רש"י על מלכים א ז יח
<< | רש"י על מלכים א • פרק ז' • פסוק י"ח |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מו • מז • מט • נ • נא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָעַמּוּדִ֑ים וּשְׁנֵי֩ טוּרִ֨ים סָבִ֜יב עַל־הַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֗ת לְכַסּ֤וֹת אֶת־הַכֹּֽתָרֹת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָרִמֹּנִ֔ים וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לַכֹּתֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃
"ושני טורים" - של רמונים ושל נחשת הרמונים תחובים בשרשרות המקיפות את הכותרת כך מפורש בדברי הימים (ב ג טז) ובמשנת ארבעים ותשע מדות
"לכסות את הכותרת אשר על ראש הרמונים" - הרי זה מקרא מסורס, לכסות הרמונים את הכותרות אשר על הראש.
וכן היו הכותרות עשויות לפי סדר משמעות המקראות: כמין שני אגנים היתה כל אחת:
- אגן התחתון, בית קיבולה למעלה, והוא קרוי גולה, כמו שאמור בענין (מלכים א ז מא): "וגולת הכותרות", ותרגמו יונתן "אגני קרונתון".
- העליון כפוי על התחתון, בית קיבולו למטה, והיא קרויה שבכה, כמה שנאמר בענין זה (שם) "והשבכות שתים לכסות את שתי גולת הכותרות".
נמצא רחבה במקום הדבק, ומשופעת ועולה ומשופעת ויורדת, והוא קרוי בטן. וכן תרגם יונתן (מלכים א ז כ): "מלעומת הבטן" - "מלקבל דבקא".
וגובה שתי האגנות האלה ארבע אמות, וזהו שאמר (מלכים א ז יט): "ומעשה שושן באולם ארבע אמות".
מצוירות היו בם כמין פרחי שושנים כדרך הציורין בכותל האולמות, ארבע אמות גובה; והאמה החמישית היא כותרת קטנה, למעלה מן הגדולה, הוא שנאמר "וכותרת על שני העמודים".