מ"ג תהלים קכו ב


<< · מ"ג תהלים · קכו · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּ֮ינוּ֮
  וּלְשׁוֹנֵ֢נוּ רִ֫נָּ֥ה
אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם
  הִגְדִּ֥יל יְ֝הֹוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אז, פינו - לשון יחיד, כמו: נפשינו כצפור נמלטה. והטעם: כי כל אחד אז יאמרו אלה לאלה, או מבשרים בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה שהשיב שיבת ציון.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הגדיל ה'" - ר"ל הגדולות האלה הם מה' ולא באו במקרה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב-ג) "אז ימלא שחוק פינו" שהשחוק הנמצא בלבנו עתה ואינו יכול למלאות את פינו. אז ימלא פינו ממנו, "ולשוננו" הרונן עתה בחלום בלא תנועה רק בכח ולא בפועל, אז "ימלא רנה" וזולת זה ההבדל היה הדבר אצלנו כאלו כבר יצא אל המציאות בעת היינו כחולמים "אז", ר"ל אצל הגוים יהיה זה דבר חדש והם "יאמרו אז, הגדיל ה' לעשות עם אלה", כאלו הדבר התחדש אז, אבל אצלנו אינו דבר חדש, כי כבר "היינו שמחים הגדיל ה' לעשות עמנו" כבר שמחנו ע"ז בעבר, בעת היינו כחולמים ראינו ושמחנו בעת החזיון על שהגדיל ה' לעשות עמנו, והוא אצלנו שמחה ישינה ששמחנו בה מראשית קדומים, כי היה הדבר ברור אצלנו כאלו כבר יצא אל המציאות בעת ראינוהו במחזה:

 

<< · מ"ג תהלים · קכו · ב · >>