא היה נוסח קבוע לברכה, אלא כל זובח וזובח ברך את ה' כפי צחות לשונו ויכולת הבעתו, והקרואים האזינו וענו "אמן". אז בצע המברך על הלחם והמנות הוגשו לקרואים. וכן הוא גם מנהגם של המאמינים בדתות אחרות. (נ.ו.)
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א ט יג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.