שולחן ערוך אבן העזר קכח א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

צריך להזכיר בגט שם המקום שהעדים עומדים שם בשעת חתימה: למנין שאנו מונין בו כאן במתא פלונית; ואם שנה והזכיר שם מקום אחר, פסול; ואם נשאת, לא תצא. אבל על מקום עמידת הסופר בשעת כתיבה, אין לחוש. לפיכך, אם נכתב במקום אחד ונחתם במקום אחר, יזכיר שם המקום שנחתם בו. ויש אומרים שגם על מקום עמידת הסופר יש להקפיד, וצריך שיעמדו הסופר והעדים במקום אחד:

מפרשים

חלקת מחוקק

(א) שאלה מן הרב מהר"ר יששכר אב"ד דק"ק ארלא לא"א מ"ו הרב המחבר ז"ל וזה נוסחו שלם לאהובי אדוני הגאון מהר"ר משה ש"ן בהיותי פה אירע כמה פעמים לסדר גט ומנעתי עצמי מלכתוב פה עבור קריאת שם המקום שחקרתי ודרשתי בכל שטרי כתובות וק"ס שנכתבי' מקדמוני' פה נכתב כל ארלא באל"ף תחלה וסוף ולפי ספרי הערכ"י של כותים חקרתי ודרשתי שהוא נכתב ארלע בע' בסוף א"כ איזה מהם לבד שנכתוב יש לחוש לשינוי שם עירו שהוא פסול גמור ובודאי שאין לדמות זה לרעד"ש והרעד"ש (הנזכר פה בסעיף ג') שהתם לא נשתנה קריאת שם העיר בנקודה בין שם ישראל לבין שם של כותים רק כותים קורין הרעדש בה' וישראל קורין רעדיש בלא ה' וזה אינו אלא קיצור לשון משא"כ בנ"ד שנשתנה בקריאת הנקודה כי א' בסוף אז הל' שלפניו נקרא בקמ"ץ ואם ע' בסוף הקריא' של ל' היא כמו בסגול ולכן נראה דעתי שיש לכתוב ארלא דמתקרו ארלע ולא רציתי לסמוך למעשה על דעתי לבד יודיעני רום מכ"ת דעתו בזה וגם יש כאן מים ואין לו שום שם אבל נראה שאין לחוש לזה בשביל שאינו רק מים הנקר' טיי"ך בל"א והוא בכלל מי מעינות כמו שהוא בתשובת מהרי"ק וא"כ יש לכתוב כאן מי בארות ומי מעינו' ולא שום שם נהר ולכן באתי לבקש שיודיענו רום מכ"ת דעתו הרמה בכל זה ע"כ השאלה:

תשובה ראיתי דברי מעלתך אשר נסתפק אם לכתוב בגט ארלא או ארלע הנה יעיין מעלתך בתשוב' הרב מהרי"ק ובפסקי מהרא"י (אשר מה' נובעים דברי הרב בהג"ה כאן) וראה להדיא ששם הקבועה לה בלשון העברי הוא העיקר והנה רוטנבורק הנקרא בלשון עברי בסוף בק' ובל' הכותי' לבסוף בג' יש הפרש ביניהם באות א' וכן טויברא וטוברא הנזכר שם בפסקי מהרא"י יש הפרש ביניהם בשינוי נקודו' כמבואר שם וכן קאזמר דמתקרי קאזימרו בנוסח גט קראקא יש הפרש כמה אותיות אבל הפרש נקודה אחת ודאי אזלינן בתר ל' עברי ע"כ מצאתי ובודאי עוד היה להרב א"א מ"ו המחבר מילין בדבר זה ונטרפה השעה וה' ירוה למאונינו והעתקתי דבריו המועטים להלכה ולא למעשה.

בית שמואל

(א) צריך להזכיר וכו':    ומשמע דאיכא קפידא בדבר אף בדיעבד מיהו הרא"ש ורוב הפוסקים כתבו שם מקום איש ואשה אין קפידא אם לא כתב ומתני' לא פסלי אלא בשנוי לפ"ז מכ"ש מקום העדים והסופר ואפילו מאן דפסל שם י"ל דמכשיר כאן ועיין בסמוך, והא דצריך להזכיר שם מקום העדים אף ע"ג כל לשון הגט הוא לשון הבעל כמ"ש בסימן קכ"ו מ"מ מה שכותבים אנו מונין מדבר עם העדים לכן צריך לכתוב שם המקום והעדים ואם מגרש תוך עיבורו של העיר כותבין העומד כאן דתוך עיבורו של העיר כעיר מהרא"ו סי' ע"א ד"מ סי' קכ"ט:

(ב) בשעת חתימה:    אף על גב דכתיבה היתה במקום אחר צריך להזכיר מקום החתימה שלא יאמרו לעדים עמנו הייתם במקום אחר אפי' לדעת הפוסקים דס"ל גט מאוחר כשר ואז אין חשש עמנו הייתם מ"מ מחזי כשקרא דנראה מתוך הגט שחתמו באותו מקום:

(ג) לא תצא:    כן הוא דעת הרמב"ם ור"ה גאון והרא"ש והטור דס"ל כל פסולי דרבנן לא תצא וכן משמע בר"ן פ' המגרש וכ"כ הרא"ש בשם ר"ת מיהו לר"ת תצא דפוסק כר"מ דהולד ממזר ופרש"י במתני' דהוי ממזר מדאורייתא משני ובזה נדחת תמיהות הב"ח על הב"י וע"ש, וכן להרמ"ה ובעל המאור והר"ן בשם ר"ת תצא מזה ומזה וכן הוא לשיטות הרמב"ן דס"ל פיסולי דרבנן נמי תצא וכ"כ הרי"ף בתשו' כמ"ש הר"ן פ' המגרש ולתוס' משני ממזר דרבנן לפ"ז אם הראשון בא עליה קודם שגירש השני הוי ממזר דאורייתא ולמעשה צ"ע אם תצא מבעלה:

(ד) אין לחוש:    כ"כ הטור אף על גב לענין הכרת איש ואשתו צריך להכיר אותם גם הסופר כמ"ש בסי' ק"כ שם הטעם דצריך להיות הכתיבה לשמה מ"ה צריך הסופר להכיר אותם ואז כותב לשמם:


באר היטב

(א) שם:    ואם מגרש תוך עיבורו של העיר כותבין העומד כאן. דתוך עיבורו של העיר כעיר מהרי"ו סי' ע"א ד"מ סי' קכ"ט.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש