שולחן ערוך אבן העזר קלד ד

אם נשבע הבעל לתן גט, צריך שיתירו לו קודם, שלא יהא דומה לאונס; אך ערבות יתן, אם ירצה, שאין זה דומה לאונס.

הגה: והוא הדין אם קבל קנין לגרש (פסקי מהרא"י סימן קע"ג). אבל אם קבל עליו קנסות אם לא יגרש, לא מקרי אונס, מאחר דתלה גטו בדבר אחר, ויוכל לתן הקנסות ולא לגרש (ב"י בשם תשובה, וכן הוא במהרי"ק ושם בפסקים). ויש מחמירין אפילו בכהאי גונא (שם בתשובת הרשב"א), וטוב לחוש לכתחלה ולפטרו מן הקנס. אבל אם כבר גרש מפני זה, ואפלו גרש מכח שבועה שעשה מעצמו לגרש, הגט כשר, הואיל ומתחלה לא אנסוהו על כך (תשובת הריטב"א). יש אומרים דלא מקרי אונס אלא מה שאונסין לאדם עצמו, אבל אם אונסין לאחר עד שיגרש חברו, אפלו אב על בנו או להפך, לא מקרי אונס (תשובת הרשב"ץ). ויש מחמירין באב על בנו (ב"י). ועין לקמן סימן קנ"ד מדינים אלו:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ו) צריך שיתירו לו: היינו כשא"י לכופו ע"פ הדין צריך שיתירו לו כי השבועה הוי ככפיה אבל בוודאי אם הדין נותן לכופו לא אכפת לן בשבועתו:

(ז) וה"ה אם קיבל קנין: צריכים למחול לו הקנין שלא יהיה כאונס משמע הקנין חל מה שעושה על הגט ושם בפסקי מהרא"י משמע דלא חל כלל דהא כתב אם עשה קנין א' לגרש וליתן קנס כיון דאין חל הקנין על הגט אין חל על הקנס דהוי קני את וחמור לפ"ז משמע אם קבל קנין א"צ להתיר לו כיון דאין חל מעיקרו וכ"כ הרמב"ם פ"ה ה' מכירה דלא מהני קנין על הגט וכ"כ הסמ"ע בסי' קצ"ה לפ"ז אין חל הקנין שעושים על החליצה ולא מהני הק"ס שמקני' האחי' תחת החופה וא"ל הקנין שנוהגים תחת החופה קאי על הממון דאין רוצין ממון אחיהם א"כ ל"ל קנין דהא מחילה א"צ קנין:

(ח) אבל אם קבל עליו קנסות: בלבוש מחלק בין אם מתחייב קנס כשיבוא אשתו ולא יגרש לבין אם מתחייב אם לא יגרש לזמן המוגבל ובזה מתרץ דל"פ תשובת הרשב"א שהביא רמ"א על מהרי"ק והרב רמ"א לא ס"ל כן:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

שלא יהא דומה לאונס פי' שבאמת אין זה אונס כיון שמרצון נשבע ונכנס לחיוב זה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}