• לדף התרגום על כל הפרק •

אחד החטאים של בני עלי הכהן, המכונים בכתוב "בני בליעל", הוא:

(שמואל א ב טו): "גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן, וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ 'תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן, וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם חָי'"

שמואל א ב טז: " "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ 'קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ'; וְאָמַר" "'לו[לֹא] כִּי" "עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה'" "

החטאים כנראה מתייחסים למצוות קרבן השלמים הנזכרת ב (ויקרא ז לא): "והקטיר הכהן את החלב המזבחה, והיה החזה לאהרן ולבניו, ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם". לפי התורה, יש להקריב קודם את החֵלֶב (= השומן של הבשר) לה', ורק אז לתת לכהן את חלקו - החזה והשוק; אולם בני עלי לא רצו לחכות - הם שלחו את נעריהם שיקחו את הבשר עוד לפני הקטרת החלב. מכאן, שחטאם של בני עלי היה " "בזיון קדשים" " ( בבלי יומא ט: ) .

קשה להבין מדוע בני עלי נהגו כך: מה כל-כך דחוף להם לקבל בשר חי עוד לפני שמקריבים את החלב? מה אכפת להם לחכות כמה דקות?

כדי לענות לשאלה, יש לעיין במערכת המיסים של התורה. לפי התורה, כל אדם צריך לשלם מיסים למספר מטרות - תמיכה בחסרי קרקע (=רווחה), שכר ללוויים האחראים על הוראת התורה (=חינוך), ושכר לכהנים המשרתים במקדש (=דת). ישנם מספר סוגים של מיסים - תרומות ומעשרות מיבול הקרקע, ראשית הגז ומעשר בהמה, וכן איברים מסויימים מהבהמות הנשחטות והמוקרבות במקדש.

אולם, כל המיסים הללו הם באחריות הנותן בלבד . הנותן עושה בעצמו, לפני ה', את חשבון ההכנסות שלו, מחליט בעצמו כמה הוא צריך לשלם, ומחליט בעצמו לאיזה נזקק/כהן/לוי לתת אותם, מתי ואיך. הנותן חייב דין וחשבון רק לה' - ולא לאף אדם.

והנה, חופני ופינחס לא הסתפקו במערכת מיסים זו. הם מינו את עצמם ל"פקידי שומה", והתירו לעצמם לגבות מיסים בכפיה. מבחינתם, לא יעלה על הדעת שהאדם יחליט בעצמו מתי ואיך לתת; זה מנוגד לעקרון "שלטון החוק". הם השליטים, והם המחליטים, ואם המקריב לא רוצה לתת, אז הם יקחו " "בחזקה - בכח ובעל כרחך" " ( מצודות ) .

לפי התורה, האדם הוא עבד של ה' בלבד, ולא של בשר ודם (ראו חירות לעומת עבדות לה' ). גביית מיסים בכפיה פוגעת בעיקרון זה, ולכן נאמר, (שמואל א ב יז): "ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני ה', כי נאצו האנשים את מנחת ה'".

ספר שמות פרק כט כתוב:

(כב) וְלָקַחְתָּ מִן הָאַיִל הַחֵלֶב וְהָאַלְיָה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין כִּי אֵיל מִלֻּאִים הוּא:

(כג) וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה:

(כד) וְשַׂמְתָּ הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה:

(כה) וְלָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי יְהֹוָה אִשֶּׁה הוּא לַיהֹוָה:

[כי קודם כל יש להקריב החלבים לריח ניחוח ואז אוכלים הכהנים בתאוה את הבשר ככתוב בספר דברים פרק יב (טו) רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכֲלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל:]

(כו) וְלָקַחְתָּ אֶת הֶחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְהָיָה לְךָ לְמָנָה:

(כז) וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו:

(כח) וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַיהֹוָה:

-- daian moshe, 2012-05-04 13:34:02