מגילה כט ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אועל הכלאים בשלמא על הכלאים דזמן זריעה היא אלא על השקלים מנלן אמר ר' טבי אמר רבי יאשיה דאמר קרא (במדבר כח, יד) זאת עולת חודש בחדשו אמרה תורה בחדש והבא קרבן מתרומה חדשה וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה קדמינן וקרינן באחד באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש כמאן דלא כרבן שמעון בן גמליאל דאי רבן שמעון בן גמליאל האמר שתי שבתות דתניא גשואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל כיון דאמר מר דבחמשה עשר בו שולחנות יושבין במדינה ובכ"ה יושבין במקדש משום שולחנות קדמינן וקרינן מאי פרשת שקלים רב אמר (במדבר כח, ב) צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי הושמואל אמר (שמות ל, יב) כי תשא בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דקרי לה פרשת שקלים דכתיב בה שקלים אלא למאן דאמר את קרבני לחמי הכא מידי שקלים כתיבי התם אין טעמא מאי כדר' טבי בשלמא למ"ד צו את בני ישראל משום דכתיבי קרבנות התם כדר' טבי אלא למ"ד כי תשא קרבנות מי כתיבי שקלים לאדנים כתיבי כדתני רב יוסף שלש תרומות הן של מזבח למזבח ושל אדנים לאדנים ושל בדק הבית לבדק הבית בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דשני האי ראש חדש משאר ראשי חדשים אלא למ"ד צו את קרבני מאי שני שני דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד בדראש חודש ואילו האידנא כולהו בדראש חודש הניחא למאן דאמר לסדר פרשיות הוא חוזר אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר ופרשתא דיומא קרינן מאי שני שני דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד קרי בדראש חודש ואילו האידנא קרו תלתא בעניינא דיומא וארבעה קרו בדראש חודש מיתיבי ור"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן בשלמא למ"ד כי תשא היינו דמפטירין ביהוידע הכהן דדמי ליה דכתיב (מלכים ב יב, ה) כסף נפשות ערכו אלא למ"ד את קרבני לחמי מי דמי דמי כדר' טבי מיתיבי חל להיות בפרשה הסמוכה לה בין מלפניה ובין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה בשלמא למ"ד כי תשא היינו דמתרמי בההוא זימנא אלא למ"ד צו את קרבני מי מתרמי בההוא זימנא אין לבני מערבא זדמסקי לדאורייתא בתלת שנין תניא כוותיה דשמואל ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן א"ר יצחק נפחא חר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין בהן אחד בעניינו של יום ואחד בשל ר"ח ואחד בכי תשא וא"ר יצחק נפחא טר"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות וקורין בהן אחד בעניינו של יום ואחד בדראש חודש ואחד בחנוכה וצריכא דאי איתמר בהא בהא קאמר ר' יצחק אבל בהך כרב ס"ל דאמר פרשת שקלים את קרבני לחמי ובשתי תורות סגי קמ"ל ולימא הא ולא בעיא הך חדא מכלל חבירתה איתמר איתמר ר"ח טבת שחל להיות בחול א"ר יצחק יקרו תלתא בר"ח וחד בחנוכה ורב דימי דמן חיפא אמר קרו תלתא בחנוכה וחד בר"ח אמר ר' מני כוותיה דרבי יצחק נפחא מסתברא דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם א"ר אבין כוותיה דרב דימי מסתברא מי גרם לרביעי שיבא ר"ח הלכך רביעי בר"ח בעי מיקרי מאי הוי עלה רב יוסף אמר אין משגיחין בראש חודש ורבה אמר אין משגיחין בחנוכה והלכתא אין משגיחין בחנוכה ור"ח עיקר איתמר חל להיות בואתה תצוה אמר רבי יצחק נפחא קרו שיתא מואתה תצוה עד כי תשא וחד מכי תשא עד ועשית אמר אביי
רש"י
עריכה
ועל הכלאים - לעקור כלאי הזרעים הניכרין בין התבואה:
חודש בחדשו לחדשי השנה - כל הני חדשים למה לי:
אלא אמרה תורה - יש לך חודש שאתה צריך לחדשו בהבאת עולות תמידין ומוספין מתרומה חדשה וזהו ניסן כדאמרינן בראש השנה דגמרינן שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה (שמות יב):
כמאן - מקדמינן כולי האי דלא כרבן שמעון בן גמליאל:
בט"ו באדר שולחנות - בעלי מטבעות המחלפין שקלי כסף בפרוטות:
יושבין במקדש - הוא סימן שכבר קרב זמן לתרום את הלשכה בשלש קופות וימהרו ויביאו דמאותו היום מתחילין למשכן את המעכבים:
משום שולחנות קדמינן - לאחד באדר דהיינו שתי שבתות וטעמא דרבן שמעון בן גמליאל ורבנן בפ"ק דפסחים (דף ו.):
טעמא כדרבי טבי - טעמא מאי מייתינן שקלים באדר כדרבי טבי שיקריבו קרבנות באחד בניסן מתרומה חדשה והך מצוה התם כתיבא:
שקלים לאדנים כתיבי - התם כדכתיב ולקחת את כסף הכפורים ונתת אותו על עבודת אהל מועד והן השקלים שנעשו מהן אדני המשכן כדכתיב וכסף פקודי העדה וגו' ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש וגו':
שלש תרומות - נאמרו שם מחצית השקל תרומה לה' יתן תרומת ה' לתת את תרומת ה' תרומת אדנים היתה לאדנים ותרומת מזבח למזבח לקנות מהן קרבנות צבור לכל השנה דכתיב בה לכפר על נפשותיכם:
לבדק הבית - היא לא היתה שוה בכולן אלא איש כפי נדבתו שנאמר ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב וגו' (שמות לה):
הניחא למאן דאמר - בפרקין האי דקתני מתני' בחמישית חוזרין לכסדרן:
לסדר פרשיות הוא חוזר - שקראו את אלו והפסיקו מלקרות את פרשת השבת איכא למימר כדאמר האידנא קרו כולהו בדראש חודש אלא למאן דאמר כו' דמפרש חוזרין לכסדרן לסדר ההפטרות אלמא ההפטרות הופסקו עד הנה אבל לא הפרשיות דעד השתא הוו קרו נמי מעניינא דיומא מאי שני:
כדרבי טבי - זאת עולת חודש בשקלים אמר:
חל להיות - ר"ח אדר בפרשה הסמוכה לפרשת שקלים:
וכופלין אותה - בשבת שניה אע"פ שקראוה בראשונה:
בההוא זימנא - באותו פרק של אדר:
מי מתרמי - והלא בפרשת פינחס היא שהיא סמוכה לחודש אב:
דמסקי אורייתא - מסיימין חמשה חומשין פעם אחת לשלש שנים ולא בכל שנה כמו שאנו עושין:
אין משגיחין - לעשות עיקר:
תוספות
עריכה
על הכלאים דזמן זריעה היא. לאו דוקא זמן זריעה שהרי לא הוי הזמן שמפרש בהמקבל (ב"מ דף קו:) אלא רוצה לומר סוף זריעה וכבר גדלו התבואות והזרעים ואז הכלאים ניכרין אבל קודם לכן אינן ניכרין:
חדא מכלל חבירתה איתמר. וא"ת ומאן דאמר מכללא אמאי אמרה והא כיון דידעינן אידך כל שכן הא ויש לומר דמאן דאמרה באתריה דרב הוה דסבר דראש חודש אדר שחל להיות בשבת שאין מוציאין כי אם שתי תורות ולא הוו ידעי כלל אידך דרבי יצחק ומזה הטעם איצטריך לאשמועינן ההיא דראש חודש טבת שחל להיות בשבת דמוציאין שלשה ספרי תורה:
והלכתא אין משגיחין בחנוכה. פירוש לעשותו עיקר ואע"ג דהלכתא כרבה לגבי רב יוסף. מ"מ הוצרך לפסוק הלכה כוותיה משום דפליגי עליה שאר אמוראי:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/מגילה/פרק ד (עריכה)
מז א מיי' פ"ב מהל' כלאים הלכה ט"ו:
מח ב מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ה', ומיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה י"א, סמ"ג עשין מה:
מט ג טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ט סעיף א':
נ ד מיי' פ"א מהל' שקלים הלכה ט':
נא ה ו מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה כ' והלכה כב, סמ"ג עשין יט, טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ה סעיף א':
נב ז מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה א':
נג ח מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה כ"ג, סמ"ג שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ה סעיף א':
נד ט י מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה כ"ד, סמ"ג שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ד סעיף ג':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/מגילה/פרק ד (עריכה)
מתני' ר"ח שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. תנן התם במסכת שקלים באחד באדר משמיעין על השקלים כו' מכריזין שיכין כל אדם שקלו ויביאהו למקדש.
ולמה באחד באדר דקי"ל כר' טבי דמצריך לאיתויי הקרבנות שמקריבין בר"ח ניסן מן השקלים של שנה זו מן התרומה שנתרמה כדתנן בשלש קופות של שלש סאין כו'. והא שמועה דר' טבי בר"ה פרק א' וכיון דבעינן לאקרובי מן השקלים החדשים באחד בניסן מקדמינן להשמיע באחד באדר כדתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום. אמרינן מתניתין נמי כרשב"ג דאמר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ב' שבתות. כיון ששנינו בט"ו באדר שולחנות ישבו במדינה כדי לקבל השקלים מכל אדם. מקדמינן ומכרזינן קודם ט"ו.
מאי פרשת שקלים. רב אמר צו את בני ישראל את קרבני לחמי וגו' ושמואל אמר כי תשא. בשלמא לשמואל היינו דקרינן מכי תשא תרומה לה'. יתן תרומת ה'. לתת את תרומת ה' לכפר חדא לאדנים וחדא למזבח וחדא לבדק הבית אלא לרב בצו את קרבני מי כתיב שקלים התם. איכא דאמרי בשלמא לשמואל דאמר בכי תשא היינו דשאני ר"ח [אדר] דבכל ראשי חדשים קורין בצו. ובר"ח אדר בכי תשא אלא לרב מאי שאני. ואמרינן דבכל ר"ח שחל להיות בשבת קרו שיתא בעניינא דיומא בפרשה של אותה שבת וחד קרי בדר"ח. ובר"ח אדר מניחין פרשת היום וקורין כולן בצו את בני ישראל. הניחא לר' אמי דאמר הא דתנינן בחמישית חוזרין לסידרן לסדר פרשיות חוזרין מכלל שאלו ד' שבתות לא קרינן ענין היום והאידנא חוזרין לענין היום אלא לר' ירמיה דאמר לסדר הפטרות הן חוזרין אבל סדר פרשיות לעולם קורין אותן כל פרשה בזמנה מאי איכא למימר. ומותבינן לרב מאי דמי הפטרה דיהוידע לצו את בני ישראל ופרקינן כר' טבי דמצריך קרבן ראש חודש ניסן מתרומה חדשה. ותוב מותבינן לרב מחל להיות ראש חודש אדר בפרשה הסמוכה לה כו' איך יתכן לחול פרשת פינחס באחד באדר ופרקינן תמצא בענין הזה לבני מערבא שמסיימין התורה לשלש שנים ופוסקין כל פרשה ג' פרשיות אפשר דמיתרמי להו כי האי גוונא ועליהן תניא זו הברייתא. תניא כשמואל ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן.
ר' יצחק נפחא אמר ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין א' בענין היום ואחד בר"ח וא' בחנוכה. ר"ח טבת שחל להיות בחול.
אמר ר' יצחק נפחא ג' קורין בר"ח ואסיקנא כוותיה. אין משגיחין בחנוכה ור"ח עיקר.
כמאן דלא כרשב"ג דאי כר"ש ב"ג בב' שבתות דתניא שואלין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום רשב"ג אומר ב' שבתות וקס"ד שדין שאלה קריאת פרשיות בדין שאלה בהל' פ' שקלים כל ההקדמה הזאת כדרך שמקדימין לשאול זמן זה בהלכותיו דומיא דה' הפסח ומהדרינן דאפי' תי' רשב"ג כיון דאמר מר בט"ו בו שולחנות יושבין במקדש משום שולחנות קדמי' וקרינן מר"ח אדר וא"ש לרשב"ג דמר"ח ועד שולחנות ב' שבתות איכא והה"נ דמתרצינן לרבנן דלאו משום שאלת הלכו' הוא שקורין בפ' שקלי' דא"כ נקדים ל' יום קוד' שולחנו' אלא משום זריזות בעלמא הוא לזרז' על הבאת שקליה ואפי' לרבנן בט"ו יום סגי ולמאי דקס"ד מעיקרא דמשום שאלת הלכות כההיא דהתם היינו לדרוש ברבים בה' הפסח קודם לפסח ל' יום דהא פרישנא בפ"ק דליתא אלא קס"ד דכעין דהתם יש רשות לשאול בה' הפסח שהם רבים זמן זה שהוא כעין ערב הפסח אה"נ שייך לקרוא בכאן בפרשת שקלים ל' יום קודם לכן כדי לשאול כל אדם בהלכות שהם עמוקות תוך זמן זה:
בכ"ה בו יושבין במקדש משום דאותן שלא צרפו שקליה' עדין מועטי' ואין צריך לשלחנות במדינה א"נ להודיע שמכאן ואילך ממשכנין על מי שלא הביא שקלו כדפרש"י ז"ל:
מאי פ' שקלי' רב אמר את קרבני לחמי לאשי ושמואל אמר כי תשא והלכתא כשמואל דתניא כותיה:
וא"ר יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מביאין ג' תורות וכו' ואין קורין הכל בספ' א' משום טורח ציבור שיתעכבו כשגוללי' אותו ובמס' סוטה אמרי' גבי כ"ג בי"ה שקורא בפרשת אחרי מות ואומר יותר ממה שקריתי לפניכ' כתוב כאן ובעשור שבחומש הפקודים קורא ע"פ ואקשי' וניתי ס"ת אחרינא וליקרי ביה ופרקא דליכא משום פגם של ראשון אלא כי קרי חד גברא בתרי ספרי אבל תלתא גברי בתלתא ספרי ליכא פגמא וכן ר"ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין בא' בענינו של יום וא' בשל ר"ח וא' בחנוכה פי' ושל חנוכה אחרון כדמסבר להו:
ואסיקנא דר"ח טבת שחל להיות בחול קרו תלתא בר"ח וחד בשל חנוכה. ואין משגיחין בשל חנוכה לקרות בו תחלה וג' דר"ח תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ומעולה יותר:
ואסיקנא דפ' שקלים שחל להיות בואתה תצוה קרו שיתא מואת' תצוה עד ועשית כיור נחשת וחד חוזר וקורא משום פרשת שקלים מכי תשא עד ועשית דאי לא קרו אלא חדא זימנא ליכא הכירא דאמרי אוקומי הוא דמוקמי התם לפרש' ואתה תצוה והאי חד דמהדר מכי תשא עד ועשית היינו ז' ממש ולמ"ד מפטיר עולה למנין ז' היינו מפטיר ולמ"ד מפטיר אינו עולה למנין ז' היינו א' מן הקוראין ולא בעינן דליקרו ז' בפ' עד ועשית והדר מפטיר וליקרי מכי תשא עד ועשית משום פ' דלא מיבעי ליה למקרי בעקר פרשה חד אלא העולים למנין הקוראי' ולהכי סתים לה סתומי ושוב אין ראיה מכאן לדברי הרי"ף ז"ל כדכתיבנא לעיל והשתא נהגינן דקרי ז' בפרשת היום ומפטיר קרי בפ' שקלי' ושפיר דמי כדפרישנ' לעיל מי' אביי לא נחית בהא ונקיט לישנא דרווחא שלעולם הכי מעולה שיקרא פרשת הענין מי שעולה למנין ז' ולעולם אי' לך דלאו עכובא היא מי' השתא לא מתרמי לן פ' שקלים בואתה תצוה וכן כשחל פ' שקלים בכי תשא עצמה קרו שיתא וכו' והשתא לא מתרמי לן:
מהדורא קמא:
מתוך: תוספות רי"ד/מגילה (עריכה)
ראש חדש אדר כי' אלמא מ"ר צי את קרבנו מאי שני כו' מיכן מוכיח שריה שחל להיות בשבת שהשביעי הקורא פרשת ר"ח צריך להתחיל מצי ואל תימא דוקא בחול דנפישי גברי קרינן מצי אבל בשבת דליכא אלא חד גברא יקרא ובראשי חדשיכם שהי אענין ר"ח ולא יותר שאילו כן הרבה שנא ושנא דאלו בשאר ראשי חדשים שחלו להיות בשבת קרינן ובראשי חדשיכם בלחיד ובר"ח אדר שחל להיות בשבת רקינן נמי צו ואמאי אידחיק לתרוצי תירוצא אחרינ' אלא לאו ש"מ כך היה מנהגם ראש חודש שחל להיות בשבת להתחיל מצו כמו שעושין בחול:
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/מגילה (עריכה)
והילכתא אין משגיחין בחנוכה אע"ג דקיי"ל דכל רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר מכירה קנין ומחצה איצטריך הכא לימיפסק כרבה משום דפליגי נמי אמוראי אחריני בההיא מילת' א"נ י"ל דרבא פליגי עלויה ואל רבה וה"נ מסתברא דהא רבה הוה ראש ישיבה בימי רב יוסף ולא הוה מדכר תלמודא רב יוסף מיקני רבה וראיתי שחלקו רבני צרפת הקדמונים בר"ח טבת שחל להיות בשבת במה מפטירין אם בהפטרת ר"ח אם בהפטרת חנוכה ואמרו שמפטירין בדר"ח מכח זה הפסק שאין משגיחין בחנוכה ותדיר ושאינו תדיר קודם ואינו נ"ל דדוקא היכי אמרי הכי גבי קריאה ששתי הקריאות אנו חייבין לקחת דר"ח וחנוכה והילכך ר"ח עיקר דהאו תדיר ואין משגיחין בחנוכה אבל ההפטרות אין אומרים שתי ההפטרות אלא אחת כדאמרי' לסדר הפטרות היא חוזר דאלמא מפסיקין ההפטרה של סדר הפרשה ומפטירין באלה ד' פרשיות וה"נ הפטרת חדא בעינין למימר ואין לומר כאן תדיר קודם ואדרבה בהפטרות מניחין התדיר ומפטירין מעין המאורע באלה ד' פרשיות ובר"ח וחנוכה שחלו להיות בשת ב ל אנו מניחין התדי רה"נ מניחין ר"ח תדיר ומפטירין בחנוכה ועוד לעולם המפטרי קמא מה שקרא השביעי ואנה קרא השביעי בחנוכה והא חמשה קרו בפרשה והששי בר"ח והשביעי בחנוכה וכיון שקורא המפטיר בחנוכה מפטיר בחנוכה דלועלם ההפטרה דומה לקריאת המפטיר:
איתמר חל להיות בואתה תצוה כו' אין לפרש על ר"ח אדר קאמר חדא דא"כ לא הוה אמר קרו שיתא מואתה תצוה ועד כי תשא אלא חמשה וחד מכי תשא ועד ועשית ועוד דאם כן לא הוה אמר אביי דאמרי אוקמוי היא דקא מוקמי התם דהא מפסיק דראש חודש ואם היתה הפרשה מסיימת עד שם החמישי הו"ל לסיימה א"ו על שבת ראשונה קאמר וכגון שחל ר"ח להיות באמצע שבת שמקדימין לשעבר משבת שבסוף חודש שבט וקשיא לי היאך יתכן שנקרא ואתה תצוה בשבט והרי מבראשית ועד ואתה תצוה הן עשרים פרשיות עם ואתה תצוה ופרשת בראשית אנו קוראים בשבת שבסוף תשרי נשארו י"ט פרשיות לארבע חדשים מרחשוון כסלו טבת והיאך נוכל לקרא י"ט פרשיות בד' חדשים וכ"ש לא תחל בני בכי תשא ואם היתה שנה מעוברת הם ה' חדשים ולכל הפחות צריכין עשרים פרשיות בלא פרשת בראשית והאיך תבוא ראשונה בואתה תצוה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה