רש"י על מלכים א ז
<< · רש"י על מלכים א · ז · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
"ומחזה אל מחזה" - ראשי נסרים של שקוף זה למול (ראשי) נסרים של (שקוף) זה
"מחזה" - לשון קצה ומנחם כן פותרו וחברו (תהלים קז ל) אל מחוז חפצם וכל חזית שבלשון משנה כך הוא בסדר מערכת התמיד (תמיד כט א) וכן הוא עושה (חזית) מבחוץ בפרק השותפין בבבא בתרא (בא) ויונתן אף הוא תרגמו זוי לקביל זוי אבל שקופים אטומים (לעיל ו ד) וכן (כאן פסוק ה) רבועים שקף כולם תרגם כלונסאפסוק ה
"רבועים שקף" - תרגם יונתן מרבעין וחפן כלנסא ומחופין היו הפתחים בנסרים דקין רבועין היו כשאר פתחי בתים ולא עשויין כיפה כעין פתחי אולם
"ומול מחזה" - ומול של מחזה מיסב לקראת מחזה האחרת ראש הנסר לקראת ראש הנסר שלש פעמים בכל תקרה ותקרה ואיני יודע האיךפסוק ו
"ואולם על פניהם" - אולם גבוה עשה על כל הבית
"ועמודים ועב על פניהם" - ועל כרותות ארזים שעל העמודים התחתונים הציב על (צריך לומר עוד) עמודים אחרים ומרישין מעמוד לעמוד העמודים לארוג בהן צלעות מזה לזה והעבים לקירוי העלייה עב היא מריש כמו ששנינו והעבים אלו המרישיןפסוק ז
"וספון בארז" - מחופה קרקע הרצפה בארזים
"מהקרקע" - תרגם יונתן מן אושיא עד אושיא מיסוד כותל זה ועד יסוד כותל זהפסוק ח
"מבית לאולם" - לפנים מן אולם של בית יער הלבנון
"ובית יעשה" - עלה בלבו לעשות בית לבת פרעה
"כאולם הזה" - כמעשה אולם הזהפסוק ט
"כמדות גזית" - כמדת אבני גזית מדה אחת היתה לאבני גזית במדינה
"וממסד עד הטפחות" - בגובה היה הבנין הזה עשוי באבני גזית האלה מן היסוד עד שמי הקורה
"וממסד" - לשון יסוד
"הטפחות" - שמי קורה כמו (ישעיהו מח יג) וימיני טפחה שמים
"ומחוץ" - לצד החוץ היה כל משך הקירות באבנים הללו עד החצר הגדולהפסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יד
פסוק טו
"שמנה עשרה אמה קומת וגו'" - ובדברי הימים הוא אומר (דברי הימים ב ג טו): "שלשים וחמש אמה קומתן"! - שיצק שניהם כאחד, והאמה החסירה, אומר אני: חצי אמה היתה לכל אחד בראשו, שאינה דומה למלאכת שאר העמוד, כמו שאמור למטה בענין (מלכים א ז כב): "ועל ראש העמודים מעשה שושן".
"וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני" - לימד שהיה ארבע אמות על ארבע אמות עגול, שכל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח. ועוביו ארבע אצבעות והוא חלול, כך מפורש בסוף ספר ירמיהו (ירמיהו נב כא).
והרי זה מקרא קצר, פירש ארכו של אחד וילמד השני ממנו, ופירש הקיפו של שני וילמד ממנו הראשון. וכן תרגם יונתן: "וחוט משח תרתין עסרי אמין מקיף ליה וכן לעמודא תניינא".פסוק טז
"מוצק" - טרישגיטי"ר בלע"ז
"חמש אמות קומת הכותרת האחת" - ובסוף הספר (מלכים ב כה יז) הוא אומר שלש אמות שנינו במשנה ארבעים ותשע מדות שתי אמות התחתונות של כותרות היו שוות לעמוד שלא היו בהן צורה ושלש העליונות היו עודפות לחוץ המוקפות צורה שנאמר (בפסוק יז) שבכים מעשה שבכה כמין לולבין של דקל היו מוקפות ואומר אני שלא מנה אותן שתי אמות התחתונות בסוף הספר לפי שהיו שוות לעמוד והעמוד תחוב בכותרת שתי אמותפסוק יז
"מעשה שבכה" - מוקפות היו צורות של לולבי דקל כמו (איוב יח ח) ועל שבכה יתהלך וגדילים היו להם כמעשה שרשראות
"שבעה לכותרת האחת" - שבעה לולבין היה להיקף אחד לשבכה אחתפסוק יח
"לכסות את הכותרת אשר על ראש הרמונים" - הרי זה מקרא מסורס, לכסות הרמונים את הכותרות אשר על הראש.
וכן היו הכותרות עשויות לפי סדר משמעות המקראות: כמין שני אגנים היתה כל אחת:
- אגן התחתון, בית קיבולה למעלה, והוא קרוי גולה, כמו שאמור בענין (מלכים א ז מא): "וגולת הכותרות", ותרגמו יונתן "אגני קרונתון".
- העליון כפוי על התחתון, בית קיבולו למטה, והיא קרויה שבכה, כמה שנאמר בענין זה (שם) "והשבכות שתים לכסות את שתי גולת הכותרות".
נמצא רחבה במקום הדבק, ומשופעת ועולה ומשופעת ויורדת, והוא קרוי בטן. וכן תרגם יונתן (מלכים א ז כ): "מלעומת הבטן" - "מלקבל דבקא".
וגובה שתי האגנות האלה ארבע אמות, וזהו שאמר (מלכים א ז יט): "ומעשה שושן באולם ארבע אמות".
מצוירות היו בם כמין פרחי שושנים כדרך הציורין בכותל האולמות, ארבע אמות גובה; והאמה החמישית היא כותרת קטנה, למעלה מן הגדולה, הוא שנאמר "וכותרת על שני העמודים".פסוק כ
"והרמונים מאתים" - רמונים עשוין שתי טורים סביב מחורזים בשלשלת ומקיפין את השבכה
"על הכותרת השנית" - אף זה מקרא קצר על האחת וכן על השניהפסוק כב
פסוק כג
"וקו שלשים באמה" - זהו שאמרו כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח הקיפו שלשים ורחבו עשר ומתוכו הוא מודד (בערובין יד א)
"קומתו" - עומקו ובדברי הימים (ב ד ו) הוא אומר שעשאו לרחיצת הכהנים לטבול בתוכופסוק כד
"מתחת לשפתו" - בשלש אמות תחתונות שהיו מרובעות שכך שנינו בגמרא (דעירובין שם עמוד ב) שלש תחתונות מרובעות ושתים עליונות עגולות ואי אפשר לו להכיל אלפים בת שהם מאה וחמשים מקוה טהרה ארבעים אלא בענין זה כמו שפירשו רבותינו בעירובין עליונות מרובעות והתחתונות עגולות אי אפשר לומר דכי כתיב שפתו עגול סביב לכך הוא אומר בפקעים הללו עשר באמה מקיפין את הים סביב שבמקום ריבועו (הקיפו) ארבעים אמה עשר אמה לכל רוח אבל במקום עיגולו אי אפשר לומר עשר באמה סביב
"שני טורים הפקעים יצוקים ביצקתו" - הכל מוצק יחד לא שחבר לו את הפקעים אחר יציקתן על ידי מסמרות או על ידי דבק שקורין שולדר"א בלע"זפסוק כה
פסוק כו
פסוק כז
פסוק כח
"מסגרות להם" - המסגרות מיד אופן ליד אופן ויד אופן הוא עץ התחוב בתוך האופן בנקב וקרוי איישי"ל בלע"ז וארבעה האופנים במכונה מסגרות מכאן ומסגרות מכאן מארבע צדדין ובין זו לזו ארבע אמות רוחב ומלמעלה סרנים כמו נסרים מול המסגרות והשלבים מן התחתונה לעליונה
"ומסגרות" - אחרות
"בין השלבים" - כעין מלאכת כרעי המטה של בני כפר שאינן עגולים אלא בולט לצור בהם אריות וכרובים ואומר אני שהשלבים הללו כעין שליבות סולם כמין מקלות נחושת זקופין על המסגרות התחתונה כשנים ושלשה בין מקל למקל מסגרות קבועות משליבה לשליבה ויונתן תרגם שליביאפסוק כט
"ועל השלבים כן" - בסיס להושיב הכיור עליו מלמעלה למסגרת אשר על ראשם
"ומתחת לאריות ולבקר" - המרוקמין על המסגרות שבין השלבים
"מעשה מורד" - מרודדין כמין רידוד טס דק ואין בולטין בעביו ולא חקוקים בשיקוע ויונתן תרגם לויות מעשה מורד מדבק עובד כבוש שולדור"ש בלע"זפסוק ל
"וסרני נחשת" - יונתן תרגם ונסרין דנחש הם הנסרים העליונים מול המסגרות
"סרני" - כמו נסרים
"וארבע פעמותיו" - של כן שעליהם
"כתפות להם" - בולטות למעלה מן הנסרים בזויות הכן ותחת הכיור היושב על הכן היו הכתפות יצוקות (ספרים אחרים ללמד שמתוך הכן היו הכתפות יוצאות ביציקה אחת והכתפות מחזיקות לכיור שלא יפול למטה לתוכה של כן)
"מעבר איש ליות" - מצד כל אחד מן הכתפות היה לויות של זכר ונקבה מצויירות מעבר איש כמו איש אל אחיו האמורים בכרובים (שמות כה כ)פסוק לא
"ופיה עגול מעשה כן" - ופיה של כותרת עגול דוגמת כן העגול
"אמה וחצי האמה" - רחבה בעגול
"וגם על פיה מקלעות" - צורת פרחיםפסוק לב
"וידות האופנים" - הוא עץ התחוב באופנים וקורין איישי"ל
"במכונה" - דבוקים מצוקים במכונה ביציקה אחתפסוק לג
"ידותם" - איישי"ל
"וגביהם" - בוייל"ש בלע"ז הם הנקבים
"וחשוקיהם" - הם עגולים סביב שהוא קישורן
"וחשוריהם" - זרועות האופנים התחובים מגביהם לחשוקיהם שקורין ריי"ש בלע"זפסוק לד
פסוק לה
"ועל ראש המכונה ידותיה" - הם סרני הנחשת האמורים למעלה
"ומסגרותיה ממנה" - מסגרות התחתונות הוצקו עמה ולא שחיברן לאחר כןפסוק לו
"כמער איש ולויות" - פתח סביב כזכר ונקבה החבוקים בזרועותיהן כן פירשו רבותינו (יומא נד א)
"כמער" - לשון אחיזה ודיבוק כזכר המעורה בנקבה ופירושו איש ולויותו ולפי משמעותו לויות לשון דיבוק שולדור"א בלע"ז כמו לויות היו שם עשויות כמערת איש והמערה כמו שפירשנופסוק לז
פסוק לח
פסוק לט
פסוק מ
"הכיורות" - של נחשת לדשן את המזבח
"היעים" - מגרפות של נחושת שקורין ווידו"ל באשכנז לחתות בהן דשן בתוך הסירותפסוק מב
פסוק מו
פסוק מז
פסוק מט
"והפרח" - של מנורה
"והנרות" - בזיכין שנותנין בהן השמן והפתילה
"והמלקחים" - שמרימים בהן את הפתילה מתוך השמןפסוק נ
"והמזרקות" - לקבל דם
"והכפות" - לבזיכי לבונה
"והמחתות" - לחתות בהן תרומת הדשן וגחלים להוליך ממזבח החיצון למזבח הפנימי להקטיר קטורת
"והפותות" - מפתחות שמעתי שמפתחין בהם את המנעול
"לדלתות הבית" - שהוא קדש קדשים
"לדלתי הבית" - שהוא להיכל כל פתחותיהן היו זהבפסוק נא
<< · רש"י על מלכים א · ז · >>