קטגוריה:תהלים קכו ב

הפסוק כתוב בלשון עתיד - יימלא, יאמרו . אולם הפסוקים שלפניו ואחריו כתובים בלשון עבר - היינו כחולמים , היינו שמחים . האם הפסוקים מתארים את שיבת ציון בעתיד, או שיבת ציון שכבר התרחשה בעבר? שני פירושים:

1. הפסוקים מתארים חזון לעתיד. המשוררים חיים בגלות, וחולמים על שיבת ציון העתידית, שבה יימלא שחוק פיהם. אבל החלום והשמחה שבחלום כבר קרו בעבר: "השחוק הנמצא בלבנו עתה, ואינו יכול למלאות את פינו, אז ימלא פינו ממנו.... הרונן עתה בחלום בלא תנועה, רק בכח ולא בפועל, אז ימלא רנה . וזולת זה ההבדל, היה הדבר אצלנו כאלו כבר יצא אל המציאות בעת היינו כחולמים .  אז , ר"ל אצל הגוים, יהיה זה דבר חדש, והם יאמרו אז, הגדיל ה' לעשות עם אלה , כאלו הדבר התחדש אז, אבל אצלנו אינו דבר חדש, כי כבר היינו שמחים - הגדיל ה' לעשות עמנו , כבר שמחנו על זה בעבר; בעת היינו כחולמים , ראינו ושמחנו בעת החזיון על שהגדיל ה' לעשות עמנו , והוא אצלנו שמחה ישנה ששמחנו בה מראשית קדומים, כי היה הדבר ברור אצלנו כאלו כבר יצא אל המציאות בעת ראינוהו במחזה." ( מלבי"ם )  לפי זה, השיר כולו מתאר את הבטחון של המשוררים שחלום שיבת ציון יתגשם. הביטחון הזה מביא אותם לשמחה כבר עכשיו.

• אולם, בתיאור של חזון לעתיד, מתאים יותר לתאר את פרטי החזון עצמו, ולא את התהליך הנפשי שעוברים המשוררים.

2. הפסוקים מתארים את שיבת ציון שכבר היתה. הביטוי "אז"+פועל בעתיד יכול לציין, בלשון השירה, גם אירועים שקרו בעבר, כמו ב (שמות טו א): "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'", (במדבר כא יז): "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ". המשוררים חיים בדור שאחרי שיבת ציון. הם נתקלים בצרות ובקשיים (כמו שיתואר בהמשך המזמור), ונזכרים בערגה בשמחה ובהתלהבות שאחזה בהם, וגם בגויים סביבותיהם, בעת שיבת ציון (הרב אלחנן סמט, עיונים במזמורי תהלים, מזמור קכו) . המטרה היא לומר לה': "ראה נא כמה שמחנו בנס שעשית עמנו כשהשבת אותנו לציון. אנא, הושיע אותנו מהצרות, כדי שלא יהיו ניסיך לשווא!". רעיון דומה נמצא ב (תהלים מד כז): "קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ "( פירוט ).

מפסוק זה למדו חז"ל, שהצחוק לא מתאים לעת החורבן, אלא רק לעת הגאולה, "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה; אימתי? בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה ." ( בבלי ברכות לא א ) . "אין אז אלא שמחה" ( שמות רבה כג ד ) "ומתי יש לשמוח ולשחק? בעת אשר תחזור השכינה לציון, שהיא שמחה גדולה, כדכתיב  (תהלים קכו ב): "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אז יאמרו בגוים הגדיל יי לעשות עם אלה"  (ברכות לא א)." ( ספר המידות השלם שער השמחה ).  וראו גם  תיקוני זהר מט ב .

מדוע חשוב לציין את מה שאומרים הגויים על שיבת ציון?  - אולי כי היהודים עצמם כבר רגילים לחיות במדינה של קיבוץ גלויות, וזה כבר נראה לנו מובן מאליו; "אין בעל הנס מכיר בניסו" (הרב אלחנן סמט, עיונים במזמורי תהלים, מזמור קכו) . אולם הגויים רואים אותנו מבחוץ, ויודעים להעריך את גודל הנס. הם יודעים, שאף גוי אחר לא זכה לנס כזה של קיבוץ גלויות לאחר 70 (או 2000) שנות גלות. הם מכירים בכך, שרק ה' יכול לעשות נס כה גדול: "הגדולות האלה הם מה', ולא באו במקרה" ( מצודות ) . דברי הגויים משפיעים גם על בני ישראל:

"קדוש השם בעיני הגויים יפעול על החוטאים מישראל לשוב מדרכיהם הרעים כי בראותם שהגויים מכירים בכח ה' לעמו יבושו וישובו לה' בהכרה וקדוש שם שמים, וזאת כונת הכתוב בשיבת ציון אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו , היינו אחרי שהגוים יכירו במעשים הגדולים שה' עושה עם ישראל אז יאמרו כל ישראל, אף אלה שהם מקטני אמנה - הגדיל ה' לעשות עמנו . ותכלית גאולת האמת וקדוש השם היא ליחוד ב' המשיתין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, עץ יוסף ועץ יהודא, שבזה סוד יחוד קוב"ה ושכינתי', תכלית איחוד ב' המשיחין הוא תקון עולם במלכות שדי." (

קול התור ד ) .

• "בראשונה, היינו כולנו קטני אמונה: אולי לא הוכשר הדור? במה זכינו אנחנו, במה שלא זכו אבותינו הקדושים, אבירי הכוח והאמונה וגדולי רוח התורה? אולי כוכב זה הוא כזיב כקודמיו? עד שבאו האחרים, הגויים, ובירכו אותנו..." ( צוריאל אדמנית, ראשית צמיחת גאולתנו, ה'תשכ"ה ) .
• "הראשונים הקולטים כי דבר גדול מתרחש אלו דווקא הגויים; לעם ישראל קשה לקלוט את הדברים. עם קום המדינה, נאלץ העולם הנוצרי להגיב להקמת מדינת ישראל. אין זה "עוד לאום" שמשתחרר במסגרת החופש הניתן ללאומים שונים באותה תקופה. לכאורה, אין השגחה מיוחדת על ישראל, דברים דומים קרו בכל האזור. ואולם, עם קום המדינה נאלץ העולם הנוצרי להתמודד עם המושג "רְצִיתָם". ישנה התמודדות רוחנית בעולם שעד אותה תקופה נראה היה כי ההכרעה עלולה להיות אחרת. תקופה זו מכריעה את ההתמודדות ומעידה על עצמה "כי רְצִיתָם". החרשים שמעו והעורים הביטו לראות. מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי...לפעמים אוזניהם של גויים חרשים נפקחות לפני חרשים מישראל." ( ישיבת ההסדר ירוחם - שיחות - יום העצמאות ה'תשנ"ו ) .

• השחוק של בני ישראל בעת שיבת ציון, "אז ימלא שחוק פינו", עומד כניגוד לשחוק של הגויים בעת החורבן, (איכה א ז): "רָאוּהָ צָרִים, שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ"( פירוט ).
• דברי הגויים בעת שיבת ציון, "הגדיל ה' לעשות עם אלה", עומדים כניגוד למעשי הגויים בעת החורבן, (איכה א ט): "רְאֵה ה' אֶת עָנְיִי, כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב"( פירוט ).

גם היום ישנם גויים המזכירים לנו את הנס שאנחנו חיים בו:

• ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת: "ישראל היא נס, עלינו לערוב לבטחונה". נשיא צרפת דיבר בוושינגטון באירוע של הוועד היהודי האמריקני ושפע חום רב כלפי ישראל. "ביטחון ישראל קרוב ללבי" ( יצחק בן חורין, ווינט, 7.11.2007 ) .
• ג'ורג' בוש, נשיא ארה"ב (לשעבר): "ישראל התפתחה באופן מדהים ב-60 השנים האחרונות". נשיא ארה"ב, גורג' בוש, הודה במילים חמות לנשיא פרס על ברכותיו בפתח הביקור בבית הנשיא. "אני מאושר להיות פה לרגל יום הולדתה ה-60 של ישראל" ( ערוץ 7, 14.5.2008 ) .
• האנק פוט, כומר הולנדי: "בשנים האחרונות פוט... הוא עזב את תפקידו ככומר של קהילה כדי להתמקד בטיפוח הקשר עם ישראל מטעם הארגון שבו הוא פועל שנים רבות, "נוצרים למען ישראל" (CVI). זהו ארגון אירופי שמרכזו בהולנד, ופוט הינו כיום ה"אידיאולוג" שלו. הוא עובר מכנסייה לכנסייה – כמו המטיפים הציונים של פעם – על מנת לדבר על חשיבותו של עם ישראל, על צדקתה של מדינת ישראל, על הצורך לתמוך בה -  וגם על כך שהברית שבין ה' לישראל אינה זקוקה לתיווכו של ישו." ( יואב שורק, מקור ראשון, מוסף שבת 2.2011 )
• מכר ירדני של ג'קי חוגי: "מדינת ישראל היא נס, אל תאבדו אותה" ( ג'קי חוגי, 28.7.2023 ) .
• חואן קוואדרדו, כוכב יובנטוס ונבחרת קולומביה: "מדינת ישראל היא נס במדבר" ( ערוץ 12 ספורט ) .

פסוקים נוספים המתארים את מה שהגויים אומרים, ראו במאמר ובגוים לא יתחשב? .