מצודות על שמואל א ב
<< · מצודות על שמואל א · ב · >>
פסוק א
מצודת ציון
"עלץ" - ענין שמחה כמו (משלי כח יב)בעלוץ צדיקים
"רמה" - גבהה
מצודת דוד
"כי שמחתי בישועתך" - שמחתי היא על אשר בא התשועה ממך ויש די בזה להשיב אמרים
"רחב פי" - כי עד הנה הייתי כשה נאלמה לא תפתח פיה ועתה רחב פי על אויבי להשיב אמרים
"עלץ לבי בה'" - בתשועת ה' שמח לבי
"רמה קרני" - לנגח בו אויבי ועל פנינה ובניה אמרה והוא ענין מליצה לומר שמעתה לא יוכלו לצער אותה כמאז
"ותתפלל חנה" - עצם התפלה היא בסוף אמריה ובתחלה סדרה שבחו של מקום ולזה נאמר ותאמרפסוק ב
מצודת ציון
"בלתך" - זולתך
"צור" - ענין חוזק והוא מלשון צור וסלע
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת ציון
"עתק" - דברי חזק כמו (תהלים צד ד)ידברו עתק
"נתכנו" - ענין מנין כמו (שמות ה יח)ותוכן לבנים
"עלילות" - מעשים כמו (איכה א יב)אשר עולל לי
מצודת דוד
"כי אל דעות ה'" - ה' הוא אל היודע הכל ולפניו נמנים מעשה הבריות
"יצא עתק" - אל שאמרה משמשת במקום שנים כאלו אמרה אל יצא עתק מפיכם
"אל תרבו וגו'" - אמרה נגד פנינה ובניה אל תרבו לדבר דבר גבוהה רצה לומר גאוה וגסות וכפלה המלה להורות על גאוה גדולה והתמדתהפסוק ד
מצודת ציון
"חתים" - ענין שבירה כמו (ישעיהו נא ו)וצדקתי לא תחת
"ונכשלים" - מלשון מכשול והוא ענין רפוי הכח
"אזרו חיל" - חגרו כח וכן (תהלים יח לג)המאזרני חיל
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"חדלו" - מנעו
"אמללה" - ענין כריתה כמו (שם ו ג) אומלל אני
מצודת דוד
"עד עקרה ילדה שבעה" - רצה לומר כל כך רבה השגחתו עד אשר מי שהיתה עקרה ילדה שבעה בנים ומי שהיתה בת רבת בנים נכרתה באבדן כל בניה
"ורעבים" - ואשר היו משכירים עצמם בעבור הרעבון חדלו מלהשכיר עצמן כי מצאו די מחסורם
"שבעים" - אנשים שהיו שבעים נעשו רעבים עד שישכרו עצמם לעבודה בעבור הלחםפסוק ו
מצודת ציון
"מוריד" - מלשון ירידה
מצודת דוד
"מוריד שאול" - ובזה מוריד את בת רבת הבנים אל השאול רצה לומר בשפל המצב ועומק הצרה ואת העקרה מעלה מעומק שפל מצבה
"ה' ממית ומחיה" - רצה לומר לא במקרה בא כי אם יד ה' עשתה זאת הוא ממית בני רבת הבנים והוא מחיה בני העקרה ולא תשכל מלידה ומבטן ומהריוןפסוק ז
מצודת ציון
"מוריש" - ענין עניות כמו (שמואל-ב יב ג) ולרש אין כל
מצודת דוד
"ומעשיר" - את הרעבים עד אשר חדלו
"משפיל" - בזה משפיל גאות השבעים ואף מרומם עליהם את הרעבים ולא די במה שחדלו מלהשכיר עצמם כי אף ישכרו את השבעים וירומו עוד עליהם
"ה' מוריש" - את השבעים עד אשר בלחם נשכרופסוק ח
מצודת ציון
"מאשפות" - הוא מקום השלכת הזבל
"ירים" - ירומם
"אביון" - התאב לכל דבר כי אין לו מאומה
"נדיבים" - שרים וחשובים
"מצוקי ארץ" - מצבי ארץ ודוגמתו (שמואל-ב טו כד) ויציקו את ארון ורצה לומר היסודות והעמודים שהם מצבי הארץ ומעמידים אותה
"וישת" - וישם
"תבל" - מקום המיושב נקרא תבל
מצודת דוד
"מאשפות וגו'" - כפל הדבר במלות שונות
"להושיב" - מרימו מן האשפות ומגביהו עוד להושיב אותו עם נדיבים להיות דומה להם
"ינחילם" - רצה לומר יכובדו בעיני הבריות כאלו היו מלומדים בכבוד ובאה להם מנחלת אבותם
"כי לה'" - וזה בעבור שיסודות הארץ המה לה' ועל היסודות ההם עשה הוא את העולם לזה בידו לעשות בעולמו כרצונו
"מקים מעפר דל" - מי שהיה דל ונבזה שחה עד לעפר ה' מקימו מן העפרפסוק ט
מצודת ציון
"ידמו" - יכרתו כמו (ירמיהו נא ו)אל תדמו בעונה
מצודת דוד
"רגלי חסידיו ישמור" - רצה לומר אולם הכל במשפט כי רגלי חסידיו ישמור מלכד והרשעים יוכרתו בבוא חושך הפורעניות בעת נתמלא סאתם
"כי לא בכח" - אין התגברות האיש תלוי בכחו כי אם היא ביד ה' ועל פי כשרון מעשה האישפסוק י
מצודת ציון
"יחתו" - ישברו
"ירעם" - מלשון רעם ורעש
"אפסי" - קצות כי בקצות הארץ היא אפס וכלה
"קרן" - המלה ההיא הונחה על התגברות כי בעלי חיים בעלי הקרן יתחזקו בהם
מצודת דוד
"וירם קרן משיחו" - על דוד אמרה כי שמואל בנה רק משחו למלך אבל לא המליכו בחייו כי שמואל מת ועודנו לא מלך עד לאחר זמן והתפללה עליו חנה שירום קרן ממשלתו
"ויתן עוז למלכו" - ה' יתן עוז וגבורה להמלך אשר בני ימליך אותו והוא שאול
"ה' ידין אפסי ארץ" - רצה לומר אתה ה' נא ידין בני אפסי ארץ להיות שופט בישראל ויסבב במקומות עריהם לשפטם וכן נתקיים כמו שכתוב (שם שם טז) והלך וגו' וסבב וגו' ושפט את ישראל
"עליו בשמים ירעם" - בעבור בני ירעם האל יתברך בשמים על פלשתים ונתקיימה תפלתה כמו שכתוב (לקמן ז י) וירעם ה' בקול גדול וגו' על פלשתים
"ה' יחתו מריביו" - כהתימה לסדר שבחי המקום חזרה להתפלל על שמואל בנה ואמרה אתה ה' נא יחתו וישברו מריביו של בני ואנשי מלחמתו כי ראתה ברוח הקדש שפלשתים ילחמו בו והתפללה שהמה יחתופסוק יא
מצודת ציון
"על ביתו" - אל ביתו
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"ומשפט" - ומנהג כמו (לקמן כז יא) וכה משפטו
"את העם" - עם העם
"והמזלג" - שם כלי בעלת שינים עשוי לתחוב בו בשר ולהוציא מהקדרה וכן (שמות לח ג)את המזלגות
מצודת דוד
"כל איש" - כאשר היה מי זובח שלמים בא אליו משרת הכהן ובידו מזלג בעל שלש השינים בכדי שירבה ליקח בו
"ומשפט הכהנים" - בני עלי עשו לעצמם מנהג קבוע עם העם הזובחיםפסוק יד
מצודת ציון
"כיור דוד קלחת פרור" - הם כלי בשול כיורה וקדרה וכדומה
מצודת דוד
"בו" - עם המזלג
"הבאים" - לזבוח
"והכה" - בהמזלג ההוא הכה בכח בכיור וגו' בכדי לתחבו בבשר וכל אשר יעלה המזלג מן הבשר היה לוקח לעצמופסוק טו
מצודת ציון
"חי" - דבר שלא נתבשל קרוי חי
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת ציון
"כיום" - רצה לומר כעת וכן (במדבר ח יז)ביום הכותי
"בחזקה" - בכח ובעל כרחך
מצודת דוד
"כי עתה" - תן לי מיד ואם היא קודם הקטרה
"קטר יקטירון" - יקטירו את החלב בתחלה כמו בכל עת ואחרי זה תקח לך כאשר תרצה או חי או מבושלפסוק יז
מצודת ציון
"נאצו" - הוא ענין כעס כמו (נחמיה ט יח)נאצות גדולות והושאל אל הבזיון כי המבזה למי הוא מכעיסו
"מנחת" - המלה ההיא כולל כל הקרבנות שהמה למנחה ולדורון
מצודת דוד
"כי נאצו" - כי בני עלי בזו מנחת ה' ומהם למדו הנערים לחטוא עוד יותר בדבר בזיון הקדשים
"הנערים" - משרתי הכהןפסוק יח
מצודת ציון
"אפוד" - מלבוש דומה קצת לאפוד של כהן גדול ויחגרו בו עובדי ה' להשתנות משאר בני אדם וכן נאמר בדוד כשהלך לפני הארון (שמואל-ב ו יד) ודוד חגור אפוד בד
"בד" - פשתן
מצודת דוד
"נער" - רצה לומר עם שהיה עדיין נער היה חגור אפוד בד כדרך החשובים עובדי ה'
"את פני ה'" - ולמעלה אמר את פני עלי להגיד שלאחר שגדל לא הוצרך עוד לעלי להורותו
"ושמואל משרת וגו'" - ולא למד ממעשיהםפסוק יט
מצודת ציון
"ומעיל" - מלבוש דומה קצת להמעיל של כהן גדול
מצודת דוד
"זבח הימים" - מה שרגיל לזבוח בכל שנה
"מימים ימימה" - בכל שנה ושנה העלתה לו מעיל חדש לפי צורך גופו שגדל בכל שנה ושנהפסוק כ
מצודת דוד
"והלכו למקומו" - מיד אחר ברכת עלי ולא שהו שם עוד שלא לבטל מפריה ורביה כי אכסניא אסור בתשמיש המטה ובטוחים היו בברכת עלי שיהיה להם עוד זרע
"תחת" - בעבור זכות השאלה אשר כל אחד מכם שאלו לה' כמו שכתוב למעלה (א כח) הוא שאול לה' בשכר זה יהיה לכם עוד זרע
"וברך עלי" - בראותו את שמואל הולך וגדל בעבודת ה' ברך את אלקנה אביו ואת אשתו שישים ה' לו עוד זרע ממנה ויהיה כשמואלפסוק כא
מצודת ציון
"פקד" - ענין זכרון והשגחה
מצודת דוד
"ויגדל הנער שמואל" - רצה לומר אולם לבד שמואל היה הלוך וגדל עם ה' ובביתו ולא כן אחיו כי גדלו עם אביהם ולא הגיעו למעלת שמואל
"כי פקד ה'" - רצה לומר וכאשר ברך כן היה כי פקד ה' וגו'פסוק כב
מצודת ציון
"ישכבן" - רצה לומר משכיבין
"הצובאות" - מלשון צבא ורצה לומר הרבה כאחת
מצודת דוד
"ואת אשר ישכבון וגו'" - רצה לומר היו מתעצלים בהקרבת קני היולדות והזבות הבאות בצבא רב אל אהל מועד והיו ממתינות על הקרבתן ולא חזרו לשמש את ביתם ושכבו במקום בואן אם כן הם היו משכיבין אותן במקום בואן ולחטא יחשב להם על שבטלו בעליהן מפריה ורביה
"לכל ישראל" - לקחת מבשר הזבח בחזקה
"ועלי זקן מאד" - אמר זה להצדיק מעט את עלי על מה שלא היה מייסר את בניו כי בעבור שהזקין ותש כחו לא היה יכול לייסרם מעתהפסוק כג
מצודת דוד
"מאת כל העם" - מוסב למעלה לומר אשר אנכי שומע מאת כל העם אלה והם הבאים לזבוח
"את דבריכם" - מה שמדברים עליכם דברים רעיםפסוק כד
מצודת ציון
"מעבירים" - ענין הוצאות קול כמו (שמות לו ו)ויעבירו קול במחנה
מצודת דוד
"אל בני" - אל תעשו מעתה כדברים האלה
"כי לא טובה וגו'" - השמועה שאני שומע מה שעם ה' מוציאים עליכם קול הנה לא טובה היא ולחטא יחשב ולזה מנעו עצמכם מלעשותם עודפסוק כה
מצודת ציון
"ופללו יתפלל" - ענין משפט כמו (שם כא כב) ונתן בפלילים
מצודת דוד
"כי חפץ ה' להמיתם" - על כי הרבו לפשוע ולזה חיזק לבבם
"ואם לה'" - רצה לומר ומכל שכן כשהאדם חוטא לה' וכי מי הוא אשר ישפוט את החוטא הלא בודאי הוא בעצמו שופט משפטו ואיך לא תיראו מפניו אם הוא הבעל דין והדיין
"אם יחטא וגו'" - ורצה לומר ומה כשהאדם חוטא לחבירו שקובל הוא לפני השופט ועושה משפט ולא היה אם כן נספה בלא משפט ועם כל זאת שופטו גם אלהים אם הטעה את השופט ויצא המשפט מעוקלפסוק כו
מצודת דוד
"הולך וגדל" - בחכמה וביראת ה'
"וגם עם אנשים" - שהיתה דעתו מעורבת עם הבריות ומקובל להם וסמכו כאן לומר שהיה מקובל גם לבני עלי ולא חשדוהו שהוא הוא המביא דבתם רעה אל אביהםפסוק כז
מצודת ציון
"הנגלה" - היא בה"א השאלה
מצודת דוד
"לבית פרעה" - תרגם יונתן ומשעבדין לבית פרעה
"אל בית אביך" - זה אהרן שניבא במצרים (יחזקאל כ ז) ואמר להם איש שקוצי עיניו וגו' ובגלולי מצרים וגו' (שמות רבה ג טז)
"הנגלה נגליתי" - רצה לומר אם האמת הוא אשר נגלה נגליתי וגו' רצה לומר הלא ידוע הוא לכל
"איש אלהים" - אמרו רבותינו ז"ל (ספרי וזאת הברכה) שהוא אלקנה אבי שמואלפסוק כח
מצודת ציון
"לעלות" - להעלות
"אשי" - הם מתנות כהונה שהמה מותר מאש המזבח
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת ציון
"תבעטו" - הוא ענין בזיון והמשיל לבהמה הבועטת ברגליה וכן (דברים לב טו)וישמן ישורון ויבעט
"מעון" - במעון רצה לומר במשכן מקום מדורי כמו (תהלים כו ח)אהבתי מעון ביתך
"להבריאכם" - ענין שומן כמו (שופטים ג יז)ועגלון איש בריא
מצודת דוד
"לעמי" - אשר הובא לצורך עמי לרצות להם ולא להשמין אתכם (ועל שלא הוכיח את בניו כראוי כללו עמהם)
"להבריאכם" - להשמין אתכם מראשית וגו' ולא תמתינו עד יקטירו החלב כמו שכתוב למעלה (פסוק טו)
"אשר צויתי מעון" - להקריב במעוני וזהו המשכן
"ותכבד" - תעשה כבוד לבניך יותר ממני
"למה תבעטו" - רצה לומר ואם אמנם כל הטובות האלה עשיתי עם בית אביך למה תבעטו אתם בזבחי וכי זו היא הגמולפסוק ל
מצודת ציון
"חלילה" - חולין וגנאי
"יקלו" - הוא הפך הכבוד
מצודת דוד
"ובוזי" - הם בני עלי שביזו את המקום יקל כבודם וכן היה בימי שלמה כי גירש את אביתר מכהן לה' שהיה מזרע עלי (מלכים-א ב כז) וכיהן צדוק תחתיו (שם פסוק לה) שהיה מזרע פינחס
"כי מכבדי" - מי שהיה מכבד אותי אכבדו גם אני רצה לומר אחזיר שמוש הכהונה לבני פנחס בן אלעזר שכיבד אותי בשטים בקנאו את קנאתי
"יתהלכו לפני" - רצה לומר ישמשו בכהונה גדולה
"ובית אביך" - הם בני איתמרפסוק לא
מצודת ציון
"וגדעתי" - אכרית כמו (דברים ז ה)ואשריהם תגדעון
"זרועך" - ענין חוזק כי החוזק היא בזרוע
מצודת דוד
"וגדעתי" - אכרית חוזק ממשלתך
"מהיות זקן" - רצה לומר מושל ושר כי המושלים והשרים נקראו זקני העםפסוק לב
מצודת ציון
"והבטת" - ענין ראיה והסתכלות
"צר" - כמו ששתי נשים לאיש אחד תקראנה צרות כמו כן יקראו שני כהנים גדולים זה לזה בלשון צר
"מעון" - במעון
מצודת דוד
"בכל אשר ייטיב" - בכל הימים אשר ייטיב ה' לישראל להיות המקדש על מכונו יביט צר במעון
"והבטת צר מעון" - רצה לומר זרעך יראה צרתו במעון כי יהיה כהן גדול אחר לא מהם (ובלשון שאלה קראו צר עם כי לא יהיו בזמן אחד כי אין כהן גדול כי אם אחד)פסוק לג
מצודת ציון
"לכלות" - המצפה לדבר ואינו בא קרוי כליון עינים בלשון מקרא
"ולאדיב" - הוא הפוך כמו ולדאיב והוא מענין צער ותוגה כמו (שם כח סה) ודאבון נפש
"מרבית" - ענין גדול כמו (איכה ב כב)אשר טפחתי ורביתי
מצודת דוד
"וכל מרבית" - כל גדולי ביתך ימותו אנשים לא זקנים ולא קטנים כי אם בחורים שאבלותם מרובה
"ואיש לא אכרית" - מכל וכל מבלי לעבוד מי מהם על המזבח אלא ישמשו במזבח ויראו ברעתם להיות להם כליון עינים ודאבון נפש (ועם שאמר לעלי בלשון נוכח ויחידי על הזרע ידבר היות כי זרע האדם יחשב כהוא עצמו)פסוק לד
מצודת דוד
"אשר יבוא" - האות הוא הדבר אשר יבוא אל שני בניך שימותו ביום אחד ובזה תדע שיתקיים הכל
"וזה לך האות" - שיתקיים כל דברי הנבואהפסוק לה
מצודת ציון
"נאמן" - מתקיים כמו (ישעיהו כב כג)יתד במקום נאמן
"והתהלך" - ענין טיול כמו (ויקרא כו יב) והתהלכתי בתוככם
מצודת דוד
"והתהלך" - יטייל לפני המלך לשעשע עמו ועצת שלום תהיה ביניהם
"בית נאמן" - בית קבוע לו ולזרעו אחריו
"כהן נאמן" - זה צדוק והוא יעשה כאשר בלבבי כתורה וכמצוהפסוק לו
מצודת ציון
"לאגורת" - האל"ף נוספת, והוא כמו "גרה", שהיא מטבע של כסף והוא מעה.
"וככר" - כך נקרא לחם שלם.
"ספחני" - ענין הקבוץ והדבוק, כמו (ישעיהו יד א) "ונספחו על בית יעקב".
"פת" - הוא פרוסה, כמו (ויקרא ב ו): "פתות אותה פתים".
מצודת דוד
"לאגורת כסף" - בעבור אגורת כסף וככר לחם אשר יקבל ממנו במתנה.
"ואמר" - הנותר בביתך יאמר לו: בבקשה ממך אספני וחברני נא אל אחת ממשמרות הכהנים, לאכול בזה פת לחם. כי יהיה חסר לחם בזולת זה.
"להשתחות לו" - להכהן הגדול אשר יועמד מזרע צדוק.
<< · מצודות על שמואל א · ב · >>