רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/סנהדרין/פרק יא

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רבינו חננאל | מאירי | ריטב"א | רמב"ן | ר"ן | יד רמ"ה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | מהר"ם | רש"ש | בן יהוידע

על ש"ס: רבינו אשר | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן א

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ: ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה והאומר אין תורה מן השמים ואפיקורוס. ר"ע אומר אף הקורא בספרים החיצונים. והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי וגו'. אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו:

גמ' האומר אין תחיית המתים מן התורה. וכל כך למה. תנא הוא כופר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים לפי שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה:

סימן ב

אמר רב יהודה אמר שמואל כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה ירושה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית. אמר רב הונא אמר ר' שמעון חסידא כל המונע הלכה מפי תלמיד אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותו שנאמר מונע בר יקבוהו לאום ואין לאום אלא עוברין שנאמר ולאום מלאום יאמץ ואין קוב אלא קללה שנאמר מה אקוב לא קבה וגו'. ואין בר אלא תורה שנאמר נשקו בר וגו'. ואם למדו זוכה לברכות כיוסף שנאמר וברכות לראש משביר. אמר רבי אמר רב ששת כל המלמד תורה בעולם הזה זוכה ללמדה בעולם הבא שנאמר ומרוה גם הוא יורה. אמר רבי אלעזר כל פרנס שמנהיג את הצבור בנחת זוכה ומנהיגם לעולם הבא שנאמר כי מרחמם וינהגם: ואמר רבי אלעזר כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה אש אוכלתו שנאמר כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח:

סימן ג

ואמר רבי אלעזר כל מי שאין מהנה ת"ח מנכסיו אין רואה סימן ברכה לעולם שנאמר אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו. ואין שריד אלא ת"ח שנאמר ולשרידים אשר ה' קורא. ואמר רבי אלעזר כל שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם שנאמר אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו. ואמר ר' אלעזר כל המחליף בדבורו כאילו עובד ע"ז שנאמר אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע. ואין תעתוע אלא ע"ז שנאמר הבל המה מעשה תעתועים. ואמר ר' אלעזר כל המסתכל בערוה קשתו ננערת שנאמר עריה תעור קשתך: האומר אין תורה מן השמים ת"ר כי דבר ה' בזה זה האומר אין תורה מן השמים. דבר אחר כי דבר ה' בזה זה אפיקורוס ואת מצותו הפר זה המיפר ברית בשר. וכן הוא אומר את בריתי הפר הכרת תכרת הנפש ההיא הכרת בעולם הזה תכרת בעולם הבא. מכאן אמר ר' אלעזר המודעי המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמיפר בריתו של אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא. תניא אידך כי דבר ה' בזה זה האומר אין תורה מן השמים ואפילו אומר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק אחד שלא אמר הקב"ה אלא משה אמר מפי עצמו זה הוא כי דבר ה' בזה. ואפילו אומר כל התורה מן השמים חוץ מדקדוק אחד חוץ מק"ו זה חוץ מגזירה שוה זו זהו דבר ה' בזה: תניא היה רבי מאיר אומר כל הלומד תורה ואין מלמדה זהו דבר ה' בזה. רבי נתן אומר כל מי שאין משגיח על המשנה. רבי נהוראי אומר כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואין עוסק זהו דבר ה' בזה. אמר רבי שמעון בן לקיש כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן. א"ר אבהו כל המעשה חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ומטך אשר הכית בו את היאור וכי משה הכה והלא אהרן הכה אלא מתוך שא"ל עשה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו. ואפיקורוס. רב ורבי חנינא דאמרי תרוייהו זה המבזה ת"ח. רבי יוחנן וריב"ל אמרי זה המבזה חבירו בפני ת"ח ואיכא דאמרי והמבזה ת"ח זה מגלה פנים בתורה. ואפיקורוס כגון הני דאמרי מה אהני לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו. אמר ליה אביי ההוא מגלה פנים בתורה נמי הוי דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. רב נחמן אמר מהכא שמעינן דכתיב ונשאתי לכל המקום בעבורם. אלא אפיקורוס כגון מאן. כגון תלמידא דיתיב קמיה רביה ונפלה ליה שמעתתא בדוכתא אחריתי ואמר הכי אמרינן התם ולא אמר הכי אמר מר. רבא אמר כנון דבי מנימון אסיא דאמר מאי אהנו לן רבנן מעולם לא אסרו לן יונה ולא שרו לן עורבא. רב פפא אמר כגון דאמר הני רבנן. רב נחמן אמר זה הקורא לרבו בשמו. דאמר רבי יוחנן מפני מה נענש גיחזי מפני שקרא לרבו בשמו דכתיב ויאמר גיחזי אדוני המלך זה האשה וזה בנה אשר החיה אלישע. אמר ר' תנחום בר חנילאי כל המרעיב עצמו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה משביעו לעולם הבא שנאמר ירויון מדשן ביתך וגו'. דרש רבי יהודה בר סימון כל המשחיר פניו על דברי תורה בעוה"ז הקב"ה מבהיק זיוו לעוה"ב שנאמר מראהו כלבנון וכתיב לעיל מיניה שחורות כעורב: ר"ע אומר אף הקורא בספרים החיצונים. תנא ספרי צדוקים אותם שפירשו התורה לפי דעתם ולא סמכו על דברי חכמים. כי יש בדבריהם צד מינות. וכ"מ שפקרו הצדוקים אחז"ל שתשובתן בצידן ואפילו דברים טובים שבהן אסור לקרותן. רב יוסף אסר נמי למקרי בספר בן סירא לפי שיש בהן דברים של הבל שאין בהן צורך כגון עב דקן סכסי דלי דקן קורטמין נפח בכסיא לא צחי וכו': ת"ר הקורא פסוק בשיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית המשתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת רבש"ע עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים אומר לה בתי בשעה שאוכלין ושותין ושמחים במה יהיו עוסקים אומרת לפניו רשב"ע אם בעלי מקרא הם יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים ואם בעלי משנה הם יעסקו במשנה הלכות ואגדות. ואם בעלי גמרא הם יעסקו בהלכות הפסח בפסח ובהלכות עצרת בעצרת ובהלכות החג בחג. ר"ש בן אלעזר אומר משום ר' יהושע בן חנניא כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם:

סימן ד

והלוחש על המכה אמר רבי יוחנן וברוקק. לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה. איתמר רב אומר אפילו נגע צרעת. ורבי חנינא אומר אפילו ויקרא אל משה. והא דרב פליגא אדרבי יוחנן דבנגע צרעת לית ביה שם שמים והלכה כרבי יוחנן דדוקא היכא דמזכיר שם שמים ומיהו איסורא איכא אפילו אינו מזכיר שם שמים ואפילו בלא רקיקה. כדאיתא בפ' ידיעות הטומאה דף טו: ריב"ל מסדר להו להני קראי וגני. והיכי עביד הכי והאר"ל אסור להתרפאות בד"ת. להגן שאני. ואלא כי קאמר אסור דאיכא מכה. אסור ותו לא והתנן הלוחש על המכה אין לו חלק לעולם הבא. הא איתמר עלה אמר רבי יוחנן ברוקק לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה. והא דאמר בשילהי במה אשה דף סז. לאישתא צמירתא לימא וירא אליו מלאך ה' וגו' אלמא מותר להתרפאות בדברי תורה. אישתא צמירתא חולה שיש בו סכנה הוא:

סימן ה

ת"ר סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת ומעבירין כלי על גב העין בשבת ארשב"ג בד"א בכלי הניטל בשבת. אבל בכלי שאיך ניטל אסור. תניא אידך סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. היכי עביד. א"ר חמא בר חיננא סך ואח"כ ממשמש ורבי יוחנן אמר סך וממשמש בבת אחת. ת"ר אין שואלין בשדים בשבת. ר' יוסי אומר אף בחול אסור. אמר רב הונא הלכה כרבי יוסי. ואף ר' יוסי לא אמר אלא מפני הסכנה:

סימן ו

ת"ר שרי שמן ושרי ביצים מותר לשאול בהן גי' מע"מ אלא מפני שהן מכזבין:

סימן ז

אמר רב חסדא ואיתימא רבי חייא בר אבא ארבע כתות אינן מקבלות פני השכינה. כת ליצנים כת חקרנים כת חנפים כת מספרי לשון הרע. כת ליצנים דכתיב משך ידו את לוצצים. כת שקרנים דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. כת חנפים דכתיב כי לא לפניו חנף יבא. כת מספרי לשון הרע דכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע:

סימן ח

אמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר ולא יהיה כקרח. רב אסי אמר ראוי להצטרע כתיב הכא כאשר דבר ה' ביד משה לו וכתיב התם ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך. אמר רב חסדא כל החולק על רבו כאילו חולק על השכינה דכתיב בהצותם על ה'. ואמר רבי חמא בר' חנינא כל העושה מריבה עם רבו כאילו עושה עם השכינה שנאמר המה מי מריבה וגו'. אמר ר' חנינא בר פפא כל המתרעם על רבו כאילו מתרעם על השכינה שנאמר לא עלינו תלונותיכם וגו'. א"ר אבהו כל המהרהר אחר רבו כאילו מהרהר אחרי השכינה שנא' וידבר העם באלהים ובמשה:

סליק פירקא וסליק רבינו אשר מסכת סנהדרין