שולחן ערוך אבן העזר קלה
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קלה | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
- סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו
העדים שנותנים הגט לפניהם צריכים לקרותו קודם נתינה. וטוב לקרותו גם לאחר נתינה; ואם לא קראוהו אלא לאחר נתינה בלבד, מגורשת.
- הגה: וכן אם יעידו בטוב שזהו גיטה (בסדר הגט). ולכתחלה אנו נוהגין שהחכם המסדר הגט קורא אותו תחלה וסוף עם העדים, ואחר כך שואל לסופר אם זהו הגט שכתב לשמו ולשמה ולשם גרושין, ואחר כך שואל לכל אחד מהעדים אם מכיר חתימתו וחתימת חברו, ואם חתמו זה בפני זה (כ"ז מ"כ בקנטרס ובסדר גטין):
קראוהו ונתנוהו לבעל או לשלוחו, והכניסו לבית ידו ונתנו לה, צריך לקרותו פעם שנית קודם שיתנהו לה. ואם לא קראוהו, ונתנו לה וזרקתו לים או לאש, הרי זו מגורשת; הואיל וקראוהו תחלה אין חוששין לו שהחליפו. ולא עוד, אלא אפילו אמר הבעל: שטר אחר היה ולא היה הגט שקראתם, אינו נאמן, והרי היא מגורשת. ואם הגט בידו ומראה אותו, נאמן, כל זמן שלא נשאת:
הרי שלא קראו הגט תחלה, ונתנו לה בפניהם וזרקתו לאור או לים, אף על פי שהבעל אומר: גט כשר היה, הרי זו ספק מגורשת.
- הגה: ואפילו אם נשאת, תצא (תוספות בלשון אחר, וכ"כ הב"י בשם רשב"א ור"י ח"ה). אבל אם הגט עדין יוצא מתחת ידה, אם נשאת לא תצא, אבל לא תנשא בגט זה מאחר שלא קראו אותו תכף אחר הנתינה (כן משמע מר' ירוחם הנ"ל ודלא כב"י); ויש חולקין:
נתן לה נייר חלק ואמר לה: הרי זה גיטך, אם לא בדקו הנייר במי נרא לראות אם היה שם דבר כתוב בו, או אם יבדקו ותפלט הכתיבה, הרי זו ספק מגורשת. ואם יבדקוהו ולא תפלט הכתיבה, אין כאן חשש גרושין:
זרק לה הגט לחצרה לבין החביות, בפני עדים, ובקשו ומצאו מזוזה או שטר אחר, אין חוששין (לה), שזה שנמצא הוא שזרק. ואם נמצאו ב' או ג' מזוזות או שטרות, חוששין שמא גט שזרק אכלוהו עכברים, והרי זו ספק מגורשת. במה דברים אמורים, כשלא קראוהו. אבל אם לאחר שקראוהו שהיה גט חזר הבעל ולקחו מידם וזרקו [לחצרה] לבין החביות, אפלו לא נמצא אלא מזוזה אחת או שטר אחד, הרי זו ספק מגורשת: