פתיחת התפריט הראשי

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש

על ש"ס: רבינו אשר | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן אעריכה

ואלו מותרין. חולין שאוכל לך כבשר חזיר כעבודת כוכבים כעורות לבובין כנבלות וטריפות כשקצים ורמשים כחלת אהרן וכתרומתו מותר האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר שלא יקל את ראשו לכך: גמ' מנהני מילי אמר קרא איש כי ידור נדר לה' עד שידור בדבר הנדור אי הכי אפילו בדבר האסור נמי דהא כתיב לאסור אסר ההוא מיבעי ליה כדתניא איזהו איסר האמור בתורה אבל קרא דכי ידור נדר אתא לאשמועינן דאינו נדר עד שידור בדבר הנדור כהני דתנן לעיל דף יג. כקרבן נזירים דבר הנאסר ע"י קדושת הפה וכן אם נדר עליו ככר אחד בדבר הנדור וחזר ואמר על ככר אחר זה כזה וכן עד מאה כולן אסורין דמתפיס בנדר כמוציא נדר מפיו דמי כדתנן בנזיר דף כ: מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ושמע חבירו ואמר ואני כולן אסורין ואמרינן נמי לעיל בפרק קמא דף יא: בעי רמי בר חמא הרי עלי כבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים מהו כגון דמחית בשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים ומחית דהיתירא גביה ואמר זה כזה בעיקרא קא מתפיס או בדהשתא קא מתפיס אלמא מתפיס בנדר כנדר דמי ועוד תניא איזהו איסר האמור בתורה אמר הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו כיום שמת בו רבו כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם כיום שראיתי ירושלים בחורבנה ואמר שמואל והוא שנדור ובא מאותו היום והוא הדין נמי אם אומר הרי עלי יום זה כיום שמת בו אביו ולא הזכיר אכילת בשר ושתיית יין ותנן נמי הריני כזה הריני נזיר ואמר שמואל כגון שהיה נזיר עובר לפניו אבל אם נשבע על הדבר שלא יאכלנו ואמר על ככר אחר הרי זה כזה אינו נאסר דאמרינן בפרק שלישי דשבועות דף כ. מתפיס בשבועה אביי אמר כמוציא שבועה מפיו דמי ורבא אמר לאו כמוציא שבועה מפיו דמי והיינו טעמא דהנדר חל על החפץ שאסר החפץ עליו בנדר וכי מתפיס חפץ בחפץ חל הנדר כאילו התפיסו בקרבן אבל בשבועה הוא אוסר עצמו מן החפץ אבל גוף החפץ אין עליו נדר וקדושה הלכך אי אמר זה כזה לא אמר כלום. וכן נמי אם אמר שלא אוכל בשר כיום שמת בו אביו והוא היה מושבע על אותו היום לא אמר כלום דהא באותו יום מתפיס ואותו יום ליכא בגופיה נדר ולא מידי: הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר ורמינהו הרי את עלי כאימא כבשר אחותי כערלה ככלאי הכרם לא אמר כלום אמר אביי לא אמר כלום מדאורייתא וצריך שאלה מדרבנן רב אמר הא בתלמיד חכם הא בעם הארץ דתניא הנודר בתורה לא אמר כלום ואמר ר' יוחנן וצריך שאלה לחכם ואמר רב נחמן ותלמיד חכם אינו צריך שאלה ודוקא המדיר אשתו ומתפיס הנאתה בדבר האסור צריך שאלה שלא יקל את ראשו לכך ושמא יאסור את אשתו עליו אבל מתפיס אכילתו והנאתו בדבר האסור לא בעי שאלה מדקתני סיפא דמתניתין הכי מכלל דרישא לא בעי שאלה והנודר בתורה אפי' בדנפשה בעי שאלה מאי טעמא בין בה למה שכתוב בה לא משמע ליה ואתי לאיחלופי:

סימן בעריכה

גופא הנודר בתורה לא אמר כלום במה שכתוב בה דבריו קיימין בה ובמה שכתוב בה דבריו קיימין השתא במה שכתוב בה לחודה דבריו קיימין בה ובמה שכתוב בה צריכא למימר אמר רב נחמן לא קשיא הא דמחתא אורייתא על ארעא והא דנקיט לה בידיה מחתא על ארעא דעתיה אגוילים נקיט לה בידיה דעתיה על הזכרות שבה רישא קמ"ל אע"פ דמחתה על ארעא במה שכתוב בה מהני סיפא הא קמ"ל כיון דנקיט לה בידיה אע"ג דלא אמר אלא בה כמאן דאמר במה שכתוב בה דמי ירושלמי פ"א ה"ג בתורה ה"ז מותר בכתוב בה הרי זה אסור בתורה הרי זה מותר בקדושת תורה במה שכתוב בה הרי זה אסור בקרבנות הכתובים בה:

סימן געריכה

מתני' קונם שאני ישן שאני מדבר שאני מהלך האומר לאשה קונם שאני משמשך הרי זה בבל יחל דברו שבועה שאיני ישן שאיני מדבר שאיני מהלך אסור: גמ' היכי דמי אילימא כדקתני שאני ישן מי הוי נדר והתניא חומר בשבועות שהשבועות חלין בין על דבר שיש בו ממש בין על דבר שאין בו ממש משא"כ בנדרים ושינה דבר שאין בו ממש הוא אלא דאמר עיני בשינה מי שבקינן ליה דעבר עליה בבל יחל והאמר ר' יוחנן האומר שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר ומשני לה רבינא לעולם כדקתני שאני ישן והא דקשיא לך דשינה דבר שאין בו ממש הוא מאי בל יחל מדרבנן ומי איכא בל יחל מדרבנן אין והתניא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה יכול להתיר בפניהם משום שנאמר בל יחל דברו:

סימן דעריכה

מכאן היה אומר ה"ר יהודה הכהן ז"ל אם אדם נהג שלא לאכול בשר או שלא לשתות יין בזמן מיוחד ושוב רצה לשתות יין או לאכול בשר באותו הזמן צריך התרה ויפתח בחרטה שמתחרט שנהג כך לשם נדר הכי נמי מסתברא מדקתני לענין שבועה אסור ובהא קתני בל יחל ולא קתני אסור שמע מינה מדרבנן: איתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל ישן היום שמא ישן למחר ורב נחמן אמר ישן היום ואין חוששין שמא ישן למחר ומודה רב יהודה באומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום שיישן היום כי לא זהיר בתנאיה אבל באיסוריה מיזהר ומסתבר דהלכה כרב יהודה שהיה מופלג בחכמה טפי מרב נחמן וגם שהוא מחמיר וכולהו פירכי דפריך לרב יהודה יאות שני להון וגם רב נחמן שני אליבא דרב יהודה:

סימן העריכה

האומר לאשתו קונם שאני משמשך וכו'. והא מן התורה משועבד לה שנאמר כסותה ועונתה לא יגרע באומר הנאת תשמישך עלי וכדרב כהנא דאמר רב כהנא הנאת תשמישי עליך כופין אותה ומשמשתו דשעבודי משעבדה ליה הנאת תשמישך עלי אסורה שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו:

סימן ועריכה

מתני' קרבן לא אוכל לך הקרבן שאוכל לך לקרבן לא אוכל לך מותר שבועה לא אוכל לך השבועה שאוכל לך לשבועה לא אוכל לך אסור: גמ' מכלל דהשבועה שאוכל לך דלא אכילנא משמע. ורמינהו שבועות שתים שהן ארבע שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי. ושני רב אשי שאוכל דמתניתין שאי אוכל אבל שאוכל דשבועות דאכילנא משמע ושלא אוכל דלא אכילנא משמע כאן במסרבין בו לאכול ואמר אכילנא או לא אכילנא כאן שאין מסרבין בו. והיינו טעמא דנדרים דאיסור חפצא הוא שאוכל הוא שלא אוכל מה שלא אוכל הוא. שבועות דאיסור נפשיה הוא שאוכל ושלא אוכל דעבידנא ודלא עבידנא קאמר:

סימן זעריכה

מתני' זה חומר בשבועות מבנדרים וחומר בנדרים מבשבועות. כיצד קונם סוכה שאיני עושה לולב שאיני נוטל תפילין שאיני מניח בנדרים אסור בשבועות מותר. שאין נשבעין לעבור על המצות: גמ' רב כהנא מתני אמר רב גידל אמר שמואל מניין שאין נשבעין לעבור על המצות שנאמר לא יחל דברו דברו הוא דלא יחל אבל מיחל חפצי שמים מאי שנא נדר דכתיב כי ידור נדד לה' לא יחל דברו שבועה נמי כתיב או השבע שבועה לא יחל דברו. אמר רבא הא דאמר ישיבת סוכה עלי הא דאמר שבועה שלא אשב בסוכה כלומר נדר הוא אוסר את החפץ עליו ובענין אחר אינו נדר דאי אמר קונם שלא אשב בסוכה אפי' בדבר הרשות לא חייל. אבל שבועה חלה על הגוף ואפי' אם אמר ישיבת סוכה עלי אין השבועה חלה על החפץ אלא על האדם שנשבע שלא לעשות דבר זה. הלכך גבי נדר אינו נראה כנודר לבטל את המצוה שהרי לא קבל על עצמו כלום אלא אוסר את החפץ עליו ואין מאכילין לאדם דבר האסור לו אבל שבועה הוא אוסר את עצמו מלעשות הדבר וכיון שהוא מחוייב לעשות את המצות לאו כל כמיניה להפקיע את עצמו מחיוב המצוה. הלכך דרשינן לה' לפניו על נדר ולא לאחריו אשבועה:

סימן חעריכה

מתני' יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה. כיצד אמר הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב על כל אחת ואחת שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת: גמ' אמר רב הונא לא שנו אלא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר דמגו דמתוספא יומא יתירא חיילא נזירות על נזירות ושמואל אמר אפילו אמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום נזירות חלה על נזירות והלכתא כשמואל דסוגיין דשמעתין אליביה: אינו חייב אלא אחת אמר רבא אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליו:

סימן טעריכה

מתני' סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל. כיצד אמר הרי עלי כבשר מליח וכיין נסך אם בשל שמים נדר אסור אם בשל עבודת כוכבים נדר מותר ואם סתם אסור. הרי עלי כחרם אם כחרם של שמים נדר אסור ואם בשל כהנים מותר ואם סתם אסור. הרי עלי כמעשר אם כמעשר בהמה נדר אסור ואם בשל דגן מותר ואם סתם אסור. הרי עלי כתרומה אם כתרומת הלישכה נדר אסור ואם בשל דגן מותר ואם סתם אסור דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים סתם תרומה ביהודה אסורה ובגליל מותרת שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלישכה סתם חרמים ביהודה מותרין ובגליל אסורין שאין אנשי גליל מכירין חרמי כהנים:

סימן יעריכה

נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים. נדר בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים. הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו. קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא מאשתי ראשונה שגירשתי. על כולן אין נשאלין להן ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהם דברי ר"מ. וחכ"א פותחין להם פתח ממקום אחר ומלמדים אותם שלא ינהגו קלות ראש בנדרים: סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל יש מפרשים אע"פ שפירושם להקל אם לא פירש אזלינן לחומרא ולא נהירא דמה הוצרך לשנות ופירושן להקל ועוד מה קולא שייך כשפירש כיון שביאר היאך נדר לא שייך להזכיר קולא וחומרא ככל היוצא מפיו יעשה. ויש מפרשים אע"פ שסתם נדרים להחמיר היינו כשלא פי' מה היה בלבו אלא אמר כך נדרתי כמו שפירשוהו חכמים אנו מפרשים לחומרא אבל אם אמר הרי עלי כבשר מליח וחזר ואמר בלבו היה כבשר מליח של עבודת כוכבים אזלינן בתר פירושו להקל. ואם תיקשי לך דא"כ הוה ליה למימר כדקתני בסיפא נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים הכי נמי הוה ליה למתני נדר בבשר מליח ואמר לא נדרתי אלא בבשר מליח של עבודת כוכבים. וי"ל דלא דמי דהכא אין הלשון משונה זה מזה דהכל נקרא בשר מליח הלכך די בזה במה שאמר ופירושו להקל אבל לקמן שהוא משנה הלשון לגמרי שאין דרך לקרא לחרמו של ים חרם סתם ולקרבנות מלכים קרבן סתם הוצרך להאריך ולפרש דאפי' בכי האי גונא מהמנינן ליה. ולקמן נמי צריך שאלה אבל הכא מהמנינן ליה ולא בעי שאלה: גמ' על כולן אין נשאלין וכו' אמר מר ואין נשאלין להן והדר קתני ואם נשאלין נשאלו. אמר רב יהודה הכי קתני אין נשאלין אין צריכין שאלה. במה דברים אמורים בתלמיד חכם. ועם הארץ שבא לשאל עונשין אותו ומחמירין עליו בשלמא מחמירין עליו דלא פתחינן ליה בחרטה אלא עונשין אותו היכי דמי.

סימן יאעריכה

כדתניא מי שעבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר במה ד"א בנזירות מועטת אבל בנזירות מרובה דיו שלשים יום ודווקא בנזירות קאמר ר' יוסי שלשים יום לפי שיש קצבה לסתם נזירות שלשים יום. אבל בנדרים שאין להם קצבה מודה רבי יוסי שצריך לנהוג איסור כימים שנהג בהן היתר. ומעשה באחד שנדר מכל פירות חוץ מדגן ועבר על נדרו ימים רבים והתירו ולא החמירו עליו לנהיג איסור כימים שעבר משום שהיה בא לידי מכשול ולא היה יכול ליזהר כיון שאין לו אלא קנס בעלמא היכא דאינו יכול ליזהר אין להחמיר עליו ורבנן סברי אין עונשין אותו ואין מחמירין עליו אלא פותחין לו פתח ממקום אחר בין בפתח בין בחרטה ומלמדין אותו שלא ינהוג קלות ראש בנדרים דכי עונשין בשל תורה בנדרים אלו אין עונשין והיכא דאמור רבנן אין עונשין ואין נזקקין לו בי דינא דמזדקיק ליה לא עביד שפיר. רב אחא בר יעקב אמר היו משמתין ליה וה"ה למאן דלא פתח להני נדרים פתח ממקום אחר אלא מלמד אותו שהן מותרין והיו משמתין ליה דלא שפיר עבד: