ויקרא רבה כג ה
רבי חנינא בריה דר' אבא פתר קריא (שיר השירים ב, ב) במלכיות מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים רוח צפונית יוצאת ומטה אותה כלפי דרום והחוח עוקצה רוח דרומית יוצאה ומטה אותה כלפי צפון והחוח עוקצה ואף על פי כן לבה מכוון כלפי מעלה כך הן ישראל אע"פ שהן נגבין אונניות ואנגריות לבן מכוון כלפי אביהם שבשמים מאי טעמא (תהלים כה, טו) "עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי" רבי איבו פתר קריא בגאולה מחר מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללוקטה ומה הן עושין מביאין את האור והן שורפין חוץ לה ואח"כ לוקטין אותה כך (איכה א, יז) "צוה ה' ליעקב סביביו צריו" כגון חלמיש לנוה יריחו לנערן סוסיתא לטבריא גסטרא לחיפא לוד לאונו הה"ד (יחזקאל ה, ה) "זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה" למחר כשיגיע הקץ מה הקב"ה עושה מביא את האור ושורף חוץ לה הה"ד (ישעיה לג, יב) "והיו עמים משרפות שיד" ומה כתיב בהו (דברים לב, יב) "ה' בדד ינחנו":