פתיחת התפריט הראשי

ביאור:השלטון הרצוי בישראל ע"פ התורה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


מהו השלטון הרצוי בישראל ע"פ התורה?

אחת הדעות המקובלות היא, שהתורה תומכת במלוכה, ע"פ הכתוב בדברים יז יד: "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך, וירשתה, וישבת בה; ואמרת, 'אשימה עליי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי', שום תשים עליך מלך , אשר יבחר ה' אלהיך בו" ... כלומר: כשמגיעים לארץ - חייבים להגיד "אשימה עליי מלך..." ואז לשים מלך.

אבל לדעתי, אם נעיין בכל הפרשה בספר דברים (פרשת "שופטים") נראה תמונה אחרת לגמרי.

הפרשה מתייחסת לארבעה מעמדות שלטוניים:

(דברים טז יח): "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך, אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך..."
  1. (דברים יז יד) "כי תבוא אל הארץ, אשר ה' אלוהיך נותן לך, וירשתה, וישבת בה; ואמרת 'אשימה עליי מלך , ככל הגויים אשר סביבותיי', שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוהיך בו: מקרב אחיך תשים עליך מלך -- לא תוכל לתת עליך איש נכרי, אשר לא אחיך הוא..."
(דברים יח א) "לא יהיה לכהנים הלויים , כל שבט לוי, חלק ונחלה עם ישראל; אישי ה' ונחלתו יאכלון. ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו: ה' הוא נחלתו כאשר דיבר לו."
(דברים יח טו) "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך; אליו תשמעון."

כשמשוים את הסגנון שבו מתארת התורה את ארבעת המעמדות האלה, רואים שיש הבדלים חשובים ביניהם:

על השופטים מצווה התורה "תיתן לך" , כלומר - חייבים למנות שופטים.
גם על הכהנים הלויים מצווה התורה - "אישי ה' ונחלתו יאכלון " , כלומר - חייבים לתת מעמד מיוחד לכהנים (בהמשך הפרשה מתוארים גם ה'מסים' שחייבים לתת להם - למשל ראשית התבואה, ראשית הגז וחלק מהבשר).
על הנביא אין מצוה מפורשת, כי בני ישראל לא יכולים 'למנות' נביא מעצמם; אבל יש הבטחה ברורה "יקים לך ה' אלהיך" : ה' ימנה נביא.
ורק על המלך נאמר "כי תבוא אל הארץ... ואמרת 'אשימה עליי מלך' - שום תשים עליך מלך..." . לא כתוב "כי תבוא אל הארץ - שום תשים עליך מלך".

לדעתי, מתוך ההשוואה הזאת אפשר להסיק שהמלך הוא שונה מכל שאר המעמדות. כל שאר המעמדות חייבים להתקיים: שופטים וכהנים חייבים להתקיים בכל זמן, ונביא יתקיים כשה' יחליט. אבל המלך לא חייב להתקיים: רק אם בני-ישראל אומרים, מרצונם החופשי, "אשימה עליי מלך" אז הם צריכים למנות מלך, בתנאים המפורטים בפרשה (שהמלך לא יהיה איש נוכרי, וכו'). אבל אם הם לא אומרים כך (כלומר אם הם לא רוצים מלך) - אז הם לא חייבים למנות מלך.

בנוסף לכך, הפרשה עצמה אינה מתארת שום זכויות של המלך, שום סמכויות של המלך, ושום תפקידים שמקובל שמלך צריך לבצע (הדבר היחיד בפרשה שאפשר לראות אולי כתפקיד שמוטל על המלך הוא - להעתיק את התורה ; תפקיד מאד לא מקובל עבור מלכים); הפרשה מתארת בעיקר את המגבלות שמוטלות על המלך ( "לא ירבה לו סוסים... לא ירבה לו נשים... וכסף וזהב לא ירבה לו מאד..." ). ולכן נראה שהתורה לא באה כאן להגיד שיש מצוה למנות מלך, אלא רק - שאם ממנים מלך, הוא צריך להיזהר ולא לעבור על מה שכתוב בפרשה.

הוכחה נוספת לכך היא, שבכל האירועים המתוארים בפרשה - אין שום זכר לתפקיד כלשהו שממלא המלך; נזכרים רק השופטים, הכהנים והזקנים:

(דברים יז ח): "כי ייפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע -- דברי ריבות בשעריך; וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך בו ובאת אל הכוהנים הלויים , ואל השופט , אשר יהיה בימים ההם; ודרשת והגידו לך, את דבר המשפט" .
(דברים יט יא) "וכי יהיה איש שונא לריעהו, וארב לו, וקם עליו, והכהו נפש, ומת; ונס אל אחת הערים האל: ושלחו זקני עירו , ולקחו אותו משם; ונתנו אותו ביד גואל הדם --ומת."
(דברים יט טז) "כי יקום עד חמס באיש, לענות בו סרה: ועמדו שני האנשים, אשר להם הריב, לפני ה', לפני 'הכוהנים 'והשופטים אשר יהיו בימים ההם..."
(דברים כ א) "כי תצא למלחמה על אויביך, וראית סוס ורכב עם רב ממך - לא תירא מהם; כי ה' אלהיך עמך, המעלך מארץ מצרים.  והיה, כקרבכם אל המלחמה; וניגש הכהן , ודיבר אל העם... ודיברו השוטרים אל העם, לאמור:... והיה, ככלות השוטרים לדבר אל העם; ופקדו שרי צבאות בראש העם."
(דברים כא א) "כי יימצא חלל, באדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך לרשתה, נופל בשדה; לא נודע מי הכהו. ויצאו 'זקניך 'ושופטיך ; ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל... וניגשו הכוהנים בני לוי ..."

אפילו בארוע שנחשב לתפקידו העיקרי של המלך - יציאה למלחמה - אין שום זכר למלך: המלחמה מנוהלת ע"י הכהנים והשוטרים (ע"ע גיוס חובה וצבא קבע - לא בתורה ).

גם הנביא לא נזכר כאן, כי גם נביא לא תמיד חייב להיות: נביא יהיה רק כשה' יחליט. אבל שופטים, שוטרים וכהנים חייבים להיות תמיד.

לסיכום, מהפרשה נראה שבעולם של התורה אין שום צורך במלך. להפך: המלך נתפס כסיכון, שצריך להגביל אותו כמה שיותר כדי שלא יגרום נזק.

"משה כהן (תגובה): .יכול להיות, שזה שלא כותבים למלך שום תפקידים, זה בגלל שבאמת אין לו תפקידים מוגדרים, אלא תפקידו לפקח על המערכת מלמעלה ולדאוג שהיא תפעל בהרמוניה, ולדאוג שאין שחיתויות ברשויות השלטוניות (דבר שהרשויות עצמן לא יכולות לעשות כמובן...)."

"בגלל שאין למלך תפקיד מוגדר, המעמד של המלך והכוח שלו יכולים מהר מאד להפוך אותו למושחת, ולכן התורה מאד מזהירה מפני זה. אולי בגלל זה גם החשש הגדול של שמואל מהמלך."

"בגלל זה גם מינוי המלך תלוי ברצון העם. מלך לא יכול לדאוג לתפעול היעיל של המערכת השלטונית, אם המערכת השלטונית והעם לא רוצים אותו. זה שמינוי המלך מותנה בבקשת העם, זה לא אומר שמלך זה לא דבר אידיאלי, אלא שהוא אידיאלי רק אם העם רוצה אותו."

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

תגובותעריכה

מאת: יהודית קנטור ויוחנן פלד

לא מדוייק לפרש כי למלך לא נועד תפקיד בפרשה:

"והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה

הזאת על ספר מלפני הכהנים והלויים והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד...לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם..."

כלומר, המלך יש לו תכלית, ולא רק יש להגבילו, לגרום, מתקציבו המלכותי, לשמירת התורה, על ידי העתקה נכונה של כל דברי התורה, כדי שתמיד תהיה מלפני הכהנים והלויים (וכך כולם לא יסטו ימין ושמאל).

מאת: אראל
אמנם, ע"פ חז"ל, מצוה על כל אדם מישראל לכתוב לו ספר תורה, כך שאין צורך במלך למטרה זו.
המצוה "וכתב לו את משנה התורה" משמעה, שהמלך צריך לכתוב לו ספר תורה נוסף, כדי שיהיה עמו כל הזמן וידריך את מעשיו, כמו שנאמר "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו".

מאת: יובל
נראה לי שהתעלמת מתנאי חשוב נוסף, שמתנה התורה להכתרת המלך: לפני "ואמרת אשימה..." נדרש גם "וירשתה וישבת בה". "וירשתה" מן הסתם כנדרש בספר במדבר פרק ל"ג."וישבת בה" במשמעות הנפוצה בתורה "וישבת ברווחה, בשלווה" (ראה גם "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" בתחילת פרשת וישב).
וכיוון שלא צפויה במקרה כזה מלחמה, מן הסתם, מוגבל תפקיד המלך, ולא מפורט תפקידו במלחמה, וכל תפקידו להשליט חוקת התורה תוך איזון עוצמת הרשות הדתית ובקרתה.

מאת: אראל
זה נותן תשובה נוספת לשאלה הידועה "מדוע שמואל התנגד למלוכה?". בימי שמואל בנ"י עדיין לא ישבו בשלווה ולכן עדיין לא היו צריכים למנות מלך.

מאת: אלחנן
באמת, לפי הכיוון הזה, המסר מהפרשה הזאת לפי הפירוש שלך, הולך יפה מאוד עם מימד אחר של המלוכה,
המימד של מלכות דוד.
משום שבאמת, נראה שכשיש מלך,
הוא יכול ללכת בדרך טובה ולהיות המלך הכי אידיאלי שיש,
ומצד שני יכול להולד לו בן שילך בדרך רעה ויחטיא את כל העם.
בגלל זה באמת אולי שמואל כועס על העם שרוצים מלך ככל הגויים.
כי אולי הפשט הוא שצריך להבין שצריך מלך בשביל לתקן את המעוות בחברה. ואם העם ירצה מלך מהסיבה הזאת,
אז ה' גם יעזור להם לבחור את המלך המתאים (כנראה, על ידי משיחה של נביא)
ויעזור למלך באמת לעשות צדקה ומשפט. (כמו בימי שלמה שנתן לו לב חכם ועושר וכו')
ואולי זה כל העניין של המשיח - המשוח על ידי נביא,
שאנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים מנהיג בחיר ה',
שיתקן את העוולות המוסריות שבחברה, שיהיה משוח על ידי נביא - זאת אומרת משיח.
ובעזרת ה' שנזכה להתגשמות נבואת ירמיהו: (כ"ג)
הוֹי רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת צֹאן מַרְעִיתִי נְאֻם ה'.
לָכֵן כֹּה-אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם, הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-ה'. וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת-שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר-הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל-נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ. וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים וְרָעוּם וְלֹא-יִירְאוּ עוֹד וְלֹא-יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ נְאֻם-ה'.
 הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ.

מאת: אראל
גם מנשה היה מלך מבית דוד, והוא מילא את ירושלים דם נקי מפה לפה...
באמת הכי טוב שהמלך ייבחר ע"י נביא, אבל מה עושים כשאין נביא?

מאת: אלחנן
נכון, אבל לכל אחד, גם למלך, יש בחירה חופשית.
וכשאין נביא, יש דמוקרטיה :)
מעניין, הרי באמת המצב הרוחני של העם, גורם,
ממש, בבחירות, לבחירת מנהיג שישקף את מצב העם.
בכל מקרה אני חושב שהגדולה של דוד המלך, למשל, היא שהוא לא מלך לבד, היו איתו עוד אנשים חשובים,
היה לו נביא שהוכיח אותו, וסנהדרין, וגם אפשר לראות את זה אצל חזקיה וסיעתו, וכדומה.
זאת אומרת שגם השלטון האידיאלי לא מורכב אך ורק מאדם אחד. אלא ממכלול שלם של היררכיה משלימה, שופטים, שוטרים, סנהדרין, נביא, ומלך.
ובע"ה "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה והסר ממנו יגון ואנחה..."

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/mluka