קטגוריה:שמואל א ב כה
נוסח המקרא
אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם
אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם כִּי חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם.
אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְﬞל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיהֹוָה֙ יֶחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְהֹוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם׃
אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְ/אִישׁ֙ וּ/פִֽלְל֣/וֹ אֱלֹהִ֔ים וְ/אִ֤ם לַֽ/יהוָה֙ יֶֽחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑/וֹ וְ/לֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְ/ק֣וֹל אֲבִי/הֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְהוָ֖ה לַ/הֲמִיתָֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"אלהים" - דיין
"כי חפץ ה' להמיתם" - שכבר נחתם גזר דין אבל קודם שנחתם גזר דין נאמר (יחזקאל יח לב) כי לא אחפוץ במות המתמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ופללו יתפלל" - ענין משפט כמו (שם כא כב) ונתן בפלילים
מצודת דוד
"כי חפץ ה' להמיתם" - על כי הרבו לפשוע ולזה חיזק לבבם
"ואם לה'" - רצה לומר ומכל שכן כשהאדם חוטא לה' וכי מי הוא אשר ישפוט את החוטא הלא בודאי הוא בעצמו שופט משפטו ואיך לא תיראו מפניו אם הוא הבעל דין והדיין
"אם יחטא וגו'" - ורצה לומר ומה כשהאדם חוטא לחבירו שקובל הוא לפני השופט ועושה משפט ולא היה אם כן נספה בלא משפט ועם כל זאת שופטו גם אלהים אם הטעה את השופט ויצא המשפט מעוקלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אם". מוסב על "מעבירים עם ה'", ור"ל העם מעבירים את השמועה ומוסיפים בה תלונות ובוטים כמדקרות חרב, ואומרים איך יתכן זה אשר "אם" יחטא איש לאיש ופללו "אלהים", ר"ל הלא עלי ובניו הם "אלהים" שופטים בארץ ויפללו על כל חטא אשר יחטא איש לרעהו, ועתה "אם לה' יחטא איש" מעתה "מי יפלל" וישפוט אותו, אחר שהשופטים עצמם בני עלי הם החוטאים לה' ומי יעשה משפטו ויריב ריבו והלא הכהנים השופטים בארץ רמסו קדש קובעים אלהים. ואמר יתפלל בהתפעל, כי הם צריכים לפלל א"ע כי הם החוטאים: "ולא ישמעו" וכו' "כי חפץ ה' להמיתם". ואמרו חז"ל שמ"ש "כי חפץ ה' להמיתם" (הגם שכתב (יחזקאל יח, כג) החפץ אחפוץ מות הרשע) הוא אחר גז"ד, ור"ל שאחר גז"ד ימנע ממנו דרכי התשובה, ר"ל שלא יסייע לו (בהערה) [בהארה] אלהית להעיר לבבו ולהטותו אל הטוב, רק יניחו אל בחירתו לגמרי. שאם היה תוכחה זו (שבודאי נכלמו מדברי אביהם) קודם גז"ד, היו מוצאים סיוע שמיימית להעיר לבבם אז לשמוע לקול אביהם הצדיק ולשוב מעון, אבל אחר שחפץ ה' להמיתם, כי היה דינם חרוץ (כמו שיבואר מפסוק כז והלאה), לא העיר לבבם ע"ז:
- פרשנות מודרנית:
התוכחה של עלי לבניו
אחרי שעלי שמע שבניו חוטאים, ובני ישראל מפיצים עליהם שמועות רעות , הוא הוכיח אותם ואמר להם:
(שמואל א ב כה): "אם יחטא איש לאיש - ופללו אלהים, ואם לה' יחטא איש - מי יתפלל לו?"
נסביר את המילים:
- פילל = שפט;
- אלהים = בפסוק זה משמעו שופט (יש עוד דוגמאות לזה בתנ"ך - ע' במפרשים), כי בחצי השני של הפסוק כתוב ה'.
- "אם יחטא איש לאיש - ופיללו אלוהים" - אם אדם חוטא לאדם אחר, הם הולכים למשפט, והשופט פותר את הבעיה.
- "ואם לה’ יחטא איש - מי יתפלל לו?" - אם אדם חוטא לה', לא יהיה לו אל מי לבוא שיפתור לו את הבעיה (לחזור בתשובה), כי אם הכהנים חוטאים, בני ישראל לא יוכל להעזר בהם!
ע"פ התורה צריכות להיות בעם ישראל שתי מערכות של הנהגה: שופטים וכהנים :
- השופטים אחראים לתקינות היחסים 'בין אדם לחבירו',
- והכהנים אחראים לתקינות היחסים 'בין אדם למקום'.
המצב התקין הוא: "אם יחטא איש לאיש – ופיללו א-להים, ואם יחטא איש לה' – והתפלל בשבילו הכהן":
- אם איש חוטא לאיש אחר – הוא מביא אותו אל השופט והשופט דן אותו ומחייב אותו לפצות את חבירו וכך מתקן את היחסים ביניהם;
- ואם אדם חוטא לה' – הוא בא אל הכהן והכהן מתפלל עליו ומתקן את היחסים בין האדם לה'.
אולם, כשיש שמועות לא טובות על הכהנים - המעמד שלהם יורד, אף אחד לא מאמין בהם, ואז אף אחד לא רוצה לבוא אליהם שיתפללו עליו (כי הם בעצמם חוטאים), ואז "ואם לה' יחטא איש – מי יתפלל לו?"
פירושים נוספים
זה אינו הפירוש המקובל לפסוק, אולם, הפירושים האחרים שראיתי לפסוק הזה לא מתאימים לתוכן הדברים של עלי, ולא מתאימים לתוכחה של איש הא-להים לעלי, כפי שמוסבר במאמר "החטאים של בני עלי".
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-30.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א ב כה"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.