פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרמו

סעיף אעריכה

הדס שנקטם ראשו, כשר; נשרו רוב עליו, אם נשתיירו שלשה עלין בקן אחד, כשר:

סעיף בעריכה

היו ענביו מרובות מעליו, אם ירוקות, כשר; ואם אדומות או שחורות, פסול; ואם מיעטן, כשר; ואין ממעטים אותם בי"ט, לפי שהוא כמתקן; עבר וליקטן, או שליקטן אחד אחד לאכילה, הרי זה כשר.

(ומיום ראשון ואילך, כשר בכל ענין) (ב"י בשם א"ח):

סעיף געריכה

ענף עץ עבות האמור בתורה, הוא ההדס שעליו חופין את עצו; כגון שלשה עלין או יותר, בגבעול אחד; אבל אם היו שני העלים בשוה, זה כנגד זה, והעלה השלישי למעלה מהם, אין זה עבות אבל נקרא: הדס שוטה:

הגה - ופסול אפי' בשעת הדחק; ואיכא מאן דאמר בגמרא דכשר; וע"כ נוהגין באלו המדינות לכתחלה לצאת באלו ההדסים המובאים ואין ג' עלין בגבעול אחד; ויש מי שכתב דהדסים שלנו אין נקראים הדס שוטה, הואיל והם שנים על גב שנים ואינן כהדס שוטה המוזכר בגמרא; ולכן נהגו להקל כמו שכתב מהר"י קלון ומהר"י איסרלן ז"ל בתשובותיהם:

סעיף דעריכה

יצאו הרבה בקן אחד ונשרו מהם עד שלא נשארו אלא שלשה בקן אחד, כשר, אפילו נשרו רובם כגון שהיו שבעה ונשרו מהם ארבעה ונשארו שלשה:

סעיף העריכה

למצוה בעינן כל שיעור אורך ההדס שיהא עבות, ולעיכובא ברובו (ואפילו אינו בראשו) (טור):

סעיף ועריכה

יבשו עליו, פסול; כמשו, כשר:

סעיף זעריכה

שיעור היבשות, אפילו אם נפרך בצפורן, אם עדיין ירוקים הם, כשר; ואינם נקראים יבשים, אלא כשילבינו פניהם:

סעיף חעריכה

יבשו רוב עליו ונשתייר בראש כל בד מהג' בדין קן אחד ובו ג' עלין לחין, כשר; ויש מפרשים שאפילו אם מהג' שבחד קינא יבשו שנים, ולא נשאר כי אם אחד לח, כשר, והוא שיהיה העלה שהוא מורכב על שניהם:

סעיף טעריכה

אם אותם עלים שלא יבשו הם כמושין, יש פוסלין ויש מכשירין:

סעיף יעריכה

נקטם ראשו, כשר, אפי' לא עלתה בו תמרה; וה"ה ליבש ראשו, ויש פוסלין בנקטם ראשו:

הגה - וטוב להחמיר במקום שאפשר באחר (המגיד), ולא מקרי נקטם אלא אם נקטמו העצים (ר"ן):

סעיף יאעריכה

אם אין לו אלא הדס שענביו מרובים מעליו, בי"ט, נוטלו ואינו מברך עליו: