מ"ג תהלים קכו א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שיר המעלות בשוב יהוה את שיבת ציון היינו כחלמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת
בְּשׁ֣וּב יְ֭הֹוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן
  הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בשוב ה' את שיבת ציון" - מגלות בבל היינו כחולמים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שיר המעלות, בשוב ה' - טעם זה השיר כטעם שיר העליון. שיבת - על משקל שבתם וקימתם כן יאמר ישראל בשוב השם שבותם, אין אדם רואה בהקיץ הפלא הזה רק בחלום.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בשוב" - מלשון השבה

"שיבת" - מלשון שבי 

מצודת דוד

"בשוב" - לעתיד כאשר ישיב ה' מן הגלות את השבויים מבני ציון יאמרו אז הנה כל הצרות שעברו הרי הם כאילו חלמנו חלום ר"ל לרוב הטובה שיהיה להם אז ידמה להם שלא היו הצרות באמת כ"א בחלום ראו כאלו מצירים להם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שיר המעלות", הוסד בגלות בבל על שיבת ציון והגולה, "בשוב ה'" שיעור הכתוב "היינו כחולמים בשוב ה' את שיבת ציון אז ימלא שחוק פינו", מציין[1] תקות ישראל מה שיקוו שימלא ה' הבטחתו ע"י נביאיו להשיב שבותם, כחולם חלום נבואיי, שרואה את העתיד כדבר הוה עתה, וכאלו הוא במציאות ושמח עליו כשמח על דבר טוב הוה עתה, כמ"ש ירמיה על זאת הקיצותי ואראה ושנתי ערבה לי, ואין הבדל בן ראיית הנביא במחזה ובין ראיית הדבר בעת יצא אל הפועל, רק שהנביא שמחתו הוא בלב בלבד ואינו יכול להוציא השמחה בפועל ע"י שחוק ורנה בפה ולשון, עז"א שכבר "היינו כחולמים" ראינו דבר זה כבר במחזה, אשר "בעת שישיב ה' את שיבת ציון" בפועל

 


  1. ^ גירסת הספרים בטעות 'מציון' ואין לו משמעות, ומעיון בכתי"ק המילה היא 'מציין' או 'יציין'.