שולחן ערוך חושן משפט שא

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן שא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    סמ"ע · ש"ך · ט"ז · באר היטב · קצות החושן · נתיבות (ביאורים · חידושים) · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין השומרים בעבדים וקרקעות ובהקדשות ובשל עניים
ובו עשרה סעיפים:
אבגדהוזחטי

סעיף א עריכה

ג' דינים האמורים בתורה בארבעה שומרים אינם לא בקרקעות ולא בעבדים ולא בשטרות ולא בנכסי עכו"ם ולא בהקדשות, הן של מזבח או של בדק הבית.

שומר חנם אינו נשבע ,נושא שכר או שוכר או שואל אינם משלמים. ומ"מ שומר שכר מפסיד שכרו עד שישבע ששמר כראוי. וכן פטורים אף מפשיעה. (והכי קי"ל) ויש מחייבים בפשיעה. וכל אלו חוץ מן ההקדשות פטורים אפילו משבועה שאינם ברשותו:

הגה: ועיין לעיל סי' ס"ו סעיף ל"ט שומר שמסר לשומר בדברים אלו חייב דגרע מפשיעה (הרא"ש כלל ל"ט סי' ב') ויש חולקין (מהרי"ק שורש ו' ועיין בר' ירוחם נ"ל ח"ב) השואל בית ונשרף פטור לשלם דה"ל קרקעות (מרדכי פ' הדיינים ושם בתוס'):

סעיף ב עריכה

הא דאין נשבעין על אלו -- הני מילי בפני עצמן. אבל ע"י גלגול -- נשבעים:

סעיף ג עריכה

אע"פ שאמרו שאין נשבעין על אלו הני מילי מדאורייתא אבל נשבעים עליהם היסת אם היתה שם טענת ודאי:

סעיף ד עריכה

כל אלו אם קנו מידם להתחייב באחריותם חייבים:

סעיף ה עריכה

המוסר לחברו לשמור דבר המחובר לקרקע דינו כקרקע אפי' ענבים העומדת ליבצר:

סעיף ו עריכה

מי שהפקידו אצלו מעות עניים או פדיון שבויים ופשע בהם ונגנבו -- פטור שנאמר ״לשמור״ - ולא לחלק לעניים, והרי הוא ממון שאין לו תובעין.    במה דברים אמורים? בשאין זה הממון מופקד לעניי מקום זה או לשבויים ידועים, אבל אם היה לעניים אלו או לשבויים אלו והרי הוא קצוץ להם הרי זה הממון שיש לו תובעים וישלם אם פשע או ישבע שלא פשע כדרך כל השומרים.

וכן אם הגבאי אמר לשומר שמור לי חייב כשאר שומר (מרדכי פ' החובל):

סעיף ז עריכה

מי שהפקידו אצלו ממון פדיון שבויים ובאו עליו גנבים וקדם והציל עצמו בממון שבויים אם הוא פטור נתבאר בסימן רצ"ב סעיף ט':

סעיף ח עריכה

מי שיש בידו מעות של יתומים דינו כדין מעות שאר כל אדם ואסור להשתמש בהם:

סעיף ט עריכה

עכו"ם שהפקיד ואח"כ נתגייר אין לו כל דיני השומרים עד שיהיה תחלתו וסופו ישראל

(וכן חולין ואח"כ הקדישן ביד השומר) (טור בשם רמב"ם פ"ב דשכירות):

סעיף י עריכה

אין השומר חייב אא"כ נתנו לו בתורת שמירה אבל אם נתנו לו לאבד פטור דדרשינן לשמור ולא לקרוע ולא לאבד וה"מ דאתא לידיה מעיקרא בתורת קריעה ואיבוד אבל אי אתא לידי' מעיקרא בתורת שמירה והדר אמר ליה קרע חייב אי לא א"ל על מנת לפטור: