צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר רבי זירא: מאי קראה? "ייראוך עם שמש" (תהלים עב). וכן הלכתא, אלא מיהו לית כל אינש יכול לכווני ולמעבד כי הא מילתא. ואפילו הכי מצווה למיקרי קודם הנץ החמה מעט, כדי שלא יתפלל אלא לאחר הנץ החמה, שנמצא מתפלל ביום, ואף על פי שאינו עם הנץ החמה דווקא.

אמר רבי יוחנן, בתחילה אומר: "ה' שפתי תפתח" (תהלים נא), ובסוף אומר "יהיו לרצון אמרי פי" וגו' (תהלים יט).

אמרף0091 רבי יוסי בר חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: המתפלל - צריך שיכוון את רגליו, שנאמר: "ורגליהם רגל ישרה" (יחזקאל א).

ואמר רבי יוסי בר חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: מנין למתפלל שלא יעמוד במקום גבוה ויתפלל? שנאמר: "ממעמקים קראתיך ה'" (תהלים קל). תניא נמי הכי: מנין למתפלל שלא יעמוד לא על גבי כסא, ולא על גבי ספסל, ולא על גבי מקום גבוה ויתפלל? לפי שאין גבהות לפני המקום. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר: "ממעמקים קראתיך ה'" (תהלים קל), וכתיב: "תפילה לעני כי יעטוף" (תהלים קב).

ואמר רבי יוסי בר חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב, מאי דכתיב: "לא תאכלו על הדם" (ויקרא יט)? לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. אמר רבי יצחק, אמר רבי יוחנןף0092 משום רבי אליעזר בן יעקב: כל האוכל ושותה קודם שיתפלל, עליו הכתוב אומר: "ואותי השלכת אחרי גוך" (מלכים א יד), אל תקרי "גוך" אלא גאיך. אמר הקב"ה: לאחר שאכל ושתה ונתגאה זה, קיבל עליו מלכות שמיים?!


רבי יהושע אומר עד שלוש שעות – אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהושע.

הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה - אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: מאי לא הפסיד? לא הפסיד ברכות. תניא נמי הכי: הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה, אבל מברך הוא לפניה ולאחריה.



מתניתין:

בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: "בשכבך ובקומך" (דברים ו). ובית הלל אומרים: כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם). אם כן למה נאמר: "ובשכבך ובקומך"? - בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדין.


גמרא

תנו רבנןף0093, בית הלל אומרים: עומדין וקורין, יושבין וקורין, מטין וקורין, עוסקין במלאכתן וקורין. והני מילי בפרק שני; אבל בפרק ראשון, אינו קורא ועוסק במלאכתו, כדבעינן למימר קמןף0094.

תני: העושה כדברי בית שמאי – עשה, כדברי בית הלל – עשה. ורב יוסף אמר: העושה כדברי בית שמאי – לא עשה ולא כלום. רב נחמן בר יצחק אמר: העושה כדברי בית שמאי – חייב מיתה, דתנן: אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים. אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.



מתניתין:

בשחר מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה, ובערב מברך שתיים לפניה ושתיים לאחריה. אחת ארוכה ואחת קצרה.

 

תלמידי רבנו יונה

רש"י (ליקוטים)

המאור הקטן

השגות הראב"ד

מלחמות ה'

שיטת ריב"ב

שלטי הגיבורים


הערות על הרי"ף

הערה ף0091: דף י:

הערה ף0092: נ"ב: בגמ' גרסינן "אמר ר' יוסי בר חנינא". ב"ח.

הערה ף0093: דף יא.

הערה ף0094: נ"ב: פרק ב סימן מז. ב"ח.