שולחן ערוך אורח חיים תרמו ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרמו · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
יצאו הרבה בקן אחד ונשרו מהם עד שלא נשארו אלא שלשה בקן אחד, כשר, אפילו נשרו רובם כגון שהיו שבעה ונשרו מהם ארבעה ונשארו שלשה:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
אפי' נשרו רובם כו'. בגמרא ת"ר נשרו רוב עליו ונשתיירו בו מיעוט כשר ובלבד שתהא עבותו קיימת הא גופא קשי' אמרת נשרו רוב עליו כשר והדר אמרת ובלבד שתהא עבותו קיימת כיון דנתרו להו תרי עבות היכי משכחת לה פי' דהא בין הכל אינן אלא ג' אמר אביי משכחת לה באסא מצרי דקיימי ז' בחד קינא דכי נתרו ד' פשו להו ג'. וכתב הר"ן בהדס דעלמ' לא נתפרש דינו ויש מי שאומר שצריך שיהא כולו עבות ואם נשאר מכל שיעורו אפי' עלה א' פסול כו' והיינו דאמרי' שתהא עבותו קיימת ואוקימנ' לה שנשתיירו ג' אלמא בפחות מג' לא מקרי עבות אבל הרא"ה סובר הא דאמרי' תלתא בקינ' היינו שהמין יהי כך ואם הוא ממין הזה אלא שנשרו קצת מעליו כל שנשאר רוב בכל קן כשר דשפיר מקרי עבות ודייק לה כו' ואין להקל בכך דאין ראייתו ברור' עכ"ל והרא"ש כתב דמה דקתני בבריית' נשרו רוב עליו היינו היתרים על העבות נפרצו דמתני' היינו שנשר רוב עבות של שיעור הדס ונשתייר המיעוט עכ"ל וכתב בית יוסף ומשמע שר"ל שאם כל שיעור אורך ההדס היה עבות ונשרו רוב העלים כלומר רוב הקינים אפי' לא נפל מכל קן אלא על הא' פסול וזה כפי דברי הגאונים שסוברים שצריך שיהא בכל שיעור אורך ההדס עבות עכ"ל ולא ידעתי מקום למשמעות שלו דהא הרא"ש מחלק בין נשרו דברייתא דמיירי ביתר על העבות והיינו מן הכשר העבות במקום א' דהיינו בהדס מצרי שיש שם ז' והו' היתר ד' ובענין הזה מיירי נפרצ' דמתני' שנפרצו רוב השיעור במקום א' בהדס דעלמא דשיעורו ג' הוה נפרצו רוב מהם שנים וכ"כ הרא"ש בהדי' גבי ערב' וז"ל ושנה בסיפא נשרו מקצת עליה כשיר' לאשמועי' שנפרצו עליה היינו ברוב ושנאה באחרונ' וה"ה בכולהו וגבי פסול' נקט נפרצו משום דהוה ברוב עכ"ל וזה קאי גם על הדס סתם דכל עליו אינם אלא שלש' ואפ"ה לא נפסל רק בנפרץ הרוב וא"ל מ"ש באמת דלא בעינן כל העבות דהיינו ג' וכמ"ש בברייתא ובלבד שתהא עבותה קיימת י"ל דמתניתין איירי מהדס דעלמא שאין בו אלא שלש' אבל בברייתא איירי בהדס המצרי שהוא שבע ונשרו רובן אז בעינן שישתייר כל שיעור העבות דומה להדס דעלמא שלא מתכשר בנשאר א' כיון שהרוב נשר ממנו אלא צריך שישאר הרוב ממנו הכי נמי במצרי כל שנשר הרוב צריך שישתיירו בו שלש' והוא שיעור עבות וכן כת' הטור שכתב תחל' בהדס המצרי שהוא ז' צריך שישארו ג' ואח"כ כתב ואם נשרו רוב העלין של שיעור העבות פסול מבואר דעל סתם הדס קאמר דשיעורו בג' ומיפסל בנשרו שנים ממנו דוקא ונמצא שאין מי שיחמיר לפסול בנשר א' מן הג' בהדס דעלמא אלא הר"ן בלבד וא"כ לדידן שהדס שלנו שנים ע"ג שנים רק נשר א' מן השיעור ההדס שצ"ל עבות דהיינו ג"ט פסול להר"ן ולהרא"ש אם נפסקו ב' מן רוב שיעור זה אז פסול וצריך ליזהר בזה דהרב' פעמים נושרים הרב' עלים מההדס ואינם משגיחים ע"ז:
באר היטב
(ט) שלשה: עיין ט"ז שהעלה לדידן שהדס שלנו שנים ע"ג שנים אם נשאר אחד מן שיעור ההדס שצ"ל עבות דהיינו ג"ט פסול להר"ן ולהרא"ש אם נפסקו ב' מן רוב שיעור זה אז פסול וצריך ליזהר בזה דהרבה פעמים נושרים הרבה עלים מההדסים ואינם משגיחים ע"ז עכ"ל. וכתב של"ה דצריך לראות שיהיו דרך גידולם עיין שם.
משנה ברורה
(טז) ונשרו מהם עד וכו' - היינו אפילו היה בכל אורך ההדס כן:
(יז) אפילו נשרו רובן - דכיון דנשאר ג' עדיין עבות קרינא ביה אבל אם נשארו רק שנים פסול דאף דבהדס שיש בו ג' בקן אחד ונשר אחד מכל קן ונשאר רק שנים הסכימו כמה אחרונים להכשיר שם שאני שנשתייר עכ"פ רוב הקן ורובו ככולו משא"כ הכא שנשרו רובם בעינן עכ"פ שישתייר שיעור עבות דעי"ז נוכל להכשירו ונאמר דאף עתה עבות קרינא ביה: