מהרש"ל על הש"ס/סנהדרין/פרק יא


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף צ עמוד אעריכה

גמרא ויאמר הנכה רואה כו' כצ"ל. רש"י בס"א כצ"ל כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא הך בבא אינו מזו המשנה אלא אגדה בעלמא וכתובה כאן כדי להתחיל הפרק בדבר טוב אבל רישא דפירקין הכי ואילו שאין להם חלק לעוה"ב ומהדר אהך פירקא דלעיל ואלו הן הנשרפים ונראה למורי דאלו הן הנחנקין ראוי שיקדים לפרק זו דמעיקרא איירי בארבע מיתות כו' כצ"ל:

בא"ד והדר מפרש הני כו' כצ"ל:

בד"ה הכי גרסינן כו' מה לנו ולאמנתו כו' כצ"ל:


דף צ עמוד בעריכה

גמרא ונתתם ממנו את תרומת ה' כו' וכי אהרן הכהן לעולם כו' לאהרן כאהרן מה אהרן חבר אף בניו חברים מכאן שאין נותנין מתנה לכהן עם הארץ כצ"ל:

שם פשיטא דהיום כולכם היום אלא אפילו ביום שכל העולם כולם מתים אתם חיים כל זה נמחק. ונ"ב בס"א אינו והאמת שאינו אלא לתאר הענין וק"ל:

שם מהכרת תכרת אינהו הוו אמרי ליה דברה תורה כו'. מאי עבדי ביה האי מיבעיא ליה לכדתניא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה וכי אהרן קיים כו' עד תרומת ה' לאהרן הכהן נמחק. ונ"ב בס"א אינו:

בד"ה לעולם קיים לאו דוקא כלומר הלא כו' כצ"ל:

בד"ה שעתיד כו' צ"ל אלא מלמד שעתיד להחיות כו'. בד"ה מה ארי כו' לדורסה לאוכלה מיד כו' אם יאכלנה בטהרה או בטומאה כצ"ל והס"ד:

בד"ה ויחיו כו' צ"ל יחיו מתוך מתים כו':

בד"ה חיים כולכם כו' מה היום וכו' כך שמעתי הס"ד ונמחק וקם והד"א:

בד"ה אינהו כו' פתחון פה הס"ד:

בד"ה והלא כבר כו' עובד ע"ז הס"ד:


דף צא עמוד אעריכה

גמרא כעס עליהן ואמר להן כו' פסיסא ווי לכון חייביא כו' דלא הוו הוו דהוו לא כ"ש כו' כצ"ל:

שם אמרו להם תורת משה נצחתכם כו'. נ"ב פירוש אפילו אנצח לא תתלו הכבוד בי וק"ל:

שם תנה לנו זמן כו' שנתן אנטין לבניו כו' נשמה חטאה שמיום כו' כאבן דומם בקבר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אמר ליה גם ד"ה אמר לו צ"ל אמרה:

בד"ה ואם אי כו' מן העפר הס"ד:

בד"ה מן עכבר כו' כדאמרינן בשחיטת חולין כו' כצ"ל:

בד"ה אמר ליה מינא הס"ד:

בד"ה ארץ כנען לגבולותיה דלהך ארעא קרי ארץ כנען ואתם ירשתם שלא כדין כו' כצ"ל:

בד"ה אגיטין צ"ל אנטון כתבים כו' כצ"ל:

בד"ה שם טומאה כישוף ומעשה שדים. נ"ב ותימא הא בני נח מוזהרין על הניחוש והכשפים גם בפירוש החומש לא הזכיר רש"י אלא שם טומאה ולא פירש מידי ודו"ק:


דף צא עמוד בעריכה

גמרא אלא משעת פקידה א"ל אין משעת פקידה אמר ר' כו' מה שמחצתי אני ארפא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה יקרא אל שמים מעל כלומר יקרא הקב"ה לנשמה כצ"ל:

בד"ה פקידה כו' נשמה וחיות הס"ד:

בד"ה א"ל אנטונינוס כו' ויוצא אלא כו' הד"א:

בד"ה וחפרה כו' בהה וכתיב כו' הד"א:

בד"ה כתיב אני כו' מחייהו ובשמת בעל כו' כצ"ל:


דף צב עמוד אעריכה

גמרא א"ל למילתא כו'. נ"ב פרק אין עומדין אין למילתה מיהא גדולה היא כדעולא כו' שם ואמר ר' אלעזר כו' כצ"ל בכל מקום:

רש"י בד"ה מששת ימי כו'. נ"ב שייך לעיל:

בד"ה מששת כו' ברא בשביל כו' כצ"ל:

בד"ה ומרוה כו' לעולם הבא לישנא אחרינא מרוה לשון מורה כצ"ל:

בד"ה גדול מקדש חשוב הוא הס"ד:

בד"ה כל שאינו משייר פתיתין כו' כצ"ל:

בד"ה קשתו ננערת כו' מוליד שנאמר עריה תעור קשתך עריה שאתה מסתכל בה ממש בערותה היא תעור קשתך דבר אחר המסתכל כו' דאשת איש קשתו כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה שאול ועוצר כו' מים קבר כו' מבעילות וכן ארץ לא שבעה מים כצ"ל והס"ד והד"א:

בד"ה שעתיד הקב"ה כו' אין חוזרין לאפרם בין ימות המשיח ולעולם הבא כו' כצ"ל. ונ"ב כך נראה לי להגיה:


דף צב עמוד בעריכה

גמרא פתח ואמר אתוהי כמה רברבן כו'. נ"ב פי' אותותיו ונוראותיו של הקב"ה כמה גדולים ותקיפין:

שם באותו היום ואלו הן כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה באמת בבירור הס"ד:

בד"ה מהם שאותן תפילין היו שלהם כצ"ל:

בד"ה העצמות כו' עצמות הללו סימן כו' אלו אמרו אבדה כו' כצ"ל:

בד"ה חביריהם כו' מחיה אותן הס"ד:

בד"ה הומק סורו כו' כמו סורו רע כו' וכן לימדני דברי ר"י כו' כצ"ל:

בד"ה ד' מלכיות כו' ואנשיהם. נ"ב נ"ל כמו ומשרתיהם:


דף צג עמוד אעריכה

גמרא אמר ר' שמואל בר נחמני כו' אשר במצולה ואחריו סוסים אדומים שרוקים ולבנים מאי ראיתי כו' ואדומים ונעשו לבנים כו ' לדידן אמר לן אמר לכו אנא בעינא כו' פורתא נורא וחנניא מישאל כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה הוי אומר כו' ועזריה אלמא כו' הד"א:

בד"ה דלא לקיים כו' צווח עליו לשורפין כו' כצ"ל:

בד"ה קליות שבלים כו' כצ"ל:


דף צג עמוד בעריכה

גמרא ויראת ה' וגו' והריחו ביראת ה' כו' דכתיב בהו אשר אין כו' כצ"ל:

שם אפי' כריבדא דכוסילתא כו'. נ"ב נ"ל לפרש שלא היה בהן רושם כלל אפילו כריבדא דכוסילתא ולא צריכא אנא לדחוק כרש"י ועוד דלפירושו הוה ליה למימר ריבדא ור"ל:

שם אמר רב נחמן בר יצחק בנים כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה לא אמרן כו' לקמן מפרש דאחד מן הנערים כו' כצ"ל:

בד"ה דבדידיה כו' כתי' ביה יראך יראוני כו' כצ"ל:

בד"ה רבא אמר כו' דמורח ודאין שמריח באדם כו' ויודע מי החייב כצ"ל והס"ד:

בד"ה אשר אין כו' וטובי מראה כו' כצ"ל:

בד"ה ר' חנניא כו' בבל ור' שמואל בר נחמני דאמר כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה חבל די כו' איכא ופריך לחבלא כו' כצ"ל. בד"ה בנים שהיו להן כבר מתו כו' כצ"ל:

בד"ה אמר רב יוסף לאו אהכי כו' כצ"ל:


דף צד עמוד אעריכה

גמ' אמר נביא אוי לי עד מתי כו' קורא משעיר כו' שומר מה מליל. נ"ב ס"א לא אתא בורר אמר שומר אתא כו' ספרו בגנותו כו' כצ"צ:

רש"י בד"ה אתא בוקר צ"ל לא אתא בוקר כו' ויחזרו ויגלו כו' כצ"ל:

בד"ה אבל ישראל כו' לארצנו וכשבאו למקום כו' כצ"ל:

בד"ה ה"ג כו' דדרשא בעלמא דריש לה כצ"ל והס"ד:

בד"ה בעצמו הוא כו' כמו כן נפרע כו' כצ"ל:


דף צד עמוד בעריכה

גמ' את מלך אשור ואת כל כנודו ועלה על כל אפיקיו וכתיב וחלף כו' נביא אעשרת כו' עגלת בקר ושתי צאן ואומר והיה כו' כצ"ל:

שם עוד היום כו' עד גבעת ירושלים נמחק הכל:

שם כגלי הים הקשיבי לישה מהאי לא כו' כצ"ל אריה מסבכו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה כתוב מרום קצו בישעיה ובד"ה וכתוב מלון קצו במלכים כצ"ל:

בד"ה מאי היא כו' להשחית הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור את רצין ובן רמליהו ואותרעי להשחיתה כו' כצ"ל:

בד"ה ליטרא ירק במידה כצ"ל והס"ד:

בד"ה ועלה על כו' והשחית הס"ד. ואחר כך מתחיל הדבור מאי טעמא איענש מאחר כו' מאי טעמא איענש הס"ד:

בד"ה כעת הראשון כו' גללים מורי רבי הס"ד:

בד"ה אחרי הדברים כו' משמע שהיה מדבר בחזקיהו כו' כצ"ל:

בד"ה רבינא אמר צ"ל אמר רבינא כו' להביא סנחריב והיינו אמת שחותמו וקיומו של הקב"ה אמת כצ"ל:

בד"ה ויעשה אבוס כו' ויאכילו סוסיהם כו' כצ"ל. בד"ה לשלל כל אחד כו' ביחד אותו ממון כו' אסורים באותו שלל כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה בא על עית וגו' למכמש יפקיד כליו מתרגמינן כו' כצ"ל. בד"ה עברי צ"ל עברו מעברה:

בד"ה הוא קרא צ"ל נביא הוא קרא כו' לישה ענייה ענתות דחשיבנא כו' לישראל וכו' כצ"ל והס"ד:


דף צה עמוד אעריכה

גמרא ואבישי בן צרויה כו' כצ"ל:

שם אמר ליה עלם צ"ל אמרה ליה:

שם אמר בתרי גוריון כו' בקיברא כדאדכרו ליה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה עניה ענתות כלומר כו' כצ"ל:

בד"ה אותו היום כו' הקב"ה העונש עד כו' כצ"ל:

בד"ה שדו ליה לסנחריב הס"ד:

בד"ה בסתרקי כו' בלע"ז עד כו' הד"א:

בד"ה נשדי ביה כו' עתה האידנא נמחק האידנא:

בד"ה תמיהתי תמה כו' ודומה לו כו' נמחק בסנחרב:

בד"ה גולמי הרג כו' אבן רעוע מן כו' כצ"ל:

בד"ה איידי דאיירי צ"ל וישבי בנוב איידי דאיירי כו':

בד"ה משקל קינו כו' אעפקסא חדתא חרב חדש:

בד"ה נטרד דואג האדומי כו' שאול ולפי כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה שכר לשון צידה כצ"ל והס"ד:

בד"ה ביזאו לשון פרסי קניגיא ל"א כו' כצ"ל:

בד"ה מכא ליה כו' נתרככה הארץ כו' כצ"ל:

בד"ה בארבע גרבי כו' ל"א בארבע כורא דמיא בד' בורות של מים כצ"ל:

בד"ה כד כו' נגע בו הס"ד:

בד"ה אמרה ליה כו' לפניו הס"ד:

בד"ה פסקיה לדוד לעילאי כו' כצ"ל:

בד"ה אין חבוש כו' מכוונת לומר השם כו' והשליכו השם ברחוק והלכו אבישי ודוד וחזרו להם כצ"ל והס"ד ואח"כ מתחיל הדבור א"ל אבישי לדוד והס"ד ואח"כ מתחיל הדבור מאי בעית הכא למה באת כאן והוא ג"כ סוף דבור:

בד"ה בר ברך קורא כו' תצטער משל הוא כו' הד"א. ונ"ב פי' בנך שעוה ימכור ואתה לא תצטער:

בד"ה והוא קא כו' פלשתים הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור וכי מטו:

בד"ה כי מטו בי תרי שם מקום הס"ד ואחר כך מתחיל הדבור אמר בין כו':


דף צה עמוד בעריכה

גמ' בעי אביי חסר חד ריבוא או חסר חד אלפא או חסר מאה או חסר חד כו' כצ"ל:

שם והכתיב ויצא כו' נמחק והכתיב:

שם אמר ר' אבהו הללו כו' נמחק אבהו:

שם דיקא נמי דכתיב וישלח כו' והיה רק זועה הבין כו' ארבעה וחמשה בסעיפיה פוריה כו' דכתיב וריוא דרביעאה דמי כו':

שם דאייתיתינהו לבניהו וקטלתינהו מאי אמרת להו אמר להו ההוא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ויצא יעקב כו' בבית אל הס"ד:

בד"ה שהתפללו כו אברהם ויצחק הס"ד והשאר נמחק ואחר כך מתחיל הדבור הרהר בדעתיה למהדר לחרן והס"ד:

בד"ה קפצה ליה ארעא כו' הך מילתא הס"ד ואח"כ יתחיל הדבור כי בא השמש כו' והדה"מ ומנא לן כו' עד חוצה לארץ שייך לקמן קודם ד"ה שגלונות מלכות:

בד"ה ומנא לן כו' מכהני נוב הס"ד:

בד"ה ראשונה כו' סנחריב הס"ד:

בד"ה עברו בשחי כו' עד שעברו הס"ד:

בד"ה שחי כמו שחו כצ"ל. ונ"ב פי' גאו מי ים שחו והוא מלשון שיטה כי אדם השט במים שוחה קמח"י:

בד"ה אגב אורחך כו' אישתמע לשונאך כו' כצ"ל:

בד"ה ושמואל אמר כו' מועט וכמה כו' בסעיפיה פוריה הס"ד והד"א ואחר כך מתחיל הדבור י"ד שנים כו':


דף צו עמוד אעריכה

גמ' א"ל עול לההוא ביתא ואייתי כו' א"ל הבי כו' לרישיה ודיקניה והיינו דכתיב כו' כצ"ל:

שם דחמרי אינשי גרירתיה לארמאי כו' כצ"ל. ונ"ב פי' אם אתה חופף את ראשו בחמי חמין וק"ל:

שם שלם לקרתא דירושלים שלם כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה טחון אלו כו' מספרים והיינו כו' טחינת ריחים הס"ד והד"א:

בד"ה גריתיה כו' הבער לו אש בזקנו כו' כצ"ל:

בד"ה בית נסרך כו' לשם הכוהו הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור ויחלק עליהם איידי דאיירי נמי במלאכים איירי נמי בהאי קרא דכתיב ויהי בלילה ההוא כו' כצ"ל:

בד"ה על אחת כו' עליהם הס"ד:

בד"ה נשבר לבי כו' מתן שכרן כצ"ל והוא סוף דבור:


דף צו עמוד בעריכה

גמרא וא"ר אבהו זו אנטוכיא כו' ואמר מסתפינא כו'. כי אין האיש בביתו ואין איש כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שבר בר שוור דולג בר דולג שוור נבוזראדן קום וכבש ירושלים ל"א כו' כצ"ל:

בד"ה עמא קטילא כו' על כך הס"ד:

בד"ה צמתך כו' בצד הראש הס"ד:

בד"ה גלי שוק כו' ותחזרו לריחיים ותטחן עדיין ותגלי כו' כצ"ל. בד"ה פטרתא שטר צואה הס"ד:

בד"ה צנייתא דבבל מן דקלים מרים כו' עד דבבל נמחק. ונ"ב כל זה בס"א אינו:

בד"ה ואכרה לי כו' בט"ו בניסן הס"ד:

בד"ה קבריהם כו' לירושלים ובהן כו' הד"א:

בד"ה איידי דאמרי צ"ל אימתי אתי בר נפלי איידי דאמרי צרור כו' כצ"ל:


דף צז עמוד אעריכה

גמרא אשר חרפו אויבך ה' אשר חרפו עקבות משיחך כל זה נמחק:

שם וסר מרע משתולל נמחק:

שם אמר ליה ההוא כו' צ"ל אמר לי:

רש"י בד"ה ושני אלפים כו' תורה ואיידי דאמר כו' כצ"ל:


דף צז עמוד בעריכה

גמרא אלא מלכות ראשונה שבעים כו'. והבאתי אתכם ציון אמר לו ר' אלעזר והלא כבר נאמר בשובה ונחת תושעון וגו' א"ל ר' יהושע הלא כבר נאמר כה אמר ה' גואל ישראל וקדושו לבזה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה עד הכא לא תיסתכי כו' כצ"ל:

בד"ה לא כרבותינו כו' דורשין הס"ד:

בד"ה עד עידן כו' ב' עידנין ח' מאות דהיינו י"ב מאות כו' כצ"ל:

בד"ה עוד אחת מעט היא כו' כשיצאו ישראל מגלות בבל כו' והיינו עוד אחת מעט כו' ואני מרעיש כו' והבאתי כל חמדת כו' אתן להם לישראל ואחר כך יבא משיח ודרשא זו אינה אלא קרא לפני הבית קאמר והכי קאמר חגי מעט גדולה ומלכות ושוב לא אתן כו' כצ"ל:

בד"ה בעלתי אתכם כו' כולם חוזרין הס"ד:

בד"ה כה אמר ה' וגו' כו' אע"פ כן יגאלו מלכים יראו וקמו כצ"ל והס"ד והד"א:


דף צח עמוד אעריכה

גמ' והלא כבר נאמר אם תשוב ישראל אלי תשוב נאם ה' כו' ר' אליעזר אומר אף מזה שנאמר כו' תלמידי חכמים שיש בהם שלום כו' אמר ליה מי אית לך בר חיורי גווני:

שם ר' יהושע בן לוי אשכחיה לאליהו דהוה קאי אפיתחא דגן עדן אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה לכשירצה אדונינו הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול שלשה שמעתי רבי יהושע בן לוי אשכחיה לאליהו דהוה קאי אפיתחא דמערתא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה מלכים יראו וקמו הס"ד:

בד"ה כי למועד כו' שהיתה נפוצה אילך ואילך כו' גבורתם שיהיו שפלים כו' כצ"ל:

בד"ה גדול מזה צ"ל מגולה מזה כו' מגולה יותר הס"ד ואחר כך מתחיל הדבור רבי אליעזר אומר מזה הפסוק כשתראה כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה וחסו בשם ה' כלומר כו' כצ"ל:

בד"ה יהירי גסי רוח מישראל הוא סוף דבור:

בד"ה ואצרוף כו' בדיליך הבדלים כו' כצ"ל:

בד"ה משפטיך כו' כמו שופטיך פנה אויביך גזירפטי הס"ד והד"א:

בד"ה נססה כמו כמסוס נוסס וכמו כו' אותן עם הצרות כו' כצ"ל:

בד"ה סוסיא ברקא סוס מסורק ומכוון. נ"ב נ"ל ומגוון:

בד"ה ואיהו משיח הס"ד:


דף צח עמוד בעריכה

גמ' ויש אומר מנחם כו' צריך להיות ויש אומרים:

רש"י בד"ה עד שתפשוט כו' ועמד ורעה בעזוז ה' וגו' וישבו כי עתה יגדל ומתרגמינן ויתיבון מביני גלוותהון כצ"ל. ונ"ב ועמד ורעה כו' פי' יפרנס את ישראל:

בד"ה על כל ישראל צ"ל על בני ישראל:

בד"ה חבלי של משיח גורלו וחלקו ולקמן בעי כו' כצ"ל:

בד"ה סנטר כו' לרבות לאחד ולמעט לאחד כו' כצ"ל:

בד"ה מי שכל כו' מפני אלו הס"ד:

בד"ה פמליא של מעלה כו' וישראל הס"ד ואחר כך מתחיל הדבור אפילו הגרים לא גרסינן:

בד"ה ולא אתן כו' יבא משיח הס"ד:

בד"ה שאורה שלי כו' להם אור גדול אבל כו' כצ"ל:


דף צט עמוד אעריכה

גמ' שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו ברישא כו'. ומאי קרוב דמעיקרא ודהשתא כו' ואמר ר' חייא בר אבא כו' ריש לקיש אמר זה עדן שלא ראתה עין מעולם כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה כמו כי מי נח כו' כצ"ל כי ימי נח כמו ימי נח בחשבון השנים שנמצא בידו לאותו זמן כו' כצ"ל:

בד"ה מקל וחומר ומגזירה שוה כו' שא"ל רבו לא גמר כו' כצ"ל:


דף צט עמוד בעריכה

גמ' עליו פיהו הוא עמל כו' תנו רבנן והנפש כו' כצ"ל:

שם אמר ריש לקיש אף מגין כו' נמחק אמר ריש לקיש וצ"ל ר' יוחנן אמר אף כו':

שם האי מגלה פנים בתורה נמי הוא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה נפש עמל כו' עומלת לו הס"ד:

בד"ה כי אכף כו' החמור לישנא אחרינא זמר כו' בפיו תורה כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה אימתי תשמרם כו' צ"ל שנאמר כי נעים כי תשמרם אימתי תשמרם בבטנך כשיכונו כו' כצ"ל:

בד"ה מעוז תורה הס"ד:

בד"ה שלום שלום כו' ואחד למטה הס"ד:


דף ק עמוד אעריכה

גמ' האי לא בעי מטפחות כו' כצ"ל:

שם קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר. נ"ב פי' ר' זירא:

שם להוציא מעיין נחל מבית כו' וכן אמר ר' יוחנן א"ל כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה כגון דאמר כו' רבנן כשהוא מספר כו' אומר הני ולשון גנאי כו' כצ"ל:

בד"ה אמר ליה ההוא סבא יישר וכן אמר כו' הד"א. בד"ה כה"ג כו' כאפקרותא הס"ד:

בד"ה שמשותיך כו' כצ"ל שמשותיך כמו שמש ומגן מורי. ונראה לי שמשותיך חלונות כו' שמש ממש לאבני אקדח כו' כצ"ל:

בד"ה כנגד היכל וכותליו כו' וכותל מזרח שש מאות וכותל מערב שש מאות ואמה אחת כו' הרי מאה והיאך יכולין כו' כדאמרת כצ"ל והס"ד:

בד"ה אשר בנינו כו' מחוטב עציך לישנא אחרינא אהיכל דבית שני קאמר דקים לן כו' כצ"ל:

בד"ה אתמר כו' לתרופה הס"ד:

בד"ה ובאותן עולמות כו' כצ"ל ובאותן שלש מאות ועשר עולמות יתן הצדיק כו':


דף ק עמוד בעריכה

גמ' מאן דאית ליה מעברת בדיקניה כו' כצ"ל וכן ברש"י:

רש"י בד"ה לא תפשוט כו' מפסיד העור הס"ד:

בד"ה דאזיל משכה לחבל להפסד הס"ד:

בד"ה אלא צלי כו' לפתן לשתי חלות כו' כצ"ל:

בד"ה קטנה כו' שתי שערות הס"ד:

בד"ה איש רעים שיש לו רעים הרבה הס"ד:

בד"ה אל תט אצלה כו'. נ"ב זהו גירסת רש"י:

בד"ה בשפל גגים גגו כו' כצ"ל:


דף קא עמוד אעריכה

גמ' לפני הקב"ה ואמרה כו' אפי' נגע כו' אשים ואעפ"כ כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שנוי וסת כו' רגיל לאכול הס"ד:

בד"ה ה"ג כו' ועושה אותן כמין זמר שקורא כו' כצ"ל:

בד"ה אפי' נגע צרעת כו' כצ"ל:

בד"ה סך צ"ל שף:

בד"ה אמרתי כו' כל שכרו ושכרו כו' הכד"א.  :


דף קא עמוד בעריכה

גמ' וידע מנשה כי ה' הוא אלהים מאי עבוד ליה שדיוה בדודא דנחשא ושדו נורא תותיה והוה קא מצטער טובא אמר היכא ליעבד ניקרייה להקב"ה כעיס עילואי ניקרייה לע"ז לית בה מששא מה עשה קרא לגדולים ולא עניוה קרא לקטנים ולא עניוה אמר רבונו של עולם אם ענית לי ענית לי ואי לא אמינא איהו נמי כו' כוותהון מיד ויעתר לו וישיבהו למלכותו הא למדת שחביבין יסורין כו':

שם גדרתא אתם צ"ל אותם כו':

שם למפלח ע"ז א"ל צדיק ח"ו א"ל רשע לצדיק כו'. בסוף עמוד איקבליתו לממריה ואף אחיה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ובלשון עגה כו' בלשון עגה חוץ למקד' כו'. נ"ב פי' דבר חול אפי' הוא בלשון קודש ודו"ק:

בד"ה שנבט כו' על דבר עיקר כצ"ל:

בד"ה איהו מלך כו' ובין כך ובין כך יתגלגל כו'. נ"ב פי' שהיה רוצה אחר כך להמית אותו בדין בית דין שבא על פילגשי אביו כדאיתא במדרש:

בד"ה ואתה גדרת כו' אנגריא ל"אשהיה כו' כצ"ל:

ד"ה שחלץ תפילין כו' צ"ל אחר הד"ה בית המלוא:

בד"ה חלץ תפילין כו' עד לפני המלך כל זה נמחק:


דף קב עמוד אעריכה

גמ' ושחטה שטים צריך להיות סטים. תנא משום ר' יוסי עת היא מזומנת לפורענות ויהי בעת ההיא וירד יהודה וגו' תנא משום ר' יוסי עת היא מזומנת לרעה בעת פקודתם יאבדו תנא משוס ר' יוסי עת מזומנת לפורענות בעת רצון עניתיך תנא משום ר' יוסי עת מזומנת לטובה וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם תנא משום ר' יוסי עת היא מזומן לפורענות וילך רחבעם כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ושחטה כו' לע"ז העמיקו כו' הד"א:

בד"ה ואני מוסר כו' דעבר בעשה ל"א שטים כו' כצ"ל. ונ"ב כך נראה לי. בד"ה ויהי בעת כו' מזומנת לרעה שתמר כו' שני בניו כצ"ל והס"ד ואחר כך מתחיל הדבור בשכם מכרו כו'. בד"ה שום דופי גמגום בתלמוד הס"ד ואחר כך מתחיל הדבור שחדשו דרשו דברי כו':

בד"ה יצאת בת קול כו' את ירבעם הס"ד:

בד"ה אחד מכ"ד בהכרע כו' הד"א:

בד"ה לאחר כ"ד דורות למעשה העגל הס"ד:

בד"ה פסוק זה כו' צדקיה דור באפי' נפשיה כו' כצ"ל:


דף קב עמוד בעריכה

גמ' סבי דבהתא הוו מי לא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה א"ל וכו' עילווך וכו' הס"ד:

בד"ה מהיכא בעית למישרא המוציא אינך יודע כו' כצ"ל:

בד"ה אח לשמים כו' אח וראש דכתיב כו' כצ"ל:

בד"ה הכי רישיה כו' צ"ל גם מזבחותם הכי רישיה כו':

בד"ה דפרע קיניה כו' מחריב ביתיה כרוח כו' מאחאב ויצא כו' כצ"ל:

בד"ה קודר אזכרות לעשות כן קודר כו' הד"א:


דף קג עמוד אעריכה

גמ' ואמר ר"י משום ר' שמעון בן יוחי כו' ווי ליה למאן דלא ידע כו' כצ"ל. ונ"ב נ"ל:

רש"י בד"ה וישמע אליו כו' כך שמעתי הס"ד:

בד"ה מדת הדין כו' בלא ידיעת מ"ה כצ"ל:

בד"ה מאי דכתיב כו' מאחריני וכי עד כו' הד"א:

בד"ה כיון שנסתכל בדורו כו' כצ"ל:

בד"ה נשפט איש כו' ואינם נחים לחזור למוטב כצ"ל:

בד"ה מקום שהיו כו' מלך בבל בשער כו' אחד בלשכת הגזית כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה באתריה כו' מקום שהאדון כו' כצ"ל:


דף קג עמוד בעריכה

גמ' העבודה וחתם את התורה כו' שנא' כל העובר ושב אל הלוים ועבר בים כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה כי בי כו' כלומר אותו שחפץ כו' כצ"ל:

אחר ד"ה ע' שברשעים כו' יתחיל דבור ולא נכתביה לעין כלל והס"ד ואח"כ יתחיל משום כבודו של דוד שהיו לו שונאים הרבה כצ"ל:

בד"ה ונחמיה כו' בשלח וגו' וכתיב ורבים כו' להאי קרא ולהכי איכתבא לומר שברשעים אמרי' ולא בצדיקים כצ"ל והס"ד:

והשאר נמחק:


דף קד עמוד אעריכה

גמ' איכא דאמרי דאכבשינהו לאפיה וחלף ואיכא דאמרי אוכלא דקצרי סחף ארשיה וחלף ומפני מה כו' אמר רבה אמר ר' יוחנן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה עמון ומואב כו' בקהל ל"א קרובין ממש כו' אברהם וקרובין היו כו' כצ"ל:

בד"ה לא נהרגה כו' מכהני נוב ולא היה כו' הד"א:

בד"ה ושאר מישראל כו' ודתבו חטיאי תלמידוהי כצ"ל:

בד"ה יאשיהו בן אמון כצ"ל והס"ד:

בד"ה מפני מה כו' להם חלק הס"ד:

בד"ה אבל צ"ל אכלו:

בד"ה גורם גלות דכתיב כו' כצ"ל. בד"ה זין אוכל כו' דשליט בפרזלא כצ"ל:

בד"ה רבתי עם כו' משאר עם הס"ד ואח"כ מה"ד קטנה לגדול שכבת זרע כו':

בד"ה אחד אחד מן הנשבין לחבירו הס"ד:

ואח"כ מה"ד גמל זה שמהלך כו':


דף קד עמוד בעריכה

גמרא אמר רבה אמר ר' יוחנן כו' אלי כבתולה חגורת שק כו'. ואמר ר' אילעי א"ר ברכיה אר"י כל המציק כו' אנשי כנסת הגדולה מנאון כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה רדף השבאי כו' ומצא בדבריהם ואמרו יהודים כו' כצ"ל ונמחק אותם ונ"ב בס"א אינו:

עוד בדבור זה בן קלסתר מלך אשקנצק בלעז כו' כצ"ל:

אד"ה ריסי עיניו כו' צ"ל ד"ה אלי קוננו כו' ונמחק ל"א ואחריו צריך להיות ד"ה על בעל כו':

בד"ה לא אליכם כו' לא באה עדיין צרה כו' כצ"ל. ונ"ב נ"ל:

עוד בדבור זה כנגד בני משה כו' כצ"ל:

בד"ה יתיצב כו' צ"ל בל יתיצב כו' ונמחק בתמיהה:


דף קה עמוד אעריכה

גמרא אמרו לו ונביאים שלא חטאו היכן הם שנאמר אבותיכם כו' כצ"ל. ונ"ב פי' זה קאי על דברי שניהם ודו"ק:

שם הלעולם יחיו א"ל אבותיכם חזרו והודו כו'. שמואל אמר באו כו'. רבה בר בר חנה אמר כו' ואף אותו רשע כו' כצ"ל:

כמוהו ואם לאו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אמר ר' אבא צ"ל ר' אבא בר כהנא אמר היינו כו':

בד"ה כלום יש כו' דקאמר בלעם לינו פה כצ"ל והס"ד.  :


דף קה עמוד בעריכה

גמרא כליבו צ"ל כלבו:

רש"י בד"ה אמר להו לטעינא כו' לרכוב אמרה ליה כו' הד"א:

בד"ה סריקי סומקי כרגילות אבל כו' הד"א:

בד"ה בנו מנין שאינו מקנא כו' הס"ד:

בד"ה מברכותיו כו' לברכה הוא היה כו' הד"א:

בד"ה וירם מאגג כו' מלכותו עז הס"ד:


דף קו עמוד אעריכה

גמרא ונאמר וישב ישראל כו' נמחק ונאמר:

רש"י בד"ה הוא אמר כו' קול ואמרה כו' כצ"ל:

בד"ה ומי השיבך כו' הזקיקך לכך הס"ד. ואחר כך מתחיל הדבור שמחייה עצמו בשם אל עושה כו' מעל צווארן ומשמנין את כו' לעתיד לבא כ"ש הס"ד ואחר כך מתחיל הדבור אוי לאומה שתמצא בשעה שמשים השם פדיון לבניו אוי לה לאומה שתהיה כו' כצ"ל:

בד"ה ציים כו' צ"ל צים כו' דכתיב היינו מקום ששמו כך כצ"ל:

בד"ה עד אשור כו' ומאשור ואילך משעבדי כו' דמשעבדי להו עד אשור כו' כצ"ל. ונ"ב פי' עד אשור ולא בכלל ודו"ק:

בא"ד ולעתיד קא מיירי כצ"ל:

בד"ה הן הנה כו' בדבר בלעם הס"ד:

בד"ה פיעור כך שמתריזין לפניו הס"ד:

בד"ה וינזרו כו' אחר הבושת הס"ד ואח"כ מה"ד כאהבם מתוך כו':

בד"ה ותקראן בגופן הס"ד ואח"כ מ"ה ותקראן משמע כו':


דף קו עמוד בעריכה

גמ' דבלעם דהוה כתיב ביה כו' אמר ווי שיצא זה כו'. יורישנו אל ואמר ר' יצחק מאי דכתיב גם אל יתצך לנצח אמר הקב"ה לדוד ניתי דואג לעלמא דאתי אמר לפניו גם אל יתצך לנצח מאי דכתיב יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה אמר הקב"ה לימרו שמעתתא בי מדרשא משמיה אמר לפניו יחתך ויסחך מאהל כו'. אמר ר' אמי ארבע מאה בעי כו':

מתנינן טובא בעוקצין וכי הוה כו' שכבשן בטרפיהן טהורין אמר הויה כו' ואליבא דהלכתא דכתיב סוד ה' ליראיו כו'. ואמר רבי יוחנן בתחלה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה בר תלתין כו' יותר מן מאתים ועשר שנים כו'. נ"ב זה אינו דהא לא היתה הגזרה כי אם משנולדה מרים ועוד בעל כרחך לא התחיל הגלות כ"א אחר מות יוסף והו' חיה בתוך רד"ו ע"א שנה אלא צ"ל שאותו עצה התחיל מתחלת ירידתם למצרים אבל לא נגמרה הגזירה והפורענות כי אם ממרים ודו"ק:

בד"ה חגירא תרגום של פסח הס"ד:

בד"ה שמא יצא זה לתרבות רעה הוא נמחק ומתחיל הדבור לאחר שיצא כו':


דף קז עמוד אעריכה

גמ' ואת לא מינסית לי אמר לפניו רבונו של עולם נסני שנ' בחנני ונסני וגו' כו' כצ"ל:

שם ומרעיבו שבע והיינו דכתיב נמחק והיינו דכתיב:

שם פיתקא לחלתא איגלייא וחזייה מיד וישלח כצ"ל:

שם אלא שאכלה פגה נ"ב ס"א שביעית:

שם פוסקין משנתן ואומרים לו דוד הבא על אשת איש כצ"ל:

שם אמר רב יהודה אמר רב אפי' בשעת חליו כו' ואמר רב יהודה אמר רב כו'. מאי טעמא קנסיבת יפת תואר כו' אז איתם שלא יכתוב כו' על אחת כמה וכמה ונקתי כו'. קבל עלך יסורין קבל עליה אמר רב יהודה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה מתקדשת כו' טומאתה ולא בא עליה כו' כצ"ל:

בד"ה שאכלה פגה כו'. נ"ב ולפי פירושו הוה ליה למימר אלא שאכל פגי כי דוחק לומר שאכל אותן פגי שאין הלשון מובן כן ועוד הערוך כתב בפירוש פגי וזה לשונו שאכלה פגי כלומר באה אצלו קודם הזמן שנתבשלה באיסורא על כרחך משמע להדיא שתולה הענין בדידה ותימה הלא היא באונס נלקחה כמו שכתבו התוס' בסוף פרק במה בהמה וא"כ הוה ליה למימר שאכל פגי ר"ל שבא אליה קודם הזמן כו' ומרגלה בפומא דאינשי לפרש דאכלה פגי ר"ל שמיהרה לינשא לאוריה גם זו לא יתכן שהרי לכל היותר בת ח' שנה היתה בפ' סורר ומורה ואם כן בעל כרחך קטנה היא ונשואי' לא נשואין אלא שהשיא אותה אביה ואם כן הוה ליה למימר שהאכילוה פגי גם לכל הפירושים קשה לפי מה שמצאתי כתוב בס"א להדיא שאכלה פגי שביעית על כן נראה לפרש בדרך זה ראויה היתה כו' אלא שחטא קטן בא לידה וגרם הקלקול שתנשא מקודם לאוריה וכמו שמצינו במדרש משל לשתי נשים אחת קלקלה ואחת אכלה פגי וק"ל:

בד"ה נאספו כו' בעלי מומין כו' כצ"ל:

בד"ה באנחתי כו' בכל לילה מטתי כו' קרי ליה הס"ד והד"א:

בד"ה סוחר כותי כו' על דמים מועטים. נ"ב פירוש שיקנו ממנו:

בד"ה נסתרות של צנעה הס"ד:

בד"ה הכי גרסינן חכמי הדור הס"ד:


דף קז עמוד בעריכה

גמ' וששה חדשים וגו' והני ששה חדשים לא קא חשיב שמע מינה נצטרע אמר לפניו רבש"ע כו' זיל כסי צ"ל זיל נסי כו' כל הארץ וכתיב משם הפיצם ה' ויפץ ה' אותם וגו' כנ"ל:

רש"י בד"ה אותה שעה כו' בהאי קרא ח' דברים כנגד אותם כו' כצ"ל:


דף קח עמוד אעריכה

גמ' שנ' תהרו חשש תלדו כו'. נ"ב פירוש קש:

שם רוחכם אש תאכלם כו' כצ"ל:

שם ישלחו כצאן עויליהם כו'. נ"ב לשון עול יונק כלומר נעריהם:

שם ולא מהמהם כו' נ"ב פי' מבניהם:

שם ולא נה בהם כו' כצ"ל ונ"ב פי' לשון נהי שאין אדם נוה ומייליל אחריהם כו' ואמר לפניו כו' ולא נה בהם ואף על נח נחתם גזר דין שנאמר ולא נה בהם כו' כצ"ל. ונ"ב פי' אל תקרי נוה אלא נח:

שם כי אתא רב דימי אמר אמר הקב"ה כו' מאי משמע כתיב כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה כמים שדומה כו' כמו עין בעין נמחק בעין:

בד"ה לא מהם כו' במשאם הס"ד:

בד"ה פליטין בושם כו' כצ"ל:

בד"ה א"כ לא נפנה דרך כרמים כו' כלומר לא נסור ולא נפנה את דרך הכרמים:

בד"ה בשכבת זרע שלכם כו' כצ"ל מבין עקבי רגליכם בשכבת זרע שלכם יכול למחות אתכם ל"א מבין עקבי רגליכם כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה חמת המלך שככה כו' מים נחו מרותחן כצ"ל:

בד"ה מאתו כו' שדרים אצלם כו' כצ"ל:

בד"ה ואית דגרסי כו' משיתא ירחי כו' כצ"ל:


דף קט עמוד אעריכה

גמ' דכתיב וחטאתי לאלהים כו' ונשכח תורת כו' אתו וקא מצערי ליה אמרו ליה יהבית אורחי לגנבי אמר להו הבו ליה תרי תורי כו' כצ"ל:

רש"י אחר ד"ה אם כן ליבנו כו' צ"ל ד"ה הפיצם כו' ואחריו ד"ה שדים כו' ואחריו ד"ה רוחין ואחריו ד"ה לילין כו':

בד"ה זה שאומרת צ"ל זו:

בד"ה שליש נבלע יסודותיה כו' עד שליש ושליש כו' כצ"ל:

בד"ה שאפי כו' לשם לכך היא משכחת כצ"ל:

בד"ה וכי מאחר כו' עוברי דרכים הס"ד:

בד"ה מעם גר כו' והשליכו עלי הנשכחים מני רגל ונתדלדלו מאדם ונעו כו' כצ"ל:

בד"ה יומם חתמו כו' וחותמיו הס"ד:

בד"ה אפרסמון כו' מנהגו של מפקיד צורה וחותם כצ"ל:


דף קט עמוד בעריכה

גמ' דלית ליה תורא לשקול תרי כו' דעברת במיא לא יהיב פדיוהו אתא לקמיה דדיינא א"ל הב ליה אגרא דשקל לך דמא ותמניא זוזי דעברת במיא אליעזר עבד כו' פדיוהו כו' מגנו עלה אורחי כי מאריך גייזי ליה כי גווץ כו' שקיל דידיה הכי איתנו בינייהו כל מאן דמזמין גברא לבי הלולא לישלחו גלימא הוי ההוא הלולא איקלע אליעזר כו' איגר שורא אתאי זיבורי כו' ויקח קרח אמר ריש לקיש כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה דיתב גביה לסעודה נמחק כל זה והד"מ אזל אליעזר כו' כצ"ל:

אחר ד"ה א"ל מאן כו' צ"ל ד"ה דיתיב גבה לסעודה:

בד"ה כי אריך כו' גיידי ליה הס"ד:

בד"ה ורפתא לא כו' ברעב וכשמת כו' הד"א:

בד"ה מקח רע התחיל בקטטה הס"ד:

בד"ה נעשה לו בה פלאות כו' כצ"ל:

בד"ה אי מר רב כו' ואם קרח מנצח אתה תלמיד מה לך כו' כצ"ל. :


דף קי עמוד אעריכה

גמ' אמרה ליה חזי מאי כו' אמר איהו נמי כו' דתכילתא וכסינהו לכולהו כו' מן השרופים ומן הבלועין מן הבלועין דכתיב כו' ותורתו אמת והן בדאין אמר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אמר לה קרח כו' כצ"ל:

בד"ה קנא לאשתו כו' התראה הס"ד:

בד"ה חולק על כו' ישיבתו הס"ד בד"ה מהרהר מחפה עליו דברים הס"ד:

בד"ה אקלידי מפתחות הס"ד:

בד"ה וקולפי מנעולם הס"ד:

בד"ה מן הבלועין כו' קיים ואח"כ כו' כצ"ל:

בד"ה בכבודי כו' משתחוין לחמה הס"ד:

בד"ה נתבצר מל' עיר בצורה כו' ולא מתו הס"ד והשאר נמחק. נ"ב בס"א.  :


דף קי עמוד בעריכה

גמ' גיהנם להכא כבשר כו' ר' אליעזר אומר כיום הזה מה היום כו' כצ"ל:

וענף לעולם הבא ר' עקיבא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה וא"ל ההוא טייעא הם"ד:

בד"ה כל תלתין כו' גיהנם להכא ואמרי כו' כצ"ל:

בד"ה שבקיה כו' ולקמן מפרש כו' כצ"ל:

בד"ה עשרת השבטים כו' מקצתן החזירן הס"ד:

בד"ה כיום הזה כו' ומזכין מר הס"ד:

בד"ה הכי גרסינן כו' עתידין לחזור הס"ד וכאן נרשם גמרא וקודם הדבור נמחק גמרא:

בד"ה תנו רבנן כו' נענשו מרגלים הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור ר' שמעון כו':

בד"ה ואם יחזרו כו' לעולם הבא הס"ד:

בד"ה שורש וענף כו' שלהם הס"ד:

בד"ה הכי גרס כו' למר כדאית ליה ומר כדאית ליה כצ"ל:


דף קיא עמוד אעריכה

גמ' ניחא למרייהו כו' אמר לו אף לרשעים א"ל רשעים יאבדו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה לא ניחא כו' מ"ר לישנא אחרינא שלישי של שם כו' כצ"ל:

בד"ה חזייה רב לרב כהנא כו' כצ"ל:

בד"ה וענתה כו' ושפלים יהיו כמי כו' כצ"ל:

בד"ה א"ל חבל כו' ואיני יכול למצוא חסידים אחרים כמותם כצ"ל:

בד"ה אמת ראה כו' שנקרא אמת ונתיירא אם יתחייבו כלייה ודן אותן כצ"ל:


דף קיא עמוד בעריכה

גמ' נאוה קודש וגו' כו' את יצרו וליושב על כו' תנו רבנן יצאו הן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ה' לאורך ימים כו' כצ"ל עדותיך וגו' ה' לאורך כו':

בד"ה לרוח משפט כו' ביצרו שבועט ביצרו כו' כצ"ל:

בד"ה עד שיודח כו' מאותה העיר הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור הרי אלו כיחידי' שהן בסקילה וממונן פלט כו' כצ"ל:

בד"ה הכה תכה כו' ממקום למקום מצילין מדכתיב כו' כצ"ל:

בד"ה יצאו הם כו' והדיחן והרי הם כו' כצ"ל:

בד"ה חולקין עיר כו' נוחלין ומנחילין הס"ד:

בד"ה ה"ג לא ארבע מהאי וחמשה מהאי כצ"ל והס"ד:


דף קיב עמוד אעריכה

רש"י בד"ה גרידי בדלת כו' דמפרשינן גרידא יחיד כו' וגורד בסכין או בכל כו' כצ"ל:

בד"ה ור"ל משום דאין דנין שנים כו' כצ"ל:

בד"ה אלא מרבין כו' מרובין ואם הודחו הד"א:

בד"ה אמר רב חסדא כו' כאותה העיר שכונסין כו' לרחוב לשורפן אבל רחוקים דאין מגיעין לעיר אינן אבודין ודוקא שכבר היו כו' כצ"ל:

בד"ה אלא דידיה דבני עיר כו' כצ"ל:

בד"ה דלא קבל צ"ל דקבל:

בד"ה לא שנא כו' לפי חרב והיינו שלא כדרך שחיטה והס"ד ואח"כ מתחיל הדבור שחיטה מהניא כו':

בד"ה שער נשים כו' או לא הוא ס"ד:

בד"ה דתלי בסבטא כו' ואין קשורין כו' כצ"ל:


דף קיב עמוד בעריכה

גמ' היו בה קדשים קדשי מזבח כו' בעלים הוא והכא בקדשים כו' משללה אימעט וכל שקרב כו' בעל מום כגון בכור ומעשר מבהמה נפקא כו' כצ"ל:

שם תנן התם עיסה כו'. נ"ב אין זה משנה אלא הברייתא בפרק כל שעה והכי פירש תנן התם כלומר שנינו לשם:

רש"י קודם ד"ה מכאן אמרו נרשם מתניתין:

בד"ה מעשר שני כו' יגנז וכתבי הקדש יגנוזו הס"ד:

בד"ה ה"ג אלהיך אמר ר"ש כו' הד"א:

בד"ה רחובה כו' מתחלה ולא שעושין כו' כצ"ל:

בד"ה שנאמר כליל כו' ל"ג הס"ד:

בד"ה ואליבא דר' כו' דמיהם בהמתם מיקרו כו' כצ"ל:

בד"ה ליפלוג וליתני כו' לקדשי קדשים הס"ד:

בד"ה לא פסיקא כו' הנדחת ירעו כו' הד"א:

בד"ה דאתנהו צ"ל דאיתנהו:

רש"י בד"ה מאי קאמר הכי קאמר כו' קדשים קלים ממון בעלים הוא. נ"ב נראה דמשום הכי מפרש טעמא דפרק קמא משום בעלים ואליבא דר"ל ולא כר"י משום זבח רשעים תועבה דאם כן במאי פליגי דסוף סוף לכולי עלמא ימותו משום זבח רשעים תועבה אבל השתא שפיר פליגי דת"ק סבירא ליה ממון בעלים ובכלל שללה הוא ור' שמעון קא ממעט מכח שללה שאר קדשים ובכור מבהמתך ולא סבירא ליה ממון בעלים הוא אבל רבינא דמוקי ליה פלוגתא בבעלי מומין אבל בתמימים לכולי עלמא ימותו משום זבח רשעים תועבה כר"י. בא"ד כשהוא תם ואינו נפדה כו' איצטריך בהמתן למעוטי כו' כצ"ל:

עוד בדבור זה דאיהו מוקי ליה כצ"ל. ונ"ב אפילו בתמימים וקסבר כו' והאי אפי' קצת דחוק ודו"ק:

בד"ה תרומה ביד כו' אמר תשרף הס"ד. בד"ה אלא בעיר הנדחת כו' דהיינו חומה הס"ד ואחר כך מתחיל הדבור אלא לאו בגבולין ולא מטו ליה וקתני יגנוזו ואינו יוצא לישרף בתמיהה ואם איתא כו' אלא ממון הדיוט כו' משום זילותא כצ"ל והס"ד. בד"ה הכא במאי עסתינן כו' ולקמן פריך כו' כצ"ל:


דף קיג עמוד אעריכה

גמ' בנוהור וכגון דנפיל כו' מאי עביד מאי קאמר ה"ק כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה וליפרקיה כו' ומשני כר"י כו' כצ"ל:

בד"ה ואבדתם כו' שמים הס"ד:

בד"ה כלל בעשה כו' ופרדסים לא ור' יוסי כו' דאיכא כ"ש כצ"ל והס"ד:

בד"ה דכולי עלמא כו' דבעלמא לית ליה כו' בכל בנייני כדקס"ד אלא עוד לכמו כו' כצ"ל:

בד"ה מחוברין ושריפה יצא זה כו' כצ"ל:

בד"ה לא יריחו כו' אחאב ועל שעבר כו' כצ"ל:

בד"ה אבירם ושגוב כו' דקרי להו כו'. נ"ב נראה לי לפי סלקא דעתא דמקשה ודו"ק:

בד"ה בי טמיא כו' לשון אבל. נ"ב באטב"ח ובאלב"ם:


דף קיג עמוד בעריכה

רש"י בד"ה איכסו כו' בתלתא יומי הס"ד:

בד"ה אמר ליה ר' יוסי הוא סוף דבור: