אבן עזרא על תהלים קכו

שיר המעלות, בשוב ה' - טעם זה השיר כטעם שיר העליון.

שיבת - על משקל שבתם וקימתם כן יאמר ישראל בשוב השם שבותם, אין אדם רואה בהקיץ הפלא הזה רק בחלום.

אז, פינו - לשון יחיד, כמו: נפשינו כצפור נמלטה. והטעם: כי כל אחד אז יאמרו אלה לאלה, או מבשרים בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה שהשיב שיבת ציון.

הגדיל - בראותינו כך, אז נשמח.

שובה - המשורר ידבר על לשון ישראל.

כאפיקים - כמים חזקים.

בנגב – לעולם חם, בעבור השמש, או לשון תרגום נגובו מיא.

הזורעים - המשיל הגלות לנגב שאין שם מים, והישועה כאפיקי מים ודימה בני הגלות הזורעי. והטעם: שומרי התורה.

הלך ובכה - הטעם: היה בוכה שיפחד שיאבד הזרע.

וטעם משך – הכלי שיש בו הזרע.

וי"ו אלומותיו – שב אל הזרע וזה משל לשכר שומרי התורה וסובלי הגלות.