שולחן ערוך חושן משפט שא א
שולחן ערוך חושן משפט · שא · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
ג' דינים האמורים בתורה בארבעה שומרים אינם לא בקרקעות ולא בעבדים ולא בשטרות ולא בנכסי עכו"ם ולא בהקדשות, הן של מזבח או של בדק הבית.
שומר חנם אינו נשבע ,נושא שכר או שוכר או שואל אינם משלמים. ומ"מ שומר שכר מפסיד שכרו עד שישבע ששמר כראוי. וכן פטורים אף מפשיעה. (והכי קי"ל) ויש מחייבים בפשיעה. וכל אלו חוץ מן ההקדשות פטורים אפילו משבועה שאינם ברשותו:
- הגה: ועיין לעיל סי' ס"ו סעיף ל"ט שומר שמסר לשומר בדברים אלו חייב דגרע מפשיעה (הרא"ש כלל ל"ט סי' ב') ויש חולקין (מהרי"ק שורש ו' ועיין בר' ירוחם נ"ל ח"ב) השואל בית ונשרף פטור לשלם דה"ל קרקעות (מרדכי פ' הדיינים ושם בתוס'):
מפרשים
שלשה דינים האמורים בתורה כו': ר"ל ש"ח דנשבע על הגניבה וש"ש על האונס ושואל דוקא כשמתה מחמת מלאכה ואי לאו חייבים:
אינם לא בקרקעות כו': כבר נתבאר בס"ס ס"ו ובר"ס צ"ה דילפי' לה מדכתיב בפרשת שומרין כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור ודרשינן לה בכלל ובפרט דבעינן דבר דומה לפרט דהיינו דבר המטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות דאינן מטלטלין ועבדים הוקשו לקרקעות (אליבא דכ"ע במילי דאורייתא כנ"ל סי' שס"ג ס"ג) ושטרות אין גופן ממון ונכסי הקדש ושל עכו"ם נתמעטו מדכתיב רעהו ועיין בסמוך ס"ו חילוק במעות עניים ומיעוטים הללו קאי אכל מה שנזכר בהפרשה דהיינו חיוב שבועה ותשלומין:
ויש מחייבין בפשיעה: טעמא דה"ל כמפסיד בידים והפוטרים ס"ל דאינו דומה להדדי דהא שמירה בבעלים פטור בכל הד' שומרים אפי' בפשיעה ומפסיד בידים בבעלים חייב בהן אשר"י:
חוץ מן ההקדשות: והיינו הקדש גמור ולא בהקדש של העניים כ"כ הב"י ומ"מ:
השואל בית ונשרף פטור כו': ומה"ט אפי' בא האונס מכח השואל פטור וכן פסק בעיר שושן כאן ולא כמ"ש בע"ש גופ' בר"ס ש"מ דאינו פטור אא"כ בא האונס מעלמא ולא מכח השואל ע"ש:
(א) ולא בהקדשות הן של מזבח עיין בתשו' ר"א ן' חיים סי' ל' ובסי' ק"ג וק"ח:
(ב) ומ"מ ש"ש כו'. עיין בתשו' רא"ן ששון סי' ע"ג:
(ג) והכי קי"ל. ואני הוכחתי לעיל סי' ס"ו ס"ק קכ"ב דהעיקר כהרמב"ם דבפשיע' חייב:
(ד) שומר שמסר לשומר בדברים אלו חייב כו'. וכ"כ בד"מ וז"ל כ' הרא"ש בתשו' כלל ל"ט סי' ב' אע"ג דדברים אלו פטורים אפי' מפשיעה אפ"ה בשומר שמסר לשומר חייב דהוי כאלו השליכו לנהר וזה דלא כתשוב' מהרי"ק שורש ו' שפטר בהקדשות שומר שמסר לשומר וע"ש עכ"ל ולא ירדתי לסוף דעתו דהרא"ש בתשובה שם מיירי להדיא שנתנו לשני לגמרי ולא בתורת שמירה ע"ש אבל בשומר שמסר לשומר לא פליג אמהרי"ק ולא מסתבר כלל לומר דגרע מפשיעה וכ"כ הרא"ש גופיה בפרק המפקיד דשומר שמסר לשומר אפילו פשיעה לא הוי וכן מוכח לעיל סי' רצ"א סכ"ו דפסקו כל הפוסקים והט"ו דאם מביא השומר הראשון עדים שנאנס אצל השומר השני או שראה שנאנס אצלו ויכול לישבע על זה פטור וכן מוכח בש"ס פרק המפקיד דף ל"ו ע"ב גבי הא דמשני רבא התם לדידי דאמינא אנת מהימנת לי בשבועה ליכא לאותב' כלל ופסקו כל הפוסקים כרבא ואי הוי פשיעה הא ה"ל תחילתו בפשיעה וסופו באונס דחייב וגם מהרי"ק שם לא כ' דהוי פשיעה אלא למ"ד דיכול לו' אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר (ואפ"ה פטר מהרי"ק התם מטעם דכאן פטור אפי' פשע ע"ש) אבל למאי דקי"ל דטעמא הוא משום דא"ל האיך לא מהימן לי בשבועה משמע שם במהרי"ק דאפי' פשיעה לא הוי וכ"כ הרא"ש פ' המפקיד שם דלמ"ד אין רצוני כר הוי פשיעה ולדידן אפי' פשיעה לא הוי ע"ש והוא ברור:
(א) מזבח: עיין בתשובת ראנ"ח סי' ל' וסי' ק"ג וק"ח.
(ב) שכרו: עיין בתשובת מהר"א ששון סי' ע"ג.
(ג) קיי"ל: ואני הוכחתי בסי' ס"ו ס"ק קכ"ו דהעיקר כהרמב"ם דבפשיע' חייב. ש"ך.
(ד) ההקדשות: היינו הקדש גמור ולא בהקדש של עניים כ"כ ב"י ומ"מ. סמ"ע.
(ה) חייב: והש"ך השיג על הרמ"א בזה וכתב דהרא"ש בתשוב' לא מיירי אלא שנתנו לשני לגמרי ולא בתורת שמירה אבל בשומר שמסר לשומר לא פליג אמהרי"ק וכ"כ הרא"ש גופיה בפרק המפקיד דשומר שמסר לשומר אפי' פשיע' לא הוי וכן מוכח בסי' רצ"א סכ"ו דפסקו כל הפוסקים והט"ו דאם הביא שומר הראשון עדים כו' ע"ש.
(ו) קרקעות: ומה"ט אפילו בא האונס מכח השואל פטור וכ"פ בע"ש כאן ודלא כמ"ש בריש סימן ש"מ דאינו פטור אא"כ בא האונס מעלמא ולא מכח השואל עכ"ל הסמ"ע.
(א) ומ"מ ש"ש מפסיד שכרו עמ"ש בסי' ש"ה סק"ב: