שולחן ערוך אבן העזר קכח ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כותבין שם עירו ושם עירה. ואין כותבין שם מקום הלידה; ואף על פי שאם שינה לא פסל, מכל מקום מוטב שלא לכתב, כדי שלא יבואו לטעות ומחזי כמשנה. וגם אין כותבין שם מקום הדירה, מפני שאנו גולים ומטלטלים ומקום דירתנו מרפה בידינו. אבל כותבין שם מקום עמידת האיש: העומד היום במתא פלונית, אם הוא מצוי במקום חתימת הגט; ואם אינו מצוי שם, אין כותבין מקומו כלל. וכן באשה, אם היא עומדת במקום חתימת הגט כותבין מקום עמידתה: העומדת היום במתא פלונית; ואם לאו, אין כותבין מקומה כלל.

‏‏הגה: ואם כתב שם הלידה או שם הדירה, ולא שינה, כשר (ריב"ש סימן שי"ד). ואם שינה מקום העמידה, יש מכשירין כמו במקום הלידה, דכל דבר שאינו צריך לכתב, אף אם שינה בו, כשר; ויש פוסלין (בבית יוסף הביא השתי דעות), ובמקום הדחק יש להקל. אבל אם שינה במקום דירה, פסול לכולי עלמא (פרק השולח) ואפלו אם נשאת, תצא. וכותבין: מתא פלונית, בין שהעיר גדולה או קטנה; ולא יכתב: פלונית מתא, אלא: מתא פלונית. ואם דלג מלת מתא, כשר:

מפרשים

 

בית שמואל

(ה) כותבין שם עירו וכו':    הנה לדעת הרא"ש בפ' הזורק וכמה פוסקים אם לא כתב שם עירם כשר הגט אלא בפ' השולח כתב צריך לכתוב שם המקום שהוא והיא ממנה וצ"ל מ"ש צריך לכתוב היינו לכתחלה אבל בדיעבד כשר אם לא שינה אלא הב"י בד"ה ואם שולח הביא דעת הרא"ש דס"ל בשיטה א' עם הרשב"א והר"ן אם לא כתב שם הדירה פסול ולתירץ בתרא שכתב הב"י שם יש ליישב קצת ואפשר אם לא כתב שום שם המקום עדיף טפי אלא כשכתב שם מקום עמידה ס"ל דאז צריך לכתוב מקומו שלא יאמרו איש אחר גירש דסברו שהוא מאותו מקום עמידה אלא לפ"ז סותר מנהג שלנו דאין כותבים אלא מקום עמידה גם בתשו' ריב"ש סי' י"ד לא משמע כן וצריך ישוב, וכן הוא דעת רוב הפוסקים אם לא נכתב שם המקום כלל כשר וכ"כ הלבוש אלא לדעת הראב"ד והרשב"א והר"ן פסול ומבואר בתשו' הר"ן שהבי' הב"י סס"ו אפי' אם כתב מקום לידה פסול משום שני יב"ש וע"ש ונראה להר"ן אפי' אם כתב מקום עמידה לא מהני ובש"ג פ' הזורק כתב אם לא כתב שם המקום מדאורייתא הגט בטל ולענין שינה שם המקום הכלל הוא לדעת תוס' והרא"ש לידה ועמידה א"צ לכתוב ואין השינוי פוסל בהם משום הוא אינו נקרא על שם מקום לידה ועמידה אין חשש שיאמר איש אחר גירש ואין לפסול מחמת העדים דחתמו שקר משום כל דבר שאינו מעיקר הגט י"ל העדים לא חתמו ע"ז אלא חתמו על עיקר השטר אלא צריך ישוב מ"ש תוס' בפ' א"נ דף ע"ב בשטר מוקדם דעדים אינן נאמנים לומר דעל עיקר השטר חתמו ולא על הזמן וכן איתא בחושן המשפט סימן מ"ג ואפשר שאני זמן שהוא עיקר הדבר לכן אינם נאמנים שם דע"ז לא חתמו אבל שם מקום דא"צ כלל נאמנים ועיין בטור חושן המשפט סימן ע"א ומקום דירה ס"ל גם כן דא"צ לכתוב מיהו שינוי פוסל בו משום דהוא נקרא על שם מקום הדירה ומחמת השינוי יאמרו דאיש אחר גירש ולא זה, לפ"ז צריך ישוב למה פוסל שינוי מקום של העדים ועיין ב"ח סס"ז, ודעת כמה פוסקים ס"ל שינוי מקום עמידה פוסל ולא שינוי מקום לידה וע"כ לאו הטעם משום דהעדים חתמו שקר דאם כן שינוי מקום לידה נמי אלא ס"ל מקום עמידה ניכר יותר והראב"י והרשב"א פוסלים אפי' שינוי מקום לידה:

(ו) ואפי' אם נשאת תצא:    כבר כתבתי משם רש"י באלו שינוים הגט בטל מדאורייתא והולד משני ממזר דאורייתא מיהו י"ל רש"י כ"כ אליבא דר"מ דמתני' אתי כר"מ אבל לרבנן כשר מדאורייתא אף על גב דמודים רבנן לר"מ בשינה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה מ"מ ס"ל דאינו פסול אלא מדרבנן כדמוכח מתוס' דף כ' ד"ה הא בעינן ועיין בחדושי מהרש"א מיהו הרמב"ם כתב רפ"ג אינו גט והיינו מדאורייתא הגט בטל וכ"כ בש"ג וצ"ע לדינא ועיין בטור ובב"י אם עקר דירתו ובא למקום אחר והיה שם ל' יום נקרא אותו מקום דירתו ואם רגיל בשני מקומות או היכא שהוא דר יב"ח נקרא דירתו ואם קנה בית דירה ספק אם נקרא דירתו ונ"מ גם לדידן בענין אם נקרא שינוי ואם כתב הדרה במקום פלוני ועכשיו דירתה במקום אחר יש להקל במקום עיגון כי לשון הדרה יש לפרש שהיתה דרה שם ואם בעת הכתיבה דרה שם כשר אפי' לא דרה בעת הנתינה ריב"ש סימן נ"ז:

(ז) וכותבין מתא וכו':    ואם כל המדינה נקרא ע"ש העיר כותבים מדינא, ד"מ בשם סדר גיטין, ועיין בנוסח גט של מהרי"ל במדינת מגענצא ומ"ש לכתוב מתא פלונית עיין ד"מ כתב בשם ס"ג דכותבים פלונית מתא דיתבי וכו' לומר דעיר יושבת על הנהר וכ"כ לקמן סי' נ"ד קאזמר דמתקרי קאזמיר"ס וצ"ל דוקא כשכותבים דיתבי אז כותבים מתא דיתבי:
 

באר היטב

(ב) עירה:    אם עקר דירתו ובא למקום אחר והיה שם למ"ד יום נקרא אותו מקום דירתו. ואם רגיל בשני מקומות אז היכא שהוא דר יב"ח נקרא דירתו. ואם קנה בית דירה ספק אם נקרא דירתו. ונ"מ גם לדידן בענין אם נקרא שינוי כמ"ש הרמ"א. ואם כתב הדרה במקום פלוני ועכשיו דירתה במקום אחר יש להקל במקום עיגון כי לשון הדרה יש לפרש שהיתה דרה שם. ואם בעת הכתיבה דרה שם כשר אפי' לא דרה בעת הנתינה ריב"ש ע"ש.

(ג) ישראל:    וכן אם הכותי קורין שם העיר בגימל וישראל בקוף כגון רוטנבורג כותבין בקו"ף. דכל שאינו שם אחר אלא באותו שם מחולקים קצת כותבין שם ישראל לבד אבל כשיש שם אחר כותבין שניהם. והא דכותבין קאזמר דמתקרי קאזמירז משום דהוי כשם אחר. הואיל והכותים קורין קאזמירז בזיי"ן בסוף. וכן בפוזנן דמתקרי פוזננא הואיל דרך העכו"ם לדחוק הנו"ן נראה כשם אחר וכתב הלבוש אם כתב פוזנן ולא כתב דמתקרי פוזננא כשר.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש