שולחן ערוך אורח חיים תרמו א
שולחן ערוך אורח חיים · תרמו · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
הדס שנקטם ראשו, כשר; נשרו רוב עליו, אם נשתיירו שלשה עלין בקן אחד, כשר:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
הדס שנקטם ראשו כשר. בסעיף י' מביא מחלוק' בזה ותלוי בסוגי' הגמ' בסתם מתני' שנינו פסול אלא דאח"כ מייתי מתניתין דס"ל לר"ט אפי' שלשתן קטומי' כשר ופסק שמואל שם הלכם כר"ט ע"כ כתבו רי"ף ורא"ש דלא קי"ל כסתם מתני' דפסול ול"ד ללולב דפסול בנקטם ראשו וכן בערב' דשאני הדס שענפיו חופים את עצו ואין נראה הקטימ'. והראב"ד כתב וז"ל כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשינו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול כסתם מתני' ור"ט שאמר שלשתן קטומי' כשר ענין אחר ולא שנקטם ראשו ומקום הניחו לי מן השמים עכ"ל והר"ן הביא פי' של קטומין שאמר ר"ט דכשר דהיינו כדרך ענפי ההדס שיוצאין מצדיהן בדין והם מפסיקין בקני ההדס דלא הוה תלתא בחד קינא וצריך לקטום אותם וע"ז אמר ר"ט אפי' שלשתן קטומין בצדיהן כדי לתקן ההדם כשר ולא הוי הפסק בין התלתא עלין אבל בנקטם ראשו דהיינו מן העץ של ההדס ולא מן העלה אז פסול כסתמא דמתני' וכתב המגיד דעם כל השבח הזה דחה הרמב"ן ראיות הראב"ד ויש קצת מחמירין כדעת הראב"ד וכן ראוי להורות עכ"ל. ובספר יראים כתב הרא"ם לתרץ בע"א סתמא דמתני' עם דברי ר"ט דר"ט מיירי בדיעבד ומתני' דתנא פסול היינו לכתחל' ומצינו פסול לכתחלה ומרדכי ר"פ לולב הגזול כ"כ בשם הרא"ם לענין לולב דנקטם ראשו כשר באין אחר ונראה טעמו כיון דלא מצינו חילוק בין נקטם דלולב להדס במתני' דתנן פסול בתרוייהו ובהדס מוכח דלכתחלה קאמר דהיינו ביש אחר ממילא גם בלולב הוה כך וכמ"ש שם בשם ש"פ וא"כ ודאי מן הראוי להחמיר גם בהדס בנקטם ראשו ויש אחר כיון שהמגיד כתב שכן ראוי להורות:
ג' עלין בקן א'. ז"ל הרמב"ם ופי' בו הטור אפי' אין שם רק פעם א' ג' בחד קן כשר ולפ"ז חולק על מ"ש הראב"ד והרא"ש דבעי' רוב שיעור ההדס שיהי' עבות של ג' בקן כמ"ש בש"ע ס"ה והמגיד פי' ברמב"ם דעל כל קן אמר שיהי' שם ג' וכ"פ ב"י ותמה על הטור שהרי לשון הרמב"ם כמו בגמ' ונראה הוכחת הטור ברמב"ם מדנקט בקן א' ולא אמר בקן סתמא כמ"ש בגמרא תלתא טרפי בקינא ולא אמר בחד קינא אלא דלהכי כתב הרמב"ם בקן א' להורות דל"צ כלל אלא קן א' ותו לא והש"ע אזיל לטעמיה מ"ה הביא כאן דברי רמב"ם ואין סותר בזה מ"ש בסעיף ה' דבעי' רוב לעיכובא דכאן נמי לכל קן א' קאמר:
מגן אברהם
פסולי דעבות פסול בכל ז' [ת"ד רכ"ו]:
באר היטב
(א) שנקטם: היינו מן העץ של ההדס דהיינו הקן של ג' עלין. אבל בעלה לחוד לא שייך נקטם ראשו.
(ב) כשר: זהו דעת הרמב"ם. אבל הראב"ד כתב עליו וז"ל וכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשינו מכמה שנים והעלינו שנקטם ראשו פסול ועיין סעיף י' ועט"ז.
(ג) בקן: עיין ט"ז אי פירושו אפי' אין שם רק פעם א' ג' בחד קן ופליג על הרא"ש דבעי רוב שיעור הדס שיהא עבות של ג' בקן כמ"ש בש"ע ס"ה ע"ש או פירושו דעל כל קן אמר שיהיה שם ג' עלין עיין שם.
משנה ברורה
(א) שנקטם ראשו - היינו העץ אבל בעלה לחוד לא שייך כלל נקטם ראשו וכדלקמן בס"י בהג"ה:
(ב) כשר - עיין לקמן בס"י שמביא מחלוקת בזה לפי ששני סעיפים הראשונים אלו הוא לשון הרמב"ם ומן ס"ג ואילך הוא לשון הטור ונמשך כאן אחר לשון הרמב"ם אגב שאר הדינים:
(ג) נשרו רוב עליו - היינו שהיה בכל קן וקן היוצא ממנו ז' עלין ונשרו מהן ארבעה כיון שנשתייר שלשה עלין עדיין נקרא עץ עבות וכשר וכדלקמן בס"ד:
(ד) בקן אחד - היינו בכל קן וקן ממנו:
ביאור הלכה
(*) הדס וכו': כתב המגן אברהם בשם תמים דעים פסולי דעבות פסולים כל ז' ומשמע מזה דדוקא מה שפסול משום עבות אבל שאר פסולים כגון יבשו עליו או ענביו מרובות מעליו לא פסול רק ביום ראשון אבל האמת דראב"ד לשיטתו אזיל דס"ל בת"ד שם דהפסולים משום הדר לא פסולים רק ביום ראשון אבל לפי מה דפסק [הרמ"א בסימן תרמ"ט ס"ה לענין חזזית] וכמו שפסק המגן אברהם בעצמו לענין ענביו מרובות מעליו כל פסולי הדס שנזכרו בסימן זה פסולים כל שבעה דכולם או משום עבות או משום הדר הן עכ"ל הבכורי יעקב אמנם דבר זה דהפסולים משום הדר פסולים כל ז' לאו מילתא ברירא היא עיין לקמן בסימן תרמ"ט לענין חזזית מה שכתבנו שם: