שולחן ערוך אבן העזר קלד ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הא דאינו גט כשהוא אנוס, הני מלי כשמסר מודעא. אבל אם לא מסר מודעא, אם אנסוהו שלא כדין, פסול. וכדין, כגון שהוא חיב להוציא ואינו רוצה, ואנסוהו בית דין עד שהוציא, הוי גט. ומצוה על כל בית דין שבכל מקום ובכל זמן לכפו למגרש לבטל המודעא:

מפרשים

בית שמואל

(ט) ה"מ כשמסר מודעא:    ואז הגט בטל אפי' אם הוא חייב לגרש כדין ומ"מ לא ביטל המודעא הגט בטל:

(י) פסול:    משמע לכאורה דפסול מדרבנן וליתא אלא אפי' מדאורייתא פסול כמ"ש ברש"י והר"ן ובטור וכן משמע בסעיף ז' וכן אם אנסוהו עכו"ם כדין הגט בטל ולא כרמב"ם ספ"ב ועיין ב"י וב"ח ובחדושי רש"ך מיהו בש"ס איתא כדין בעכו"ם אתי לאחלופי בדין דישראל צ"ע אם קידש אחר אם חוששים לקדושיו אם גזרי' אטו בדין דישראל ט"ז:

ט"ז

באר היטב

(ג) שיתירו לו:    היינו כשאינו יוכל לכופו ע"פ הדין צריך שיתירו לו כי השבועה הוי ככפיה אבל בודאי אם הדין נותן לכופו לא איכפת לן בשבועתו ב"ש.

(ד) קנין:    צריכים למחול לו הקנין שלא יהיה כאונס. וב"ש כתב אם קבל בקנין א"צ להתיר לו כיון דאין חל מעיקרו. וה"ה דאין חל הקנין שעושים על החליצה ולא מהני הק"ס שמקנין האחים תחת החופה עב"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש