קצות החושן על חושן משפט שא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

עריכה

(א) ומ"מ ש"ש מפסיד שכרו עמ"ש בסי' ש"ה סק"ב:

סעיף ד

עריכה

(ב) כל אלו אם קנו מידם ומשמע דגם בהקדשות נמי צריך קנין דהא כתב כל אלו וקאי על כל אלו הכתוב בסעיף א' וגבי הקדש קשי' לי למה לא ישתעבד באמיד' גריד' כיון דאמיר' לגבוה כמסיר' להדיוט וכיון שאומר לחייב עצמו אם יגנב או יאבד לשלם להקדש כיון דאפי' אסמכת' קונ' בהקדש כמ"ש במרדכי פ' שור שנגח דהוי כמו קנין המועיל בהדיוט וע"ש ובש"ס ס"פ הזהב דפריך משוכר את הפועל לשמור את הזרעים כו' י"ל דזרעי' הוי דין הדיוט אלא דהוה קרקע ומש"ה צריך שקנו מידו אבל גבי הקדש מהני אמיר' כמו מסיר' בהדיוט ומכ"ש זה דלאו אסמכת' גמור' היא דהא מהני קנין ואמיר' לגבוה לא גרע מקנין וצ"ע ועמ"ש בסי' ס"ו ס"ק מ"ז:

(ג) להתחייב באחריותם מוהר"א ששון סי' ע"ב נסתפק במתנ' ש"ח להיות כשואל וטוען שנאנס' ואומר שלא נתחייב אלא כשיהי' עדים שנגנב או נאבד אבל לא נתחייב על שבועת שומר שכר שהוא על טענת ספק והובא בש"ך רצ"א סי' ס"ק מ"ט ע"ש. אמנם נרא' כיון דמחויב לישבע עכ"פ שבועת ש"ח שאינו ברשותו ושלא פשע א"כ ממיל' נתחייב ע"י גילגול שנאנס' כיון דאפי' היכא דליכא תורת שבוע' נשבע ע"י גילגול אלא נ"מ בידוע בעדים שלא פשע ושלא נודע אם ע"י גניב' או ע"י אונס בזה הוא דראוי לספק אם צריך לישבע שנאנס כיון דבטענת ספק אינו נשבע אלא גבי שבועת שומרין וזה אינו משבועת שומרין אלא דהוא עצמו התחייב עצמו לשלם גניב' ואביד' ואין נשבעין בטענת ספק. ולדעת ש"ע סי' רצ"ד דעיקר שבוע' הוא שאינו ברשותו לית ביה נ"מ דהיכא דליכא עדים שאינו ברשותו נשבע ע"י גלגול וכמ"ש ואם בידוע בעדים שאינו ברשותו א"כ בלא"ה תו ליכא שבועת השומרין כלל. ולדעת הרמ"א בסי' רצ"ד דגם שבוע' לא פשע הוא מעיקר שבוע' הוא דאיכ' לספוקי בהך גוונא שאמרנו שידוע שלא פשע אלא שאינו ידוע אם בגניב' או באונס. ובמרדכי פרק הזהב בהא דפריך שם מהא דתנן בני העיר ששלחו את שקליהן ונגנבו או שאבדו נשבעין לגזברין וכו' אמר ר' אליעזר ששבוע' זו תקנת תכמים שלא יזלזלו בהקדשות ובתר הכי פריך בשוכר את הפועל לשמור את הזרעים כו' אמר רב ששת בשקנו מידם וכתב עלה בשם רבינו מאיר דמאי דמשני בשקנו מידם קאי נמי אקושי' קמיית' ופליג אדר' אליעזר ע"ש וכיון דתנן נשבעין לגזברין משמע דאפי' במתנ' ש"ח להיות כש"ש מחויב לשבע שבועת השומרים וע"ש במוהר"א ששון שהבי' ראי' מדברי המרדכי לחייב שבוע' במתנ' ש"ח להיות כש"ש:

אמנם לפמ"ש דע"י גלגול ודאי נשבעין והתם גבי שקלים צריך עכ"פ שבוע' שאינו ברשותו מדרבנן וכמ"ש בש"ך סי' ס"ו ולדעת הראב"ד אפי' מן התור' והא דפריך מנשבעין לגזברין היינו מדתנן ונגנבו או שאבדו נשבעין לגזברין דמשמע דחייב בגניב' ואביד' ע"ש בש"ך וא"כ כי קנו מידם להתחייב בגניב' ואביד' צריך שבוע' שנגנב מצד גלגול דאינו ברשותו. ובעיקר ספיקו של מוהרא"ש ירא' דאם אמר הריני מתחייב עצמי להיות כש"ש הרי הוא בתורת ש"ש לכל דיניו וצריך נמי לישבע שבאונס נאבד ואם לאו ישלם ואפי' איכא עדים שלא פשע כיון דאם קנו מידו לישבע או לשלם מהני וכמו שכתב בר"מ סי' ס"ו וכיון דהתנ' להיות כש"ש הרי נשתעבד לגמרי בדין ש"ש לישבע או לשלם כדין ש"ש בכל דינו דהא נתחייב בדברים בהאי הנא' דמהימן ליה כמו בקנו מידו ואם לא אמר להיות כש"ש אלא שהתחייב עצמו בגניב' ואביד' סתם א"כ אין בו אלא חיוב תשלומין כשידוע בעדים אבל אם ידוע בעדים שלא פשע ואינו ידוע אם באונס או בגניב' א"צ לישבע מספק כיון שלא אמר לישבע או לשלם אבל במה שאומר הריני כמו ש"ש בזה הוי דינו כש"ש לגמרי לישבע או לשלם זה נרא' ועמ"ש בסי' ס"ז סקמ"ז:

סעיף ו

עריכה

(ד) מי שהפקידו אצלו מעות עניים. כת' בשלטי גבורים פ' המפקיד וז"ל דהא דאומר דכי לא קייץ דפטור השומר דוקא שהפקידו אצלו עתה ארנקי של צדקה אבל ראובן שהפקיד ביד שמעון מעות ואח"כ בעוד שהן פקדון נדר אותם לעניים אז אם פשע בהם שמעון חייב דהא מתחל' בתורת שמירה אתי לידיה ואין המעש' משתנ' בחילוף הדברים כמ"ש בסמוך לעיל עכ"ל ודבריו תמוהים דהתם ס"פ החובל בקרע כסותי אמרינן דכי אתי לידיה בתורת שמיר' אינו משתנ' בחילוף דברים אף על פי שנרא' מדבריו דאינו חושש אלא אם כן יאמר בפירוש והפטר אבל זה נשתנ' בע"כ כיון שהקדישו לעניים והרי כתב הרמב"ם להדיא חולין ואחר כך הקדש פטור וכן כתב הרמ"א חולין ואח"כ הקדישו ביד שומר דפטור וזה פשוט: