בית שמואל על אבן העזר קכח

סעיף אעריכה

(א) צריך להזכיר וכו':    ומשמע דאיכא קפידא בדבר אף בדיעבד מיהו הרא"ש ורוב הפוסקים כתבו שם מקום איש ואשה אין קפידא אם לא כתב ומתני' לא פסלי אלא בשנוי לפ"ז מכ"ש מקום העדים והסופר ואפילו מאן דפסל שם י"ל דמכשיר כאן ועיין בסמוך, והא דצריך להזכיר שם מקום העדים אף ע"ג כל לשון הגט הוא לשון הבעל כמ"ש בסימן קכ"ו מ"מ מה שכותבים אנו מונין מדבר עם העדים לכן צריך לכתוב שם המקום והעדים ואם מגרש תוך עיבורו של העיר כותבין העומד כאן דתוך עיבורו של העיר כעיר מהרא"ו סי' ע"א ד"מ סי' קכ"ט:

(ב) בשעת חתימה:    אף על גב דכתיבה היתה במקום אחר צריך להזכיר מקום החתימה שלא יאמרו לעדים עמנו הייתם במקום אחר אפי' לדעת הפוסקים דס"ל גט מאוחר כשר ואז אין חשש עמנו הייתם מ"מ מחזי כשקרא דנראה מתוך הגט שחתמו באותו מקום:

(ג) לא תצא:    כן הוא דעת הרמב"ם ור"ה גאון והרא"ש והטור דס"ל כל פסולי דרבנן לא תצא וכן משמע בר"ן פ' המגרש וכ"כ הרא"ש בשם ר"ת מיהו לר"ת תצא דפוסק כר"מ דהולד ממזר ופרש"י במתני' דהוי ממזר מדאורייתא משני ובזה נדחת תמיהות הב"ח על הב"י וע"ש, וכן להרמ"ה ובעל המאור והר"ן בשם ר"ת תצא מזה ומזה וכן הוא לשיטות הרמב"ן דס"ל פיסולי דרבנן נמי תצא וכ"כ הרי"ף בתשו' כמ"ש הר"ן פ' המגרש ולתוס' משני ממזר דרבנן לפ"ז אם הראשון בא עליה קודם שגירש השני הוי ממזר דאורייתא ולמעשה צ"ע אם תצא מבעלה:

(ד) אין לחוש:    כ"כ הטור אף על גב לענין הכרת איש ואשתו צריך להכיר אותם גם הסופר כמ"ש בסי' ק"כ שם הטעם דצריך להיות הכתיבה לשמה מ"ה צריך הסופר להכיר אותם ואז כותב לשמם:

סעיף בעריכה

(ה) כותבין שם עירו וכו':    הנה לדעת הרא"ש בפ' הזורק וכמה פוסקים אם לא כתב שם עירם כשר הגט אלא בפ' השולח כתב צריך לכתוב שם המקום שהוא והיא ממנה וצ"ל מ"ש צריך לכתוב היינו לכתחלה אבל בדיעבד כשר אם לא שינה אלא הב"י בד"ה ואם שולח הביא דעת הרא"ש דס"ל בשיטה א' עם הרשב"א והר"ן אם לא כתב שם הדירה פסול ולתירץ בתרא שכתב הב"י שם יש ליישב קצת ואפשר אם לא כתב שום שם המקום עדיף טפי אלא כשכתב שם מקום עמידה ס"ל דאז צריך לכתוב מקומו שלא יאמרו איש אחר גירש דסברו שהוא מאותו מקום עמידה אלא לפ"ז סותר מנהג שלנו דאין כותבים אלא מקום עמידה גם בתשו' ריב"ש סי' י"ד לא משמע כן וצריך ישוב, וכן הוא דעת רוב הפוסקים אם לא נכתב שם המקום כלל כשר וכ"כ הלבוש אלא לדעת הראב"ד והרשב"א והר"ן פסול ומבואר בתשו' הר"ן שהבי' הב"י סס"ו אפי' אם כתב מקום לידה פסול משום שני יב"ש וע"ש ונראה להר"ן אפי' אם כתב מקום עמידה לא מהני ובש"ג פ' הזורק כתב אם לא כתב שם המקום מדאורייתא הגט בטל ולענין שינה שם המקום הכלל הוא לדעת תוס' והרא"ש לידה ועמידה א"צ לכתוב ואין השינוי פוסל בהם משום הוא אינו נקרא על שם מקום לידה ועמידה אין חשש שיאמר איש אחר גירש ואין לפסול מחמת העדים דחתמו שקר משום כל דבר שאינו מעיקר הגט י"ל העדים לא חתמו ע"ז אלא חתמו על עיקר השטר אלא צריך ישוב מ"ש תוס' בפ' א"נ דף ע"ב בשטר מוקדם דעדים אינן נאמנים לומר דעל עיקר השטר חתמו ולא על הזמן וכן איתא בחושן המשפט סימן מ"ג ואפשר שאני זמן שהוא עיקר הדבר לכן אינם נאמנים שם דע"ז לא חתמו אבל שם מקום דא"צ כלל נאמנים ועיין בטור חושן המשפט סימן ע"א ומקום דירה ס"ל גם כן דא"צ לכתוב מיהו שינוי פוסל בו משום דהוא נקרא על שם מקום הדירה ומחמת השינוי יאמרו דאיש אחר גירש ולא זה, לפ"ז צריך ישוב למה פוסל שינוי מקום של העדים ועיין ב"ח סס"ז, ודעת כמה פוסקים ס"ל שינוי מקום עמידה פוסל ולא שינוי מקום לידה וע"כ לאו הטעם משום דהעדים חתמו שקר דאם כן שינוי מקום לידה נמי אלא ס"ל מקום עמידה ניכר יותר והראב"י והרשב"א פוסלים אפי' שינוי מקום לידה:

(ו) ואפי' אם נשאת תצא:    כבר כתבתי משם רש"י באלו שינוים הגט בטל מדאורייתא והולד משני ממזר דאורייתא מיהו י"ל רש"י כ"כ אליבא דר"מ דמתני' אתי כר"מ אבל לרבנן כשר מדאורייתא אף על גב דמודים רבנן לר"מ בשינה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה מ"מ ס"ל דאינו פסול אלא מדרבנן כדמוכח מתוס' דף כ' ד"ה הא בעינן ועיין בחדושי מהרש"א מיהו הרמב"ם כתב רפ"ג אינו גט והיינו מדאורייתא הגט בטל וכ"כ בש"ג וצ"ע לדינא ועיין בטור ובב"י אם עקר דירתו ובא למקום אחר והיה שם ל' יום נקרא אותו מקום דירתו ואם רגיל בשני מקומות או היכא שהוא דר יב"ח נקרא דירתו ואם קנה בית דירה ספק אם נקרא דירתו ונ"מ גם לדידן בענין אם נקרא שינוי ואם כתב הדרה במקום פלוני ועכשיו דירתה במקום אחר יש להקל במקום עיגון כי לשון הדרה יש לפרש שהיתה דרה שם ואם בעת הכתיבה דרה שם כשר אפי' לא דרה בעת הנתינה ריב"ש סימן נ"ז:

(ז) וכותבין מתא וכו':    ואם כל המדינה נקרא ע"ש העיר כותבים מדינא, ד"מ בשם סדר גיטין, ועיין בנוסח גט של מהרי"ל במדינת מגענצא ומ"ש לכתוב מתא פלונית עיין ד"מ כתב בשם ס"ג דכותבים פלונית מתא דיתבי וכו' לומר דעיר יושבת על הנהר וכ"כ לקמן סי' נ"ד קאזמר דמתקרי קאזמיר"ס וצ"ל דוקא כשכותבים דיתבי אז כותבים מתא דיתבי:

סעיף געריכה

(ח) שם אחד במקום הכתיבה וכו':    ואם שינה שם מקום הדירה דינו כמו בשמות הבעל מיהו שינוי כזה לכ"ע מדרבנן הוא הואיל ויש שני שמות למקום דירתו ב"י בסימן קכ"ט וע"ש ואם יש למקום עמידה שני שמות ושינה וכתב שם המקום הכתיבה לא גרע משינוי ממש וכשר במקום דחק ואם נקרא שמה תונס וכתב תנס פסול ואם אינה נקרא יפה הרי הוא כאלו לא כתב כלל ב"י בשם הרשב"ץ, ועיין במרדכי פרק המגרש ועיין בד"מ:

(ט) רק שם ישראל:    וכן אם הכותי' קורין שם העיר בגימ"ל וישראל בקוף כגון רוטנברג כותבין בקוף כל שאינו שם אחר אלא באותו שם מחולקים קצת כותבין שם ישראל לבד אבל כשיש שם אחר כותבין שניהם, והא דכותבים קאזמר דמתקרי קאזמירז משום דהוי כשם אחר הואיל הכותי' קורין קאזמירז בזיין בסוף ועיין בסדר מהר"מ וכן בפוזנן דמתקרי פוזנא הואיל דרך העכו"ם לדחוק הנון נראה כשם אחר וכתב בלבוש אם כתב פוזנן ולא כתב דמתקרי פוזננ' כשר:

(י) דמתקריא באלף:    וכן כתב בלבוש ועיין סימן קכ"ט בשמות לע"ז כותבין המכונ' וכאן בשמות המקומות כותבים דמתקריא, ועיין בפסקי מהרי"א בשמות הקצרים כגון וינא בזלא וכו' כותבים באלף, עיר שנשתקע ממנה שמה הראשון אין צריך לכתוב רק שם השני, ואם כתב שם המדינה ולא שם העיר הוה שינוי ואם כתב שם שניהם לא הוי שנוי ד"מ ועיין בש"ג פ' המגרש:

סעיף דעריכה

(יא) אבל נהגו לכתבו:    הטעם שלא יאמרו עיר אחרת היא לכן כותבים הנהר ש"מ אפי' לא הוחזקו עוד עיר אחרת כזו מ"מ חיישינן ויתבאר עוד בס"ד בסי' קל"ב ע"ש:

(יב) על נהר פלוני ופלוני:    אפי' אם הרוב מסתפקי' מא' ומיעוט מן השני כותבים כולם כן כתב בסדר מהר"מ ובלבוש הביא מ"ש הקונטרסי' בשם מהרי"ק אם הרוב מסתפקין מן מעיינות ומיעוט מן הבארו' או להיפוך הולכי' אחר הרוב ויניחו המיעוט ואם כתב המיעוט יש פוסלים דהוי שינוי העיר דיאמרו עיר אחרת היא ולכאור' נראה מזה גם בנהרות הדין אם הרוב מסתפקי' מן נהר א' והמיעוט מן השני יניחו השני אלא לדעת הרב רמ"א בסעיף ו' אין נוהגים כמהרי"ק בנהרות אלא כותבים כולם אפי' אם מן א' מסתפקים הרוב ומן א' המיעוט כמ"ש בסמוך ולפי מנהג רמ"א כתב בסדר מהר"מ הנ"ל ולפי ה"ה במעיינות ובארות נמי כותבים כולם:

(יג) כשר:    משמע לכ"ע כשר אף על גב בשינוי מקום עמידה הביא דעת הפוסלים שאני שינוי נהר שאינו אלא חשש שמא יאמרו שהיא עיר אחרת אף על גב בסמוך כתב בנהר שהוא חוץ לתחום אפי' בדיעבד יש פוסלים משום דהוי שינוי מתרץ בלבוש וכתב נהר שהוא חוץ לתחום לא שייך לומר דיתבא על נהר כי עיר הזאת אינה יושבת על הנהר ואז הוי שינוי העיר משא"כ כשיושבת על הנהר וכתב נהר אחר הוי שינוי הנהר וכשר:

(יד) חוץ לעיבור:    משמע תוך העיבור כותבים אפי' אם קצת תשמישו ממנו ועיין ב"י ובסדר גט מהר"מ כתב במעיין ובארות אפי' הם תוך העיבור אין כותבים אותם אא"כ מספקי' מהם כל תשמישי' וכן משמע בב"י מ"ד לפרש דברי מהרי"ק שהיה פוסל גט שנכתב בו על מי מעיינות אם רוב הסיפוק מן הבארות אפי' אם המעיין תוך העיר פסול ש"מ מעיינות ובארות ל"ד לנהר בזה גם משמע מלשון הב"י אם רוב תשמיש מא' הוי ככל תשמיש, וקצת תשמיש הוי כאלו לא מסתפקי' ממנו כלל לכן כתב בסדר מהר"מ אם הנהר תוך העיבור אפי' אין מסתפקים מנהר כלל כותבים אותו ובזה נהר עדיף מבארות ומעיין:

(טו) כל תשמישי העיר:    היינו משרה וכביסה וטחינה:

סעיף ועריכה

(טז) כל סיפוקי העיר:    עיין ב"י וד"מ ואיירי אפילו אם הרוב מסתפקי' מן א' מ"מ כותבים כולם:

(יז) כל סיפוקי העיר:    כתב ב"ה שכותבים נהרות ומעיינות ולא בארות, באמת המנהג כך הוא דאין כותבים בארות אבל צריך טעם למה לא כותבים בארות ואפשר משום לפעמים מתקלקלי' לכן לא כותבים כלל כדי שלא תחלוק בין גיטין אלו לבין גיטין הראשונים ואפשר דנכלל בכלל מי מעיינות כי בארות ג"כ מי מעיינות אלא שחופרי' עד שנמצא המעיין:

סעיף זעריכה

(יח) לא יזכירם כלל:    עיין בלבוש שהביא תשו' מהרי"ל אם נתוסף נהר מחדש כותבין הנהר ואין חוששי' ללעז הראשונים דשאני נהר דיש לו פרסום:

(יט) אבד שמו:    היינו שרוב קוראי' רק שם א' לבוש ודוקא אם נאבד שם הקטן אבל אם נאבד שם הגדול מזכירים שם שניהם ואם ספק הוא היינו קצת אנשים קורין שם זה וקצת שם זה כותבי' שם הגדול לבד ואין כותבים שם שניהם כי שמא הגדול עיקר והוי שינוי אבל להיפוך אין חשש דגדול אינו נדחה לבוש, שם הנהר או העיר שקורין בכף רפוי' אף על גב שאנו במדינות האלו שקורין החית כמו הכף רפוי' מ"מ יש לכתוב כף רפוי' כי החית בקצת הארצות קורין כמו הא' ת"ה סי' רל"א ועיין סוף סימן קכ"ט, נהר או עיר ששמה כמו ב' שמות כמו רעגין שפורג וכיוצא בזה חד שם הוא וצריך לכתוב בחד תיבה ועיין תשו' מהר"מ מינץ סימן ס"ח כתב בד"מ נשתרבב המנהג לכתוב בגט ב' נהרות דתו ליכא חשש דמתרמי עוד עיר אחרת עם ב' נהרות נקראים כן מיהו במקום דליכא ב' נהרות ואיכא למיחש לעיגון או בדיעבד אין לחוש ועיין בתשו' בנימין זאב סימן ח' ובד"מ סס"ז ועיין במרדכי פ' המגרש בנהר קייר וכתב ייר: