רש"י על שיר השירים ב
<< · רש"י על שיר השירים · ב · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
"בצבאות או באילות" - שתהיו הפקר ומאכל כצביים ואיילי'
"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה" - שביני לדודי לשנותה ולהחליפה ולבקש ממני להתפתות אחריכם
"עד שתחפץ" - בכל עוד שהיא תקועה בלבי והוא חפץ בי
"עד שתחפץ" - כמו עד שהמלך במסיבו בעוד שהמלך במסיבו
"אם תעירו" - אם תשניאו כמו (שמואל א כד) ויהי ערך (דניאל ד טז) ופשרה לערך
"ואם תעוררו" - כמו העורר על השדה קלניי"ר בלע"ז יש מדרשי אגדה רבים ואינם מתיישבי' על סדר הדברים כי רואה אני שנתנבאה שלמה ודבר על יציאת מצרים ועל מתן תורה והמשכן וביאת הארץ ובית הבחירה וגלות בבל וביאת בית שני וחורבנופסוק ח
פסוק ט
פסוק י
"ואמר לי" - ע"י משה
"קומי לך" - (שמות ג) אעלה אתכם מעוני מצריםפסוק יא
פסוק יב
"עת הזמיר הגיע" - שהעופות נותנין זמר וקול ערב להולכי דרכים
"וקול התור" - כמשמעו תורים ובני יונה דרך העופות להיות משוררים ומצפצפים בימי ניסןפסוק יג
"והגפנים סמדר" - כשנופל הפרח והענבים מובדלים זה מזה ונכרים כל ענבה לעצמה קרויה סמדר כל הענין הזה פשוטו לשון חבת פתוי שבחור מרצה את ארוסתו לילך אחריו כן עשה לי דודי
"ענה דודי" - על ידי משה
"ואמר לי" - על ידי אהרן
"קומי לך" - זרזי עצמך (שמות יא) וישאלו איש מאת רעהו
"כי הנה הסתיו עבר" - אלו ארבע מאות שנה דלגתים למנותם משנולד יצחק
"הגשם" - שהוא טרחותו של סתיו חלף והלך לו כלומר שמנים ושש שנה של קושי השעבוד נגזרו עליכם והלכו להם משנולדה מרים הקשו המצריים שעבוד על ישראל ולכך נקראת מרים על שמררום
"הנצנים נראו בארץ" - הרי משה ואהרן מוכנים לכם לכל צרכיכם
"עת הזמיר הגיע" - שאתם עתידי' לומר שירה על הים
"וקול התור" - קול התייר הגדול דבר אחר קול התור קול שהגיע זמן יציאתכם ממצרים
"התאנה חנטה פגיה" - הגיע זמן של בכורים לקרב שתכנסו לארץ
"והגפנים סמדר" - קרב זמן נסכי היין דבר אחר כשרים שבכם חנטו והנצו לפני מעשים טובים והריחו ריח טוב
"קומי לכי" - כתיב יוד יתירה קומי לך לקבל עשרת הדברות דבר אחר התאנה חנטה פגיה אלו פושעי ישראל שכלו בשלשת ימי אפילה
"והגפנים סמדר נתנו ריח" - אלו הנשארים מהם עשו תשובה ונתקבלו כך נדרש בפסיקתאפסוק יד
"השמיעני את קולך" - (שמות יד) ויצעקו בני ישראל אל ה'
"בחגוי" - בנקיק והוא לשון שבר ודומה לו (תהלים קז) יחוגו וינועו (ישעיהו יט) והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא וכשהן רבים קורא להן חגוי וכן קצה קצוי וכן (שמואל כ י) ויכרות את מדויהם
"מדרגה" - אישקלויו"ש בלע"ז כשעושין חריץ סביבות המגדלים ושופכים העפר למעלה להגביה התל סביב עושין אותו מדרגות מדרגות זו למעלה מזו
"בסתר המדרגה" - פעמים שיש בהן חורים ונכנסים שם שרצים ועופותפסוק טו
פסוק טז
"ואני לו" - כל צרכי תבעתי ממנו ולא מאלהים אחרים
"הרעה" - את צאנו בשושנים במרעה טוב ונוח ויפהפסוק יז
"ונסו הצללים" - חטאנו בעגל חטאנו במרגלים ונסו הצללים זכיות המגינות עלינו פרקתי עולו
"סב דמה לך דודי" - גרמתי לו להסתלק מעלי על הרים המופלגים ממני
"בתר" - לשון חלוקה והפלגה
<< · רש"י על שיר השירים · ב · >>