פתיחת התפריט הראשי

פרקים:    א | ב | ג | ד
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | הריטב"א | הרשב"א
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | טורי אבן | בן יהוידע
על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים
שימו לב, בחלק מהמפרשים פרקים ג' וד' הינם מוחלפים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק געריכה

בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בהכ"נ בהכ"נ לוקחין תיבה תיבה לוקחין מטפחות מטפחות (מגילה כו, א) לוקחין ספרים ספרים לוקחין תורה אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות (דף רי"ף ז' ע"ב) לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בהכ"נ בהכ"נ לא יקחו את הרחוב וכן במותריהן:

גמ' אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן זו דברי רבי מנחם ברבי יוסי סתימתאה אבל חכמים אומרים רחוב אין בו משום קדושה ור' מנחם בר' יוסי מ"ט הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות ורבנן ההוא אקראי בעלמא הוא:

בית הכנסת לוקחים תיבה. אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יוחנן לא שאנו אלא בית הכנסת של כפרים אבל בשל כרכין כיון דמעלמא קאתו ליה הויא דרבים ולא מצו מזבני ליה אמר רב אשי והאי בי כנישתא דמתא מחסיא אע"ג דמעלמא קאתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו לה אי בעינא מצינא לזבונא:

אמר רב לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפי' (מגילה כו, ב) למשתי ביה שכרא שפיר דמי רבינא הוה ליה ההוא תלא דבי כנישתא בארעיה אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה זבניה משבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר וזבנה וזרעה אמר רב חסדא לא לסתור איניש בי (דף רי"ף ח' ע"א) כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי משום פשיעותא:

וגרסי' בפ' השותפין (בבא בתרא ג, א) והנ"מ דלא חזא ביה תיוהא אבל חזא ביה תיוהא סתר ובני לה כי הא דרב אשי חזא בה תיוהא בבי כנישתא דמתא מחסיא סתרה ובנייה ולא אפקיה לפוריא מינה עד דתקין לה שופכי:

אמר רבא האי בי כנישתא חלופא וזבונא שרי אוגודה ומשכונה אסיר מ"ט בקדושתה קיימא כדמעיקרא ליבני נמי חלופינהו וזבונינהו שרי אוזפינהו אסור והנ"מ בעתיקא אבל בחדתא לית לן בה ואפילו למ"ד הזמנה מילתא היא הנ"מ כגון בגד למת דחזי לאשתמושי ביה אבל הני כטווי לארוג דמי וליכא מאן דאמר. מתנה בשבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר פליגי בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שדי מאן דאסר במאי תפקע קדושתה ומאן דשרי אמר אי לאו דהוה ליה הנאה מיניה לא יהב ליה מתנה הלכך הויא ליה מתנה בזביניה והלכתא כמאן דשרי:

ת"ר תשמישי מצוה נזרקים תשמישי קדושה נגנזין ואלו הן תשמישי מצוה סוכה ולולב וציצית ושופר ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקאות תפילין ומזוזות ותיק של ס"ת ונרתיק של תפילין (דף רי"ף ח' ע"ב) ורצועותיהן. ואמר רבא מריש הוה אמינא כורסיא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינא דמותבן ספרא עליה אמינא תשמיש קדושה הוא ואמר רבא האי תיבותא דאירפט מעבדיה תיבותא זוטרתי שרי כורסיא אסיר כורסיא מעבדיה כורסיא זוטא שרי דרגא לכורסיא אסיר ואמר רבא האי פריסא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינא דעייפי ליה ומנחי ספר תורה עילויה אי נמי פרסי ליה אסיפרא אמינא תשמיש קדושה :

ואמר רבא הני זיבולי דחומשי וקומטרי דספרי תשמישי קדושה נינהו ונגנזים פשיטא מהו דתימא הני לאו לכבוד עבידי לנטורי בעלמא עבידי וכאנדרונא דמיאן קמ"ל:

אמר מר זוטרא משמיה דרב ששת מטפחות ספרים שבלו עושין אותם תכריכים למת מצוה וזו היא גניזתן ואמר רבא ספר תורה שבלה גונזין אותה אצל תלמיד חכם ואפילו שונה הלכות ואמר רב אחא בר יעקב ובכלי חרס שנאמר ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים ואמר רב פפי משמיה דרבא מבי כנישתא לבי רבנן שרי מבי רבנן לבי כנישתא אסור ורב פפא משמיה דרבא אמר איפכא והלכתא כרב פפי (מגילה כז, א) דאמר ריב"ל בהכ"נ מותר לעשותו בהמ"ד דאלמא בית המדרש עדיף ת"ר מניחין תורה ע"ג תורה ותורה על גבי חומשין וחומשין על גבי נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים על גבי חומשין ולא חומשין ע"ג תורה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום ר"ג אין מוכרין ס"ת אפילו ישן ליקח בו חדש וא"ר יוחנן משום ר"מ אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה ת"ר לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שאינו צריך לו יתר על כן אמר ר"ש בן גמליאל אפילו אין לו מה יאכל ומכר ספר תורה או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם:

וכן במותריהם. אמר רבא לא שנו אלא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר ומכרו והותירו נמי לא אמרן אלא שלא התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו לדוכסוסיא מותר מאי דוכסוסיא פרשא דמתא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו להם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהם ומפרנסין בהן עניי עירם תנ"ה בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהם ומפרנסין בה עניי עירם ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר רב הונא גזר תעניתא על לגביה רב הונא בר חנילאי וכל בני מתיה רמו עלייהו צדקה יהבו כי בעו למיזל אמרי ליה ליתבינהו ניהלן מר וניזיל ונפרנס בו עניי דמאתן אמר להו תנינא במה דברים אמורים שאין שם (מגילה כז, ב) חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תנתן לחבר עיר וכ"ש דעניי דידי ודידכו עלאי סמוכו:

מתני' אין מוכרין משל רבים ליחיד מפני שמורידין אותם מקדושתם [א] דר"מ אמרו לו א"כ אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה אין מוכרין בהכ"נ אלא על תנאי (דף רי"ף ט' ע"א) אימתי שירצו יחזירוהו דברי ר"מ וחכמים אומרים מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מד' דברים למרחץ ולבורסקי ולבית הטבילה ולבית המים רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה (מגילה כח, א) ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין לתוכו חבלים ואין פורסין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר והשמותי את מקדשיכם כקדושתן הן אף כשהן שוממין עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש:

גמ' (מגילה כז, ב) אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לאדם להשתין מים בתוך ד' אמות של תפלה. שאלו תלמידיו את רבי ינאי במה הארכת ימים אמר להם מימי לא השתנתי מים בתוך ד' אמות של תפלה ולא כניתי שם לחברי ולא בטלתי מקדוש היום אמה זקנה היתה לי ופעם אחת לא היה לי יין לקדוש היום מכרה כפה של ראשה והביאה לי יין לקידוש היום וכשמתה הניחה לו ג' מאות גרבי יין וכשמת הוא הניח לבניו ג' אלפים גרבי יין:

ועוד אמר ר' יהודה וכו'. ת"ר בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן (מגילה כח, ב) ואין נאותין בהן ואין מטיילין בהן ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים ומכבדים אותן ומרביצים אותן א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחרבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים מפני עגמת נפש:

א"ר אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויות ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש ומאי נינהו חשבונות דאמר רב ששת בהכ"נ שמחשבין בה חשבונות לסוף מלינין בו מת מצוה:

ואין נאותין בהן אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן:

ואין נכנסין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים רבינא ורב אחא בר אבא הוו קיימי וקא שיילו שמעתא מרבא אתא זילחא דמיטרא עיילי לבי בנישתא אמרי הא דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא הוא אלא דשמעתא בעיא צילותא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי וכי איצטריך אינש למיקרי גברא מבי כנישתא מאי א"ל אי צורבא מרבנן לימא שמעתא ואי תנא הוא לימא הלכה ואי קרא הוא לימא פסוקא ואי לאו בר הכי הוא לימא לינוקא אימא לי פסוקך אי נמי נשהי פורתא וניקם:

ומספידין בתוכו הספד של רבים. מחוי רב חסדא כגון הספדא דקאי ביה רב ששת מחוי רב ששת כגון דקאי ביה רב חסדא רפרם ספדה לכלתיה בבי כנישתא אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרה דידה מיתא אתו כולי עלמא ר' זעירא ספדיה לההוא מרבנן בבי כנישתא אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרא דידיה מיתא אתו כ"ע:

תנן התם ודאישתמש בתגא חלף א"ר שמעון בן לקיש זה שמשתמש במי ששונה הלכות דאמר עולא לישתמש (דף רי"ף ט' ע"ב) איניש במאן דתני ארבעה ולא ישתמיש איניש במאן דמתני ארבעה פירוש דתאני ארבעה מי ששונה ארבעה סדרי משנה ופירוש דמתני מי שגמר תלמוד ארבעה סידרי:

(מגילה כט, א) ת"ר מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה בד"א בשאין לו כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין וכמה כ"צ אמר רב שמואל בר אויא משמיה דרב תליסר אלפי גברי ושתא אלפי שיפורי והנ"מ לדקרי ותני אבל דמתני לית ליה שעורא:

ואין עושין אותה קפנדריא מאי קפנדריא כמאן דאמר אדמקיפנא [אדרי] אהדר ואעול בהא אמר ר"נ אמר רבה בר אבהו הנכנס לבהכ"נ על מנת שלא לעשות קפנדדיא מותר לעשות קפנדריא:

עלו בה עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש תניא לא יתלוש ויאכל אבל תולש ומניח ת"ר בית הקברות אין נוהגין בה קלות ראש ואין מרעין בהם את הבהמה ואין מוליכין בהם אמת המים ואין מלקטין מהן עשבים מפני כבודן של מתים ואם לקט שורפם במקומם:

מתני' ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת. בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החדש הזה בחמישית חוזרין לסדרן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים ולתעניות ולמעמדות וליום הכפורים:

גמ' (מגילה כט, ב) מאי פרשת שקלים רב אמר )צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ושמואל אמר כי תשא תניא כוותיה דשמואל ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן ואמר רבי יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין באחת עניינו של יום ובאחת ר"ח ובאחת כי תשא:

ואמר רבי יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות אח' קורין בו עניינו (דף רי"ף י' ע"א) של יום ואח' בשל ראש חדש ובאח' בשל חנוכה. וראש חדש טבת שחל להיות בחול אמר רבי יצחק נפחא קרו תלתא בראש חדש וחד קרי בחנוכה וכן הלכתא וראש חדש אדר שחל להיות בואתה תצוה אמר אביי קרו שיתא בואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור נחושת וקיימא לן כוותיה. חל להיות בכי תשא עצמה (מגילה ל, א) אמר אביי קרו שיתא מכי תשא עד ויקהל וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור. תניא כוותיה דאביי חל להיות בכי תשא עצמה קורין אותה וכופלין אותה:

איתמר ראש חודש אדר שחל להיות בערב שבת רב אמר מקדימין וקורין בשבת שעברה ושמואל אמר מאחרין וקי"ל כרב:

בשניה זכור:

איתמר פורים שחל להיות ערב שבת רב אמר מקדימין ושמואל אמר מאחרין והלכתא כרב ואפילו בני חמשה עשר שחל פורים שלהן להיות בשבת מקדימין וקורין בשבת שעברה:

בשלישית פרה אדומה:

תנו רבנן ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן ואיזה היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ואפי' בע"ש. בשניה זכור ומפטירין כה אמר ה' צבאות פקדתי ואיזה היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפי' בערב שבת:

בשלישית פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם מים טהורים ואיזו היא שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריו:

משכחת לה כשחל ר"ח ניסן באמצע שבת אבל אם חל ר"ח ניסן להיות בשבת הויא שלישית הסמוכה לר"ח ניסן:

ברביעית החדש הזה ומפטירין כה אמר ה' אלהים בראשון באחד לחדש (מגילה ל, ב) ואיזו היא שבת רביעית כל שחל ר"ח ניסן להיות בתוכה ואפי' בע"ש. בחמישית חוזרין לסדרן לסדר מאי א"ר אמי לסדר פרשיות ור' ירמיה אמר לסדר הפטרות וקי"ל כר' ירמיה:

ירושלמי ר' אבא בשם ר' חייא בר אשי אמר אין מפסיקין בין פורים לפרה ר' לוי אמר אין מפסיקין בין פרה להחדש וסימן כל הפרשיות הללו בין הכוסות האלו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה ובדין הוא שיקדים החדש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני ימים בניסן נשרפה פרה אדומה ולמה הקדימוה מפני שהיא טהרתן של ישראל:

נקוט האי סימנא בידך כדמקלע ר"ח אדר הסמוך לניסן בשבת או בשני בשבת או ברביעי בשבת או בששי בשבת צריכין לאפסוקי בהדין פרשיות וסימן זבד"ו והדין פרטא דמילתא כד מיקלע ביום שבת מפסיקין בחמיסר באדר וסימן זט"ו וכד מיקלע (דף רי"ף י' ע"ב) בתרין בשבא מפסיקין בשיתא באדר וסימן ב"ו וכד מקלע בארבע בשבא מפסיקין בד' באדר וסימן ד"ד וכד מיקלע בשיתא בשבא מפסיקין בתרין ובשיתא עשר באדר וסימן ובי"ו:

מתני' בפסח קורין בפרשת המועדות שבתורת כהנים בעצרת שבעה שבועות תספר לך בר"ה בחדש השביעי באחד לחדש ביוה"כ אחרי מות ביום הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ובשאר ימות החג קוראין בקרבנות החג:

גמ' בפסח קורין בפרשת המועדות שבתורת כהנים (מגילה לא, א) והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא ומפטירין ביום הראשון בפסח גלגל ובשני פסח יאשיהו וביו"ט האחרון וידבר דוד ולמחר עוד היום בנוב לעמוד:

בעצרת ביום הראשון בחדש השלישי ומפטירין במרכבה וביום טוב שני שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק:

בר"ה ביו"ט הראשון וה' פקד את שרה ומפטירין בחנה וביום שני ויהי אחר הדברים האלה והאלהי' נסה את אברהם ומפטיר הבן יקיר לי אפרים ביוה"כ שחרית קוראין אחרי מות ומפטירין כי כה אמר רם ונשא במנחה בעריות ומפטיר ביונה בן אמתי:

בחג בשני ימים טובים הראשונים קורין בפרשת המועדות שבתורת כהנים ומפטירין הנה יום בא לה' וביום טוב שני מפטירין ויקהלו אל המלך שלמה ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג:

גרסינן בסוכה בפרק אחרון (סוכה נה, א) אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגין דלוגי וקא פריש גאון כך מנהג בשתי ישיבות ביום ראשון וביום שני שהם שני ימים טובים קורין ובחמשה עשר בלבד וביום שלישי שהוא חולו של מועד קורא כהן וביום השני ולוי קורא ביום השלישי וישראל קורא וביום השלישי והרביעי קורא וביום השני וביום השלישי ויום רביעי כהן קורא וביום השלישי ולוי קורא וביום הרביעי וישראל קורא וביום הרביעי והרביעי קורא וביום השלישי וביום הרביעי ועל פי הסדר הזה (דף רי"ף י"א ע"א) קורין בכל יום ויום עד יום שביעי:

ביום טוב האחרון של חג כל הבכור ומפטירין ויהי ככלות שלמה ולמחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה לפני מזבח ה'. ס"א ויהי אחרי מות משה:

אמר רב נחמן בר אבא שבת שחלה להיות בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי קרינן ראה אתה אומר אלי ואפטורי בניסן העצמות היבשות בחג בתשרי והיה ביום ההוא ביום בא גוג:

מתני' בחנוכה בנשיאים בפורים ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית בתעניות קללות וברכות אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן בשני ובה' ובשבת במנחה קורין כסדרן ואינו עולה להם לחשבון שנא' וידבר משה את מועדי ה' מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו:

גמ' בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות דזכריה ואי מקלעי שתי שבתות שבת ראשונה בנרות דזכריה ובשבת שניה בנרות דשלמה:

בפורים קורין ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם ואי מיקלע בשבת. מפטירין והיה מידי חדש בחדשו:

א"ר הונא ר"ח שחל להיות באחד בשבת מאתמול מפטירין ויאמר לו יהונתן מחר חדש ואמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב (אשי) (מגילה לא, ב) ר"ח אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי ובתשעה באב קורין כי תוליד בנים ובני בנים ומפטירין אסוף אסיפם נאם ה':

בתעניות ברכות וקללות אין מפסיקין בקללות מנה"מ אמר רב אחא בר גמדא א"ר סימאי דא"ק מוסר ה' בני אל תמאס ר"ש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות אלא היכי עביד תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהם אמר אביי לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל בקללות של משנה תורה פוסק מ"ט אמר אביי הללו בלשון רבים והללו בלשון יחיד הללו משה מפי הגבורה אמרן והללו משה מפי עצמו אמרן תניא ר"ש בן אלעזר אומר עזרא תקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מ"ט אמר אביי ואיתימא ר"ש בן לקיש כדי שתכלה שנה וקללותיה דעצרת נמי ר"ה לאילן הוא כדתנן (ראש השנה טז, א) ובעצרת על פירות האילן:

בשני ובחמישי. ת"ר מקום שמפסיקין בשבת בשחרית שם קורין במנחה בשבת במנחה בשני בשני בחמישי בחמישי לשבת הבאה ד"ר (דף רי"ף י"א ע"ב) מאיר רבי יהודה אומר מקום שמפסיקין בשבת בשחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה וכן הלכתא (מגילה לב, א) תנו רבנן פותח ורואה גולל ומברך וחוזר ופותח וקורא דברי ר"מ ר' יהודה אומר פותח ורואה ומברך וקורא וכן הילכתא:

ירושלמי בפרק אין עומדין להתפלל היה קורא בתורה ונשתתק זה שעומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון ואם תאמר ממקום שפסק הראשון הראשונים נתברכו לפניהם ולא לאחריהם והאחרונים נתברכו לאחריהם ולא לפניהם וכתיב תורת ה' תמימה משיבת נפש שתהא כולה תמימה א"ר זירא אמר רב מתנא אמר שמואל הלוחות והבימות אין בהם קדושה אמר רבי שפטיה א"ר יוחנן הגולל ס"ת יעמידנו על התפר שאם יקרע יקרע על התפר וא"ר שפטיה א"ר יוחנן הגולל ס"ת גולל מבחוץ ואינו גולל מבפנים וכשהוא מהדקו מהדקו בפנים ואינו מהדקו בחוץ:

וא"ר שפטיה אמר רבי יוחנן עשרה שקראו בס"ת גדול שבכולן גולל ס"ת דאמר רבי יהושע בן לוי י' שקראו בתורה הגולל מקבל שכר כולן שכר כולן ס"ד אלא אמר אביי נוטל שכר כנגד כולן א"ר משרשיא שני תלמידי חכמים שיושבין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם פי' וגם אני נתתי להם חוקים והם לא טובים זה לזה לפיכך אני מביא עליהם משפטים לא יחיו בהם והאוחז ס"ת ערום נקבר ערום ערום ס"ד אלא אימא נקבר ערום בלא אותה מצוה א"ר ינאי בריה דר' ינאי סבא משמיה דד' ינאי רבה מוטב תגלל המטפחת ואל יגלל ס"ת:

וידבר משה את מועדי ה' מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו ת"ר משה תקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בעניינו של יום הלכות פסח בפסח והלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג:

סליקו להו בני העיר