שולחן ערוך אבן העזר קלד ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הא דאינו גט כשהוא אנוס, הני מלי כשמסר מודעא. אבל אם לא מסר מודעא, אם אנסוהו שלא כדין, פסול. וכדין, כגון שהוא חיב להוציא ואינו רוצה, ואנסוהו בית דין עד שהוציא, הוי גט. ומצוה על כל בית דין שבכל מקום ובכל זמן לכפו למגרש לבטל המודעא:

מפרשים

 

בית שמואל

(ט) ה"מ כשמסר מודעא:    ואז הגט בטל אפי' אם הוא חייב לגרש כדין ומ"מ לא ביטל המודעא הגט בטל:

(י) פסול:    משמע לכאורה דפסול מדרבנן וליתא אלא אפי' מדאורייתא פסול כמ"ש ברש"י והר"ן ובטור וכן משמע בסעיף ז' וכן אם אנסוהו עכו"ם כדין הגט בטל ולא כרמב"ם ספ"ב ועיין ב"י וב"ח ובחדושי רש"ך מיהו בש"ס איתא כדין בעכו"ם אתי לאחלופי בדין דישראל צ"ע אם קידש אחר אם חוששים לקדושיו אם גזרי' אטו בדין דישראל ט"ז:
 

ט"ז - טורי זהב

שלא כדין פסול וה"ה אם מסר מודעא וכפוהו לבטלה נמי פסיל ואם הוא כדין צריך עכ"פ לבטל המודעא אעפ"י שהוא ע"י כפייה זה מבואר בב"י וכתב הטור באנסוהו בדין ומצוה על כל ב"ד שבכ"מ ובכל זמן לכופו לגרש ואם מסר מודעה תחלה כדי לבטלו משמתינן ליה ותמה ב"י דהא קי"ל כנהרדעי דלא מנגדינן ע"ז כמ"ש הטור סי' כ"ו ותו דגם לרב הוה דינו בנגידא דקילא משמת' כנ"ל לדברי הטור אלו אליבא דכ"ע דרב ונהרדעי לא פליגי אלא אם כבר עבר מעשה הגט שאנסוהו ונשמע שמסר מודעא ואפי' כפוהו לבטלה ואנו רוצים לענשו על מה שעבר בזה אמרו דינו אח"כ בנגידא לרב ולנהרדעי לא כלום אבל כאן מיירי הטור בשעת הכפייה שיגרש איך יתנהגו עמו בענין נתינת הגט אם כבר מסר מודעא וצריך לכופו לבטלה בזה אמר דהכפייה תהיה אפי' ע"י שמתא וכל מידי דחמירי' טפי עבדינן ליה כדי שיבטל המודעא כי כל הכפיו' שבעול' עושין לו כדי שיגרש כדין זהו נ"ל פשוט ובדרישה האריך מאד ובמה שזכרתי א"צ לשום דבר עוד בזה:
 

באר היטב

(ג) שיתירו לו:    היינו כשאינו יוכל לכופו ע"פ הדין צריך שיתירו לו כי השבועה הוי ככפיה אבל בודאי אם הדין נותן לכופו לא איכפת לן בשבועתו ב"ש.

(ד) קנין:    צריכים למחול לו הקנין שלא יהיה כאונס. וב"ש כתב אם קבל בקנין א"צ להתיר לו כיון דאין חל מעיקרו. וה"ה דאין חל הקנין שעושים על החליצה ולא מהני הק"ס שמקנין האחים תחת החופה עב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש