פתיחת התפריט הראשי

ביאור:חירות לעומת עבדות לה'

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



ערכי החירות המקובלים בעולם המערבי מיוסדים במידה רבה על התנ"ך , אולם במקרים רבים פשט התנ"ך מראה לכאורה את ההיפך הגמור. כמה דוגמאות (רובן מתוך עלון "שבתון", ערב פסח ה'תשע"ב) :

אמנת האו"ם בדבר זכויות האדם פותחת במילים " "כל בני האדם נולדו חופשיים" ", אולם לפי התורה, מייד לאחר שהאדם נוצר, כבר הטיל עליו ה' מצוות ומגבלות: "פרו ורבו", "לעבדה ולשמרה", "לא תאכל ממנו";
  • ההימנון הבלתי-רשמי של התנועה לשיחרור העבדים השחורים בארה"ב היה " "שלח את עמי" ", אולם זה רק חצי פסוק, הפסוק המלא הוא, (שמות ז כו): "ויאמר ה' אל משה: בא אל פרעה ואמרת אליו: כה אמר ה': שלח את עמי ויעבדני"- יציאת מצרים נועדה רק לאפשר לבני ישראל לעבוד את ה';
  • החג הנקרא בימינו " "חג החירות" ", ובתפילה " "זמן חירותנו" ", כלל אינו נקרא כך בתורה; הוא למעשה מורכב משני חגים - "חג הפסח" ו"חג המצות", ושניהם נקראים דווקא על-שם המצוות שאנו מחוייבים להן כעבדי ה'.
  • המצוות המגנות על זכויות העבדים העבריים אינן מנומקות בכך שלאדם ישנה זכות יסודית להיות חופשי, אלא, (ויקרא כה מב): "כי עבדי הם , אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים; לא ימכרו ממכרת עבד"; וכדברי חז"ל " "שטרי קודם" " (שטר הבעלות של ה' על בני ישראל קודם לשטר הבעלות של האדם).
  • גדעון ושמואל התנגדו למלוכה, אבל לא מתוך ערך החירות, אלא מתוך ערך השיעבוד לה', (שופטים ח כג): "ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם ה' ימשל בכם", (שמואל א יב יב): "ותאמרו לי 'לא כי מלך ימלך עלינו', וה' אלהיכם מלככם!"( פירוט ).

ניתן ליישב את הסתירה בעזרת ההנחה, שחוקי ה' - בורא העולם - הם למעשה חוקי ההוויה - הבריאה.

הרי כל אדם, בכל מצב, משועבד לחוקי הבריאה: הוא חייב לאכול כדי לחיות, חייב לשמור על הבריאות כדי לא לחלות, וכו'. אם כך, החופש מתבטא בכך שהאדם משועבד רק לחוקי הבריאה, ולא לאדם אחר:

  • המצוות שה' ציווה על האדם עם בריאתו בסה"כ משקפות את חוקי הבריאה: הוא חייב לפרות ולרבות - אחרת ייכחד; הוא חייב לעבוד ולשמור על גן העדן - אחרת הוא לא יהיה; ואסור לו לאכול מ"עץ הדעת טוב ורע", המסמל את החשיבה הסובייקטיבית-דמיונית (ע"פ רמב"ם, מורה נבוכים חלק א) , כי אז לא יוכל לראות את המציאות כפי שהיא.
  • מצוות ה' בתורה נועדו לעזור לנו להתאים את עצמנו לחוקי הבריאה - לחיות חיים תקינים ולנהל חברה תקינה. המפרשים (בעיקר רמב"ם, במורה הנבוכים חלק ג) הסבירו את הטעם והתפקיד של חלק גדול מהמצוות; וגם אם יש מצוות שאיננו מבינים את טעמן, אנו סומכים על ה' - בורא העולם - שלכל מצוה שנתן יש טעם.
  • השם "חג הפסח" מציין את העובדה שה' פסח - דילג על בתי בני ישראל במצרים, ולא נתן למוות לפגוע בהם; משל לכך שמי שחי לפי חוקי הבריאה זוכה לחיים. השם "חג המצות" מציין את ההסתפקות במועט - תמצית של לחם ומים; משל לכך שמי שמסתפק במועט יכול להיות חופשי וכמעט אינו צריך לעבוד (רמב"ם, מורה נבוכים ג יב ) .
  • העובדה שכל בני האדם הם עבדי ה' (כלומר, עבדים לחוקי הבריאה) דווקא מדגישה את השיוויון שביניהם - כולם עבדים, ולכן אין כל הצדקה שעבד אחד יתנשא וינסה לשעבד עבד אחר; וכדברי חז"ל שם: " "עבדיי הם - ולא עבדים לעבדים" " ( קידושין כב: ) .
  • ההתנגדות למלוכה נובעת מההשקפה, שהאדם ממילא משועבד לחוקי הבריאה ופועל על-פיהם, ולכן אין צורך במלך שינהל אותם; כך, למשל, הנמלה מסתדרת מצויין בטבע, למרות ש, (משלי ו ז): "אין לה קצין שטר ומשל"( פירוט ).
  • ומעל הכל, הפסוק המדבר על שיחרור עבדים וקרקעות בשנת היובל דווקא מנמק מצווה זו בערך החירות, (ויקרא כה י): "וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם, דרור בארץ לכל ישביה; יובל הוא תהיה לכם, ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו"( פירוט ); "דרור" = " "חירות" " (תרגום אונקלוס שם) .

בתורה, אכן, ישנם פסוקים רבים המדגישים את האוטונומיה והבחירה החופשית של האדם - גם מול ה'.


תגובותעריכה

יפה מאד אראל בני מאמר ראוי

[1]

-- daian moshe, 2012-04-08 11:08:07

שופטים ח כג: " ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם "

ואכן כאלה צדיקים היו השופטים בימי קדם בימי המקרא

אך בדור הרע-בנים הרשעים האלה מחפשים רק שליטה לשלוט באדם לרעתו וגם קראו לעצמם שליט"א

-- daian moshe, 2012-04-08 23:56:04

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-04-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/xrut