באר היטב על חושן משפט שא

סעיף אעריכה


(א) מזבח:    עיין בתשובת ראנ"ח סי' ל' וסי' ק"ג וק"ח.


(ב) שכרו:    עיין בתשובת מהר"א ששון סי' ע"ג.


(ג) קיי"ל:    ואני הוכחתי בסי' ס"ו ס"ק קכ"ו דהעיקר כהרמב"ם דבפשיע' חייב. ש"ך.


(ד) ההקדשות:    היינו הקדש גמור ולא בהקדש של עניים כ"כ ב"י ומ"מ. סמ"ע.


(ה) חייב:    והש"ך השיג על הרמ"א בזה וכתב דהרא"ש בתשוב' לא מיירי אלא שנתנו לשני לגמרי ולא בתורת שמירה אבל בשומר שמסר לשומר לא פליג אמהרי"ק וכ"כ הרא"ש גופיה בפרק המפקיד דשומר שמסר לשומר אפי' פשיע' לא הוי וכן מוכח בסי' רצ"א סכ"ו דפסקו כל הפוסקים והט"ו דאם הביא שומר הראשון עדים כו' ע"ש.


(ו) קרקעות:    ומה"ט אפילו בא האונס מכח השואל פטור וכ"פ בע"ש כאן ודלא כמ"ש בריש סימן ש"מ דאינו פטור אא"כ בא האונס מעלמא ולא מכח השואל עכ"ל הסמ"ע.

סעיף געריכה


(ז) ודאי:    דלא תקנו שבועת היסת כי אם אטענת ודאי לאפוקי שבועת השומרים שחייב' התור' אפילו אטענת שמא ואפילו אינו טוען כלל. שם.

סעיף דעריכה


(ח) מידם:    הר"ן כ' בר"פ הנושא דלדעת הרמב"ם פי"א מה' מכיר' ה"ה באומר אתם עדי או חייב עצמו בשטר ע"ש ולפע"ד דדוקא התם שמתחייב עצמו מיד בלי ספק משא"כ [הכא] שאינו מתחייב מיד רק אם יאבד דומ' לערב שכתב הר"ן גופיה שם דדמי לאסמכתא ולא מהני אתם עדי רק קנין וכן מדוקדק בל' הרמב"ם שם שכתב המתחייב עצמו בממון ולא בתנאי כו' וכתב הסמ"ע אבל בלא קנין אינו מתחייב בדבורו אע"פ דמתנ' ש"ח להיות כשואל ומתחייב בכך בדבור בעלמא וכמ"ש בסי' רצ"א סכ"ז שאני התם דעכ"פ הוא בכלל השומרים לכך מתחייב בדבורו יותר מאשר מתחייב בדין בלא דבור משא"כ הללו דאינן בכלל שומרים כלל כ"כ המגיד משנה כו'. ליתא כן במגיד משנה רק בנ"י עיין בב"י וכ"כ התוספות ב"מ דף נ"ח ע"א ד"ה א"ר יוחנן כו' ול"נ הטעם דמתנ' להיות כשואל והוי כאילו אמר הריני שואל דומ' להריני כאילו התקבלתי משא"כ הכא דשואל גופיה פטור דאין כאן דין שומרים כלל ודו"ק. ש"ך.

סעיף ועריכה


(ט) ופשע:    עיין רש"ל פ"א דב"ק סי' ע"א ובתשובת מהר"מ אלשקר סי' ע' וע"א ובתשובת מהרי"ט סי' קט"ז ובתשו' רמ"א סי' ל"א ובמהרשד"ם סי' רס"ו ובתשו' מהר"א ששון סי' ע"ג וע"ז.


(י) פטור:    פירוש אע"פ שאין למעות עניים דין הקדש וכמ"ש הט"ו סוף סימן צ"ה ובסי' רי"ב מ"מ פטור שנאמר כו' ר"ל דלא חייב' התור' כי אם כשבא לידו בתורת שמיר' שישמרנו לזמן מה ואח"כ יחזירנו לידו משא"כ בממון זה דהנותנו בידו לשמור אינו רוצה שיחזירוהו לו אח"ז וא"ת א"כ יהי' זה שומר של העניים שיחלק להם הממון ע"ז קאמר שהוא ממון שאין לו תובעין כו'. סמ"ע וע"ש.

סעיף חעריכה


(יא) כל אדם:    קמ"ל בזה דל"ת דאין עליו שם שומר כיון דאין נשבעין על טענת קטן ואי משום ב"ד שמסרו הממון לידו הרי הממון אינו שלהן ואינן מבקשין שיחזיר להן אפילו הכי כיון דכשיגדלו הקטנים יתבעו ממנו מקרי ממון שיש לו תובעין ודין שומר שלהן הוא עליו. סמ"ע.

סעיף טעריכה


(יב) שהפקיד:    וה"ה אם הי' הנפקד מתחל' עובד כוכבים ואח"כ נתגייר והרי הפקדון עדיין בידו אין לו דין שומר. שם.


(יג) הקדישן:    בטור בשם הרמב"ם כתב עוד וז"ל וכן הפקיד של הקדש ואח"כ פדאוהו והרי הוא חולין ביד השומר וכולן חד טעם להן. שם.

סעיף יעריכה


(יד) לאבד:    אפילו לא א"ל אבדיהו ע"מ לפטור ואפילו א"ל אח"כ שמרהו לי כיון דמתחל' לא בא לידו בתורת שמיר' פטור. שם.


(טו) חייב:    דאמרינן השטה בו וכונתו הי' שאם יקרענו הרי יהי' חייב כדין מזיק בידים. שם.